ככל שהמלחמה נמשכת: צה"ל שולח לחזית לוחמים פחות מקצועיים
הרמה המקצועית של צבא היבשה לא הייתה גבוהה לפני המלחמה הארוכה, שרק העצימה את הבעיות. מפקדים וקצינים בשטח מעידים ש"אף אחד לא יודע כמה נהרגו מתפעול נשק לא נכון, למרות שהנתון קיים", מתייחסים לאחד האירועים החמורים: "עקבו אחרי 12 מחבלים והם ברחו בלי שירו עליהם כדור", ומסבירים איך כיסו על תקלות והסתבכויות שלא הגיעו לתקשורת: "הפעלנו הרבה מאוד אש ודרסנו כל מה שבדרך"

מחסרונות התמשכות המלחמה בעזה: עדויות שהגיעו ל-mako בתקופה האחרונה, מעלות טענות קשות בדבר אופן ההכשרה והאימון של לוחמים בזרוע היבשה, בעיקר במחזורי הגיוס האחרונים.
בעיית המקצועיות של לוחמי צה"ל היא לא סיפור חדש, כבר שנים ישנה ביקורת על רמת ההכשרה והפיקוד, בעיקר בחטיבות החי"ר. אולם מפקדי גדודים ופלוגות שהסכימו לדבר עם mako סיפרו על רמה מקצועית נמוכה במגוון מקצועות, שהובילה בעשרות רבות של מקרים לתאונות מבצעיות, בעזה וגם בלבנון.
"קיצרו את ההכשרות והקורסים והרמה המקצועית של המחזורים האחרונים על הפנים", אמר מפקד גדוד סדיר. "הגיעו אליי לוחמים שנכנסו לעזה כשהיו בבא"ח. חבר'ה שעשו עליהם כתבות יפות. אמיצים, אבל לא ידעו לבצע כל מיני פעולות והיה חסר להם ידע בסיסי", אמר והוסיף: "מצב היבשה גרוע וכל החוליים צפים בשדה הקרב".
"אתה יודע כמה חיילים נפצעו או נהרגו מתפעול לא נכון של מטול?", שאל בתחילת השיחה איתו אחד ממפקדי הגדודים שהתראיין לכתבה. הוא מיד ענה: "גם אני לא יודע, אף אחד בצבא לא יודע, למרות שהנתונים קיימים. אני מעריך שאנחנו מדברים על עשרות רבות. אני מדבר גם על לאו, רימונים וכל פק"ל שאתה יכול לחשוב עליו".
אותו מג"ד התייחס לאחת התקריות החמורות שתועדו לאחרונה. "אם 12 מחבלים יוצאים לך ממנהרה ואתה עוקב אחריהם עם כלי טיס ועדיין הם מצליחים לברוח בלי שירו עליהם כדור, זה אומר שחלוקת הגזרות לא הייתה נכונה, שהתיאום בין הכוחות היה לקוי ושאף מפקד לא הבין את הסיטואציה והגיב לה, למרות שהייתה להם אחיזה ומידע. שהיו להם כל הכלים כדי לעמוד במשימה", אמר בכאב.
הרמה המקצועית של צבא היבשה הייתה בינונית ופחות מזה, הרבה לפני מלחמת חרבות ברזל, למעט חריגים ביחידות המיוחדות, ברוב מסגרות השריון וההנדסה, ובעוד מקומות שגם ככה נחשבים לאיכותיים ומשקיעים בהם יותר. עיקר הבעיה היא בחטיבות החי"ר, בצבא המילואים, במסגרות הלחימה של החטיבות המרחביות, וחלק ממערך הגנת הגבולות. אבל זה נכון גם לפיקוד הזוטר והבכיר של צבא היבשה. המלחמה רק העצימה את הבעיות, שהיו ידועות כמעט לכולם.
"בדיונים מדברים יפה ואז מופתעים. מסתירים אירועים רעים"
קצין בכיר שפיקד על מסגרות רבות במהלך המלחמה, אמר דברים קשים על מצב זרוע היבשה. לדבריו "אנחנו עובדים על עצמנו. המצב של זרוע היבשה על הפנים ומז"י (מפקד זרוע היבשה) והמטכ"ל פשוט לא באירוע. אפס למידה על תהליכי קבלת החלטות במצבי לחץ, על ניהול הכשרות בחירום ולמידה מבצעית. הרמה של החיילים ובעיקר של המפקדים בינונית, ואני נותן כאן קרדיט כדי לא להוציא מילים קשות יותר".
הוא הוסיף: "במקום להעשיר את המפקדים ואת תחומי ההדרכה והלמידה בידע מקצועי שיסייע להמשך המלחמה ולחשוב על תוכניות לעתיד ולטווח רחוק, אנחנו 'משחקים בנדמה לי'. בדיונים כולם מדברים יפה, מעטים מאוד מציפים את הבעיות ואז מופתעים כשהנתונים מהשטח מראים את כל הבעיות". עוד אמר "מסתירים אירועים של כוחות שלא עמדו במשימות. הכי גרוע שאירועים כאלה גם לא נלמדו בתוך הצבא והמידע לא עבר".

חשוב להדגיש שצה"ל ובתוכו גם זרוע היבשה, הצליחו להשיג הישגים חסרי תקדים במלחמה וביצעו קפיצת מדרגה בתחומים רבים, למשל בתחום הסיוע האווירי, חיבור מודיעין לשטח ובתחום הלוחמה באתרי הרס ושטח בנוי. אבל גם צריך לומר שרוב ההתקדמות הייתה "בגלל פטיש", כפי שהגדיר זאת קצין בכיר בצה"ל. "הפעלנו הרבה מאוד אש ודרסנו את כל מה שמולנו". גם בפיקוד הבכיר של זרוע היבשה מסכימים שעיקר ההכרעה של חמאס וחיזבאללה היו בגלל עוצמות של אש מהאוויר, מודיעין איכותי ואומץ לב של החיילים והמפקדים בשטח.
כל זה כיסה על תקלות מבצעיות רבות והסתבכויות, שחלק מהן לא הגיעו לתקשורת. כמו למשל קרב שבו חטיבת הצנחנים הסתבכה באחת מהמשימות שלה, מה שאילץ הסטת משימה של חטיבת אחרת וגם יכולות אוויריות. כל זה הוביל לכמות גדולה של נפגעים מתקלות מבצעיות או מאש אויב, בגלל רמה מקצועית נמוכה והפעלה לקויה של הכוחות על ידי המפקדים.
"קפצו לזירות על חשבון אימונים, כל חטיבה עושה מה שבא לה"
"בחודשים הראשונים למלחמה לוחמים בהכשרה הוקפצו לכל מיני זירות על חשבון האימונים. מנגד קיבלנו הרבה מאוד אמצעים כדי לאמן אותם, נכנס אמל"ח חדש, הרבה מאוד אמצעיים חיים", הסביר קצין שמשרת באחד מבסיסי ההדרכה בחטיבת חי"ר. "אבל מאוד מהר זה ירד, כמעט עד לרמה שהתחילו להתחשבן איתנו על מספר כדורים שחייל יורה. על רימונים ונפיצים בכלל אין מה לדבר".
קצין בתחום ההדרכה העלה בעיה נוספת, שמובילה לחוסר אחידות בצבא היבשה. לדבריו "כל חטיבה מכניסה את התכנים שלה לבא"ח ויש פערים בין התכנים שמעבירים לטירונים, אין אחידות ויש הבדלי רמות משמעותיים".
הוא מסביר ש"נכון לתחקר את אירועי הקרב שלך ועל בסיס זה לבנות ולפתח את הידע ולבצע הטמעה. זה מסתבך כי כל חטיבה ולפעמים אפילו ברמת הגדוד חוו את הלחימה בצורה שונה והתמודדו עם אירועים בצורה שונה. גם הפקת הלקחים משתנה על פי הזווית וזה מייצר חוסר אחידות, שמשפיעה על המקצועיות של הלוחמים החדשים וגרוע מזה של המפקדים החדשים".
עוד אמר אותו קצין, שנמצא כיום בתפקיד הדרכה: "אין בתוך הצבא העברת ידע. זה לא נעשה באופן מסודר וכל חטיבה ובא"ח עושים כטוב בעיניהם".
חשוב לומר שלתחום ההדרכה והלמידה ולמערכים שאחראים על הנושא, יש תפקיד מפתח בבניין הכוח האנושי והם אלה שמעצבים את המשרתים במגוון המקצועות של צבא היבשה, לחימה, תומכי לחימה ותפקידים עורפיים.
הבעיה בהכשרת הרחפנים - שלא מפסיקים ליפול
מפקד גדוד סדיר שהתראיין לכתבה העלה טענות קשה על התנהלות הפיקוד הבכיר, על אלוף פיקוד הדרום ועל המטכ"ל. "הם מתעלמים מנורות אזהרה, מפרוז'קטורים", אמר. "אנחנו מקובעים ולא מעודדים חדשנות ויצירתיות. מדברים הרבה על חשיבה ביקורתית, כשבפועל זה כמעט לא קיים ותלוי פיקוד. כמעט ולא היה פיתוח של עזרים ואנחנו עומדים במקום ואין יישום של תוכניות הדרכה טכנולוגיות וקידום של תרבות למידה".
אותו מפקד גדוד ממשיך: "תלביש את זה על קיצור הכשרות, על אופן הכשרה בינוני ותוכניות שהולכות לאיבוד כי משתמשים בחיילים האלה למשימות מבצעיות והחלפות, וזה לא רק שאתה נשאר במקום, גם הלכת למקום גרוע יותר".

דוגמה לבעיה נתן אחד המרואיינים מתחום הפעלת הרחפנים, שהפכו למרכיב חשוב בתחום הפעלת הכוח והאיסוף של צה"ל. "עברנו מהפכה בתחום, הצפנו את צוותי הקרב הגדודיים והחטיבתיים ברחפנים, נכון שהרבה מתרומות, אבל כל מ"מ יכול להרים רחפן ולעשות משימות שפעם הוא חלם עליהן, כי מי היה מאשר לו מטוס של חיל האוויר".
אבל הוא מסביר ש"ההכשרה של מפעילי הרחפנים 'בקנטים'. הכשרה ביזיון וגם כאן אין אחידות, כל חטיבה מכשירה באופן עצמאי, מעבר לכמה ימים שצה"ל נותן להם. יש לזה משמעות גם בהפעלה לקויה ולא מספקת וגם ברחפנים שנופלים בכמויות פסיכיות, בגלל תפעול לקוי. זה עוד בתחום שכולם הבינו איזה מהפכה זה הביא לקצה".
שחיקה, תרבות לקויה ושילוב לא יעיל של טכנולוגיה
משיחה עם לא מעט מפקדים, שכולם פיקדו על כוחות בעזה ובלבנון, עולה שהשילוב בין השחיקה בשל מלחמה ארוכה לתרבות ארגונית לקויה, קיצור משך ההכשרות ורמת ההדרכה, הובילה לתאונות מבצעיות רבות, שגבו את חייהם של עשרות חיילים וברמה הפיקודית, לתוכניות מלחמה חסרות מעוף ויצירתיות.
בשגרת המלחמה, ארגון מרחב הלחימה היה לקוי וכך גם תיאום בין כוחות, שהביא לזה שחוליות גרילה הצליחו לפגוע בלוחמי צה"ל. "רמת ההכשרה של הפלוגות מתחת לכל ביקורת", אמר לנו בבוטות קצין שעוסק בתחום תורת הלחימה והדרכה.

גם פיתוח והקמה של מסגרות ייעודיות זוכה ללא מעט ביקורת, אחרי שנכשל במבחן המציאות, למשל החטיבה הרב-ממדית או ברמות הנמוכות יותר, פלוגות החשיפה-תקיפה שמספקות כותרות יפות, אבל יש איתן לא מעט בעיות. שילוב לא נכון ולא יעיל של טכנולוגיה, פגע ברמה המקצועית של החיילים והמפקדים במקום לשפר אותה. "רמה מקצועית נמוכה, והכי גרוע כזו שמסתירים אותה, מייצרת חללים ואי עמידה במטרות".
