זו שיחה שכל חייל מארינס באפגניסטן מנהל עם החבר הראשון שחש לעזרתו אם הוא נפגע מפצצה: אם ייפגע באזור המפשעה, הוא לא רוצה להמשיך לחיות. כך מספר סגן ריצ'ארד ווייטהד, מנתח שפועל בגזרת אפגניסטן המסוכנת. "הם מבקשים מאיתנו לא להציל אותם במידה וה'חבילה' שלהם מתפוצצת", הוא מסביר. "לרוב אנחנו צוחקים ומנסים להתבדח איתם לגבי זה. אבל אתה יודע שאתה הולך לטפל בהם בכל מקרה".
האויב האמיתי באפגניסטן: מטעני נפץ מאולתרים
בימים אלה הופך המחיר שגובה המלחמה באפגניסטן לקשה יותר מיום ליום: ביום שלישי פרסמו גורמים רשמיים כי ההחלטה הטקטית למאבק בהתקוממויות באפגניסטן, לפיה חיילי צבא ארה"ב נשלחים לסיורים רגליים במקום לנוע ברכבים משוריינים, הובילה לעלייה דרמטית בשיעור קטיעות הגפיים – וגם בשיעור הפגיעה באיברי מין. מספר החיילים שאיבריהם נקטעו עלה דרסטית מ-86 ב-2009 ל-187 ב-2010, ול-147 עד כה בשנת 2011. באותה נשימה הודו הבכירים כי פגיעות באיברי המין עלו גם הן "בצורה משמעותית", אבל לא הסכימו לתת נתונים מדויקים. מידע שניתן על-ידי מרכז רפואי אמריקאי בגרמניה עשוי לבאר זאת: מתוך 134 חיילים שסבלו מקטיעות בהם טיפל עד יולי השנה, 90 סבלו גם מפגיעות באיברי המין.
אחוז החיילים האמריקאים שנהרגים באפגניסטן כתוצאה ממטעני נפץ מאולתרים הוא גבוה במיוחד, ועולה בהדרגה. מפקד החטיבה בה משרת ווייטהד מעריך כי בממוצע, חמישה מטענים כאלה מתפוצצים ביום אחד בעיר האפגנית סאנגין. ההערכות משתנות מאדם לאדם, אבל יש שאומרים שבערך אחד מעשרה מטענים פוגעים במטרה.
כוחות אמריקאיים שמפטרלים באזורים האלה יודעים, אם כך, שהם עלולים לאבד רגל או שתיים, אם לא למות, במידה וידרכו במקום הלא נכון. אבל בעבור גברים צעירים בשיא אונם, רובם רווקים וחסרי ילדים, המחשבה על אבדן איברי הרבייה שלהם הופכת גרועה בהרבה.
מנסים להתמודד באמצעות "בוקסר בליסטי"
מספר חודשים לאחר שהגיעו לאפגניסטן, קיבלו המארינס באזור סאנגין מה שנקרא "תחתוני פיצוץ" או "בוקסר בליסטי", לבוש תחתון שנוצר בבריטניה, ועשוי ממשי ארוג בדחיסות, שמסתיים מעל לברך. פריט הלבוש השחור מזכיר מכנסי אופניים ולא יכול לעצור רסיסים, אבל הוא מגן כנגד זיהום ועוצר את גל ההדף של הפיצוץ שעלול לגרום לפציעות נוספות. חלק מהחיילים התלוננו שמדובר בבגד חם ולא נוח, בגזרה שהיא גם ככה חמה ולא נוחה. כיום מדובר בלבוש חובה, בדומה לקסדות. לפני פטרול, המפקדים בודקים ומוודאים שהחיילים שלהם לובשים אותו.
אחד הדברים הראשונים שריצ'ארד ארפורת', חובש קרבי שמשרת באפגניסטן, עושה כשהוא ניגש לחייל פצוע, הוא לבדוק את המפשעה שלו. אם הכל בסדר, הוא מרגיע את הלוחם ואומר לו: "החבילה שלך עדיין כאן". ארפורת' אומר שלרוב נראית על פני החייל הקלה, והוא אומר משהו כמו: "יופי, אח שלי". החובש טוען שהחייל יגיד לו את זה, עם אותו החיוך, גם אם הוא איבד רגל.