לחשוב כמו האויב: תפקיד "הצוות האדום" ועצת הזהב שסיפק לאלוף

צה"ל דיווח השבוע על חיסול של עשרות מחבלים ומאות עצורים ב-3 מוקדי לחימה מרכזיים בצפון השומרון, ג'נין, טולכרם ומחומש הכפרים. הכוחות שפועלים שם איתרו כמה עשרות כלי נשק ופוצצו מעבדות חבלה ומבני טרור ששימשו כחמ"לים לניהול הלחימה.

אבל הפעולה המשמעותית במבצע הזה היא פינוי אלפי התושבים של מחנות הפליטים בטולכרם וג'נין והשמדת מבנים רבים, שנבנו כדי להצר את הרחובות במטרה להקשות על תנועת צה"ל.

הפעילות הזאת נעשית אחרי שבצה"ל הבינו שמחנות הפליטים הצפופים הם נכס חיוני של גדודי הטרור. הבנה שהגיעה אחרי ש"צוות אדום" של אלוף פיקוד המרכז שסייע בהכנת התוכניות למבצע, פעל כ"איפכא מסתברא". וחשב כמו האויב. על פי ויקיפדיה, איפכא מסתברא, ביטוי מהתלמוד, הוא כינוי בתחום המודיעין "לגישה שמציגה באופן שיטתי עמדה המנוגדת לגישה המקובלת בארגון". על בסיס אותה חשיבה הצוות הפיק מסמך תובנות שסייע בבניית התוכנית המבצעית.

צוותים ויחידות אדומות קיימים בצה"ל שנים רבות בכל מיני רמות, מהדרג הטקטי ועד האסטרטגי הבכיר. תפקידם לקחת את הניסיון המבצעי שלהם אבל להתנתק מדרך החשיבה המוכרת שלהם ולנסות לחשוב כמו האויב. "אירוע מאותגר ולא פשוט", הסביר גורם צבאי.

"הכנת הצבא למלחמה מתחלקת באופן גס בין ליבה כחולה שזה הצד שלנו לליבה אדומה שזה האויב", מסביר קצין מודיעין בכיר במילואים. "תפקדה של הליבה האדומה להבין את האויב על ידי היכרות עמוקה ודרך זה לחשוב כמו האויב ולהבין מה הוא רוצה ומה הנכסים החיוניים שלו".

הליבה האדומה צריכה להיות גם האיפכא מסתברא, "כשתפקידם של האנשים לבוא ולהגיד תוכנית ההתקפה שלך, התוכנית שבנית למבצע לא טובה. או לצורך הדוגמה לבוא ולהגיד השינוי שאתה מתכנן ביחידה יביא לכישלון. עד כדי כך".

ה"אדומה" זה למעשה קונספט משתנה. כלומר בדרג הטקטי יש יחידות אדומות, כמו טייסת 115 של חיל האוויר שהיא טייסת לביום אויב. או היחידה האדומה שהיא שפועלת על אותו עיקרון רק בזרוע היבשה, ומדמה את האויב באימונים. אבל מעבר לביום האויב, מדובר גם במוקד ידע עבור המפקדים של הזרועות שחיים את האויב, יודעים איך הוא חושב ואיך נכון על בסיס זה לפעול מולו.

ברמות הגבוהות יותר ישנם צוותים, לרוב מדובר בקציני מילואים בכירים בעלי ניסיון מבצעי עשיר, שפועלים תחת המפקדים הבכירים של צה"ל כמו אלופי הפיקוד, באגף המבצעים ובעלי תפקידים אופרטיביים נוספים. לפעמים מדובר בצוות רשמי של הקצין הבכיר ולפעמים מדובר בצוות לא רשמי שהאלוף הקים לצדו, כדי לאתגר את התוכניות והתפיסה שלו.

אבל זה ממש לא מספיק להקים צוות איפכא מסתברא, כפי שאמר קצין בכיר במילואים שהיה בעבר חלק מצוות כזה. "אתה צריך שתהיה לך אישיות שתדע לקבל קו מחשבה ותפיסה שונה משלך. צוות אדום צריך לדעת להגיד לך כמפקד שמתכנן התקפה שהתוכניות שלך לא טובות, אפילו גרועות ואתה צריך לדעת להקשיב ולקבל את זה".

זה לא תמיד קל. היו קצינים בכירים בצה"ל שידעו לקבל את המסקנות, ההמלצות ואפילו הביקורת שהצוותים האדומים שלהם נתנו להם. אבל גם היו כאלה שלא היו פתוחים ואף התייחסו לזה בביטול וזלזול, כולל לצוותים שהם עצמם הקימו.

נושא הצוותים האדומים הוזנח בצה"ל, בעיקר בזרוע היבשה והפיקוד הבכיר במשך שנים רבות. השינוי הגיע בתחילת שנות ה-2000, כשהרמטכ"ל אז משה (בוגי יעלון) הקים שורה של צוותי חשיבה בעזרת יועצו האישי, הפסיכולוג הארגוני אל"ם עמוס ליהמן.

הצוותים של הרמטכ"ל אז יעלון, עסקו בפיתוח, חשיבה ובדרכים ליישם אותה. צוות אחד בראשות האלוף גבי אשכנזי, שכיהן אז כסגן הרמטכ"ל בחן האם יש בצה"ל פער בין המציאות לבין הדרך שבה מבינים או רואים אותה. הוקם גם צוות אדום בראשות מי שהיה אז מפקד חיל הים אלוף ידידיה יערי, נועד להיות פרקליטו של השטן וכונה "הצוות האלטרנטיבי". תפקידו היה להיות ה"איפכא מסתברא" של צה"ל ושל כל הצוותים האחרים שהקים יעלון.

התובנות שהתגבשו ועבודת הצוות הוצגה גם בפני צבא ארה"ב וזכתה שם לתגובות נלהבות. התובנות מופיעות גם בספר "לוחמה מבוזרת - המלחמה במאה ה-21", שכתבו יערי ומי שהיה עוזרו בוועדה, חיים אסא.

חלק מהמסקנות שיערי ואסא הגישו ליעלון קבעו ש"צה"ל ערוך ומוכן הכי טוב למלחמת יום הכיפורים", כלומר מלחמת עבר. אבל שאין לו את הכלים להילחם במלחמות של המאה ה-21. כבר אז, עוד לפני מלחמת לבנון השנייה הם קבעו שהאיום המרכזי של צה"ל זה צבאות לא סדירים, דוגמת החיזבאללה, ולא ארגוני טרור קלאסיים ולכן חלק גדול מהמערכים של צה"ל לא רלוונטיים למלחמה א-סימטרית.

כבר אז נקבע שלחימה נגד מרכז כובד, ראש נחש שצריך לרוצץ, לא רלוונטית והצבא נדרש להתמודד עם מספר גדול מאוד של מוקדי מגע, המפוזרים בו זמנית על פני כל מרחב הלחימה. לא לפעול כגוש אחד. הם קבעו אז שצה"ל לא קלט את האיום שחיזבאללה הציב בפניו. אפילו ההיערכות לאורך גבול לבנון לא הייתה רלוונטית. "כל מה שגלוי וסטטי הוא מת", אמרו ליעלון.

לא כל המסקנות אז היו נכונות, במיוחד הדגש הגדול מדי לטכנולוגיה על חשבון סד"כ לוחמים וטנקים, שם ברור שהם טעו. אבל העיקרון שהיה נכון אז, נכון גם היום, עם שיפורים. הבעיה שצה"ל לא שימר את הידע שנצבר במסגרת העבודה של אותם צוותים, רוב המסקנות והלקחים נשארו בארכיון עם סיום תפקידו של יעלון כרמטכ"ל וצה"ל, בבעיה שחוזרת על עצמה, לא שימר את הידע שנצבר.

קצין בכיר ששוחח עם mako אמר שצוותים אדומים שהוקמו בשנים הרבות שחלפו מאז, הגיעו למסקנות דומות עם ניואנסים בהתאם למצב שהשתנה, אבל שוב ושוב המסקנות ומסמכי העמדה נשלחו להעלות אבק בארכיון ולא בוצע שימור של הידע שנצבר. "כל רמטכ"ל שנכנס לתפקיד הקים את הצוותים שלו בלי להתייחס למה שהיה לפניו וככה הוקמו צוותים שכתבו ניירות עמדה לעצמם ולא למערכת", אמר קצין בכיר שהיה שותף באחד הצוותים.

טבח ה-7 באוקטובר חשף את הכשלים הכלל מערכתיים של צה"ל בכל הרמות. גם בתחום הצוותים האדומים והאיפכא מסתברא. אחת היחידות המשמעותיות בתחום הזה, זו מחלקת הבקרה של אמ"ן.

היחידה הוקמה כאחת ההמלצות היותר מוכרות של ועדת אגרנט, שחקרה את כשלי מלחמת יום כיפור. אבל בגלל תרבות ארגונית לקויה שהפכה רעה חולה בצה"ל, יחידת ה"איפכא מסתברא" של אמ"ן התגלתה ב-7 באוקטובר כגוף חלש שלא הצליח לממש את תפקידו, בין השאר בגלל פיקוד בכיר יהיר ובטוח מדי בעצמו, והם לא הצליחו למלא את תפקידם ולאתגר את חטיבת המחקר של אגף המודיעין.

כחלק מהתחקירים שצה"ל מבצע בימים אלה, ועדיין לא סיים, כבר החליט ראש אמ"ן שלומי בינדר, להגדיל משמעותית את אותה יחידה אדומה, בסד"כ של כוח אדם וגם בתחומי אחריות. הוחלט להפוך את מחלקת הבקרה לחטיבה, מה שישדרג את מעמדה באגף המודיעין כשבנוסף, יעמוד בראשה קצין בדרגת תת-אלוף.

כמו אחרי מלחמות עבר, המסקנות והלקחים רבים. באופן לא מפתיע, רבים מהם חזרו על עצמם כל כמה שנים. צוותים אדומים הוקמו שוב ושוב ולרוב חזרו על אותן מסקנות ולקחים. הבעיה הכי גדולה של צה"ל היא שימור הידע שנצבר.

גם כעת, אחרי מחדל ה-7 באוקטובר נחשף שלא מעט צוותים אדומים חזרו על עצמם עם אותן המסקנות והלקחים. מוסד הצוותים האדומים הוכיח את עצמו לא מעט ואפילו היה אפקטיבי אם היו מתייחסים אליהם, כמו שעשו חלק מהמפקדים בצה"ל ברמות הטקטיות. כעת צה"ל מגדיל ומשדרג שוב שורה של צוותים אדומים ו"איפכא מסתברא". כמה יעשו את זה נכון תלוי במבחן הזמן, עוד חמש, עשר שנים וגם יותר.