שנתיים וחצי אחרי שבחנו את כלל הגדודים הסדירים, פיקוד הצפון החל בבחינת המוכנות של גדודי המילואים למלחמה הבאה בצפון. הראשון לעשות זאת היה גדוד הצנחנים במילואים 9263 של "עוצבת הנשר", שבו – גילוי נאות – משרת כותב שורות אלו.

במסגרת בוחן "רף פצ"ן" לוחמי הצנחנים במילואים, אזרחים מכל חלקי הארץ, נכנסו מהרגע הראשון ללחימה – בתרגיל כמובן - במסגרת צוות-קרבי-גדודי (צק"ג) שכלל פלוגת שריון, תותחנים, הנדסה, "רוכב שמים" וחיל אוויר. צעדו קילומטרים רבים במזג אוויר גשום וכשהם נושאים על גבם משקלים כבדים, אחרי שעות שינה מעטות. הכי קרוב שאפשר לאירוע אמת.

בוחן הרף של פיקוד צפון נועד להכין את הכוחות למלחמה הבאה בלבנון ובסבירות גבוה גם מול סוריה במקביל. במסגרת הבוחן, הגדוד נבחן בתנאי מלחמה מרמת גיוס הלוחמים דרך הלוגיסטיקה, רמת הפיקוד וכמובן שבלחימה, לצד סעיפים נוספים כמו: מיצוי תמונת המודיעין, דרך ההתמודדות עם ערפל הקרב ושינוי משימות.

זהו אחד מסוגי האימונים הקשים שהצבא יצר, בטח כאשר מדובר באנשי מילואים שמגיעים מהאזרחות, משאירים מאחור משפחות, מקומות עבודה ואת צרות החיים. לאלו הוחלט להוסיף אתגרים נוספים והם ביצעו במסגרת הבוחן אימונים, שלא נעשו במסגרת הבחנים של הגדודים הסדירים.

גדוד המילואים (צילום: שי לוי)
בוץ לא היה חסר שם. תרגיל המילואים | צילום: שי לוי

"מדובר בבוחן שבמקור נועד לבחון את הכוחות הסדירים, כלל גדודי הסדיר נבחנו במהלך השנתיים האחרונות". הסביר סא"ל במיל צחי הראל, מג"ד 9263 במילואים. "כל גדוד נלחם במשך שבוע על המשימות המבצעיות שלו בצפון. אנחנו היינו גדוד המילואים הראשון שתרגל את המתווה הזה עם תוספות, במטרה לתרגל את הצק"ג".

באזרחות, הראל היה במשך עשור משפטן, שהחליט לעשות הסבה להוראה וכיום הוא מחנך בתיכון. בשירות הצבאי היה לוחם וקצין בגדוד 890 של הצנחנים, בימי הלחימה בדרום לבנון. הוא השתחרר כסמ"פ ומאז, התקדם בגדוד כמפקד פלוגה אחרי שהחליף את תומר בוהדנה כשזה נפצע בלבנון השנייה, ועד לתפקידו הנוכחי כמג"ד צנחנים במילואים.

"בניגוד אליכם לא שתיתי קפה"

סא"ל במילואים דותן רזילי, היה אחד מהחונכים בבוחן הרף שעבר גדוד הצנחנים במילואים. לצה"ל התגייס ב-1988 ובין שלל תפקידיו היה מג"ד 53 בשריון ומג"ד בבה"ד 1. בשנים האחרונות מפק"צ ומפקד מגמה בקורס מפקדי פלוגות.

"בשורה התחתונה הבוחן מיועד לעשות תהליך הכשרה, אימון ובחינה ליחידות שאמורות להשתתף בתכניות ה'אופרטיביות' של פיקוד צפון", הוא מסביר. "מה שמיוחד בבוחן הזה, זה שהוא מותאם לתרחיש הייחוס. כלומר אימון שפותח להתמודד עם האתגרים בלבנון, כפי שצה"ל יתקל בהם הלכה למעשה".

גדוד המילואים (צילום: שי לוי)
בוחן שנבנה למלחמה. לוחם בתרגיל | צילום: שי לוי

"אחרי שסיימנו עם הצבא הסדיר", ממשיך רזילי, "הלכנו ליחידות העילית של פיקוד הצפון, אחרי התאמות. למשל, התרגיל שבו הגדוד נכנס ישר לתרגיל באיש חיה - לא היה לגדודים הסדירים".

סא"ל רזילי מוסיף כי הרעיון של הבוחן הזה: "היה לשים בקרה וחניכה על כל רמה בגדוד. לא רק על המג"ד והמ"פ, כי אם גם על השליש, הלוגיסטיקה ותהליכי הסיוע הקרבי, כדי לקבל תמונת מצב מלאה. כל האקט של הלחימה קיבל בקרה ממוסדת, במטרה לשקף ל'בוסים הגדולים' את תמונת המצב והיכולת לדרג את הגדודים. אני לא זוכר בוחן מקיף כזה, ברמת הצמדת הבקרה לחלקים השונים".

בניגוד לצבא הסדיר שחי את האימונים, בעולם המילואים מדובר באזרחים שעזבו את הבית על כל המשמעות של זה, עצמאים, סטודנטים, מ"פ שהשאיר בבית אישה בהריון ואבות לילדים קטנים, שפתאום באמצע החיים מצאו עצמם הולכים לילה שלם בגשם, בבוץ, בקור וכמעט בלי שעות שינה.

"כבר מצאנו את עצמנו הולכים כל הלילה עם תיקים על הגב ובגשם", אמר סא"ל מיל' הראל המג"ד. "אנחנו מתאמנים כל שנה. רק שעד לבוחן הזה האימונים שלנו מפורקים, לפי מסגרות". בדרך כלל כאשר גדוד מילואים מתגייס לאימון, היום הראשון מוקדש לקליטה ומטווחים, לאחר מכן אימוני מחלקות ופלוגות והתרגיל הגדודי קורה רק ביום הרביעי.

גדוד המילואים (צילום: שי לוי)
לא היה לו אימון קשה כזה. המג"ד הראל | צילום: שי לוי

"זאת הייתה הפעם הראשונה שהתאמנו כל הגדוד מקצה לקצה מהרגע הראשון של האימון, בדיוק כפי שזה יהיה במלחמה", מסביר הראל. כלומר חיילים הגיעו מהבית, נקלטו בדיוק כמו במלחמה כולל האיומים, ויצאו לקרב עוד באותו היום. "פתאום התאמנו עם פלוגת המפקדה, שבדרך כלל מתאמנת בנפרד והפעם הייתה חלק בלתי נפרד מאיתנו, ובלעדיה אנחנו לא יכולים לזוז, מתוך הבנה שבלי אספקה הגדוד לא יתקדם".

סא"ל מיל' הראל מדגיש שוב: "לתת לגדוד כזה מההתחלה ועד הסוף להיות ביחד כצק"ג שנלחם עד הסוף זה משהו שטרם חווינו. כמי שעשה לא מעט ימי מילואים אני יכול להגיד שזה היה האימון הכי מאתגר שהיה". הוא מוסיף ש"לא בכל יום יוצא לנו לצאת לאימון כאשר מי שמתחקר אותנו לפני זה אלוף הפיקוד בעצמו. הגדוד יצא מהאימון הזה עם שיפור יכולות משמעותי בכל הרמות".

עוד לפני האימון, אמר אלוף פיקוד הצפון אמיר ברעם ש"הבאנו את המילואים ואני רוצה שהם יעבדו קשה יותר", מספר הראל. "התרג"ד שעשינו ישר על רטוב זה משהו שהסדיר לא עשו".

איך זה בא לידי ביטוי? המג"ד מפרט: "עיבו את הבוחן ואתגרו אותנו הרבה יותר, הוסיפו קשיים ולי כמג"ד לא היה רגע של מנוחה. בסוף כל משימה התקילו אותנו בעוד אחת, ככה התגלגלנו עד יום חמישי כשסיימנו עם הלשון בחוץ".

בחיוך גדול הוסיף המג"ד: "בניגוד אליכם, אפילו קפה לא שתיתי באימון הזה", שזו תקלה חמורה בעולם המילואים. "וברצינות, כל זה מגיע מהמקום שבו הצבא מבין את החשיבות של עולם המילואים לכל תמרון והכרעה שרוצים להשיג בעתיד".

גדוד המילואים (צילום: שי לוי)
התאמנו בגשם שוטף ומזג אוויר סוער. הלוחמים | צילום: שי לוי

סא"ל מיל' רזילי, מי שהיה חונך בלא מעט בחני רף בצבא, אמר כי ממה שהוא רואה מאז החל בוחן רף פצ"ן: "ההבנה הבסיסית של הגדודים אל מול האתגרים שיפגשו בלבנון, היא טובה ובחלקים מסוימים טובה מאוד בחלק מהגדודים. אבל ברמת הטכניקות הקרביות, מיצוי המאמצים ואתגר הפיקוד על רצף קרבות, הייתי רוצה להיות ברמה יותר טובה. יש לנו עוד דרך ארוכה כדי להגיד שאנחנו קפיץ דרוך ולהב חד. זה בוחן טוב, רמה גבוהה ואנשים עשו הרבה - אבל יש לנו עוד דרך לעשות".

רזילי מוסיף בהמשך לזה ש"זה מטרת הבוחן, להציג איפה לשפר. אני אוסיף שגדוד שמסיים את הבוחן הרבה יותר מוכן וזה הרעיון היפה בסיפור הזה. משקיעים משאבים, זמן, תשומת לב, בונים תרגיל איכותי ובסופו של דבר, מביאים את הגדוד למקום שבו מראים לו מה לעשות יותר טוב. עצם המבחן מעלה את הרמה".

לשאלה כמה ניסו לאתגר את לוחמי הצנחנים במילואים, ענה סא"ל רזילי: "התרגיל קשה מאוד לגדוד בדגש על המפקדים ובמיוחד ביום השני, שם המחסור בשעות השינה, המרחקים שעושים, מתחיל להעמיס. תמיד המלחמה תהיה קשה יותר, אבל זה מתקרב מאוד לחוויות הבסיסיות, להחלטות והפעולות הבסיסיות שמפקדים, לוחמים ואנשי הלוגיסטיקה ירגישו במלחמה, כולל המשברים".

נותנים שיעור באזרחות

הראל המג"ד, לא מסתיר את הגאווה בחיילי גדוד הצנחנים במילואים עליו הוא מפקד. העובדה שאנשים מכל חלקי הארץ וגווני החברה, עזבו את הבתים והחיים שלהם כדי למצוא את עצמם שבוע שלם בבוץ ובקור בלי שעות שינה, היא לא פחות ממדהימה בעיניו, אולם הוא מדגיש שזו צריכה להיות הנורמה.

גדוד המילואים (צילום: שי לוי)
"הצבא מבין את החשיבות שלהם". לוחמי המילואים | צילום: שי לוי

"אני מלמד אזרחות בתיכון", הוא מסביר. "ושם אני מלמד על שסעים, עדתי, לאומי, כלכלי, חברתי. מלמדים את התלמידים עד כמה המצב הוא בר פתרון בזה שצריך לקחת את המעגלים ולעשות חפיפה ביניהם".

"אני יכול לומר", המשיך, "שכל מה שהייתי רוצה זה במקום כל השיעורים זה לקחת את הכיתה שלי לצעידה של הגדוד בלילה. לא כדי ללמד אותם על עצימות וקושי. כי אם לראות איך הפסיפס הנדיר הזה מתחבר".

"להראות", ממשיך המג"ד והמחנך, "איך מפקד החפ"ק שלי הוא דרוזי, אנשי המכלול הם דתיים ומתנחלים ויש בגדוד את הקיבוצניקים ואנשי שלום עכשיו, האמריקאי שמגיע לאימון מארה"ב, אלה מהפריפריה והתל-אביבים, שיראו איך כולם מתחברים יחד. זר לא יבין זאת אבל זה שיעור אזרחות. מקור העוצמה של הגדוד זה לא המא"ג או הנגב, זה החיבור הזה".

בסוף, השאלה הגדולה היא כמה צה"ל מבין שהוא צריך את עולם המילואים לכל סוג של מלחמה שתהיה בצפון. בשנים האחרונות נשמעה לא מעט ביקורת בדבר ההשקעה של הצבא באימון חטיבות המילואים. נזכיר שבמלחמת לבנון השנייה, שם צה"ל נכנס קילומטרים לא רבים לעומק לבנון, השתתפו כמעט 90,000 חיילי מילואים. הצבא הסדיר קטן מדי למהלך קרקעי נרחב, עליו צה"ל מדבר בהקשר של מלחמת לבנון השלישית או מלחמת הצפון.

גדוד המילואים (צילום: שי לוי)
לכוחות החי"ר הצטרפו הנדסה ושריון. | צילום: שי לוי

"כמות המשאבים וההקצאות שהושקעו באימון הזה, בבוחן הרף, עצם זה שבשנה הקרובה יעברו את הבוחן עוד כ-11 גדודי מילואים, זה אומר משהו מבחינת האופן שבו צה"ל רואה את המילואים", אמר המג"ד הראל. "אנחנו תמיד נדרוש עוד וזה התפקיד שלנו. אבל כן אגיד שאני מרגיש על הבשר את ההשקעה ואת השינוי, את הפניית המשאבים והתוצאה היא ברגליים שלנו, בימי המילואים שאנחנו מבצעים בשנתיים האחרונות. די ברור לדעתי שמלחמת הצפון או איך שלא יקראו לה, לא תסתיים בהכרעה ללא צוותי הקרב הגדודיים במילואים".

לסא"ל במיל' הראל אין ספק שכאשר הגדוד שלו יקבל את המשימה לצאת למלחמה, הוא יעמוד בהצלחה בכל אתגר שיעמוד בפניו. "תמיד יהיו פערים ודברים לשיפור, תמיד יש לי על מה לחשוב. אבל אני סומך על הגדוד בעיניים עצומות".

הוא מוסיף ומסביר ש"במסגרת הזו של עולם המילואים חווינו מחסור באנשים שלא הגיעו לאימון כי הקורונה הכתה בנו, מפקדי מחלקות שהיו בחו"ל או בעלי מקצוע שלא היו כשירים. אתה רואה איך סמלים החליפו את ה-מ"מ בהצלחה, ומפקדי כיתות לקחו פיקוד. כל הזמן אומרים שמלחמה היא ממלכת אי הוודאות ואת זה ראינו בבוחן רף, כאשר אנשים נפלו כמו במלחמה והיו להם מחליפים מוצלחים".

המערכה שבין התעסוקות

אולם בהמשך ישיר לזה צריך לומר שלא הכל אופטימי. מצד אחד, צבא המילואים יידרש לכל מלחמה עתידית. מנגד בשנה שעברה, ביום ההוקרה לאנשי המילואים שהתקיים בכנסת, הצבא אישר את הנתון שרק אחוז אחד מאזרחי ישראל משרתים במילואים. סא"ל הראל מספר מצדו שעם השנים, הרבה יותר קשה לגייס את אנשי המילואים.

"המלחמה שלפני המלחמה, אם נגדיר את זה ככה, היא לנסות ולהביא את כל מאסת החיילים וזה כבר הופך ללא פשוט. מפקדי הפלוגות מוצאים עצמם מדברים עם מעסיקים כדי לשכנע אותם לשחרר את החייל. אני לגמרי מבין את המעסיק, אבל צריך לומר שהחייל לא יוצא לנופש". ספק שהליכה בגשם ושינה בשיח רטוב ובבוץ יכולה להיחשב לנופש. גם את החיילים לא פשוט להביא.

סא''ל במיל' רזילי (צילום: פרטי)
"הבוחן הקשה למילואים הוא אמירה". סא"ל רזילי | צילום: פרטי

סא"ל רזילי מצדו שיתף בסיפור אישי: "אני הייתי 28 שנים בקבע ובמילואים שבע שנים, הכשרתי מילואימניקים והתאמנתי עם מילואימניקים, אבל רק בשנה האחרונה תפס אותי שאני לא מבין את העולם הזה. האסימון נפל לי כשהבת שלי ראתה אותי מוציא מדים ושאלה אותי אם אני הולך למילואים וכשעניתי שכן, אמרה לי - אני לא מוכנה שתלך. אז תפסתי את הראש איך למרות כל השנים לא הבנתי מה זה מילואים".

לסא"ל רזילי ברורה חשיבות המערך. "ההיסטוריה מוכיחה שמדינת ישראל לא ניצחה במערכות אמיתיות ומורכבות בלי עולם המילואים. זה פשוט לא קרה. על זה מושתתת תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ואי אפשר בלי צבא מילואים מספיק ואיכותי".

על הרקע הזה הוא מוסיף: "בעת האחרונה אנחנו שמים הרבה משקל על מודיעין ויכולת הפעלת אש מנגד שהיא טובה, מביאה בשורה וחוסכת בחיי אדם. גם נותנת מכה משמעותית לאויב. אבל, כדי להכריע את חיזבאללה וליצור מצב שהוא לא ירצה להילחם איתנו בתקופה שתוגדר על ידי הדרג המדיני, זה אי אפשר לעשות בלי תמרון ואת התמרון אי אפשר לעשות בלי עולם המילואים".

סא"ל רזילי מסכם ואומר: "התרגיל הקשה שגדוד הצנחנים במילואים עשה עכשיו ולקח אותו לקצה, מראה שהצבא מבין את זה וחושב ככה. האמירה - בואו ניקח את גדודי המילואים ונעשה להם בוחן קשה – זו אמירה מעודדת, לפחות בעיניי".