לפני עשר שנים עלי אבו גלידאן, תושב הפזורה הבדואית שבנגב, נכנס לשטח אש סמוך לבסיס שבטה, לדבריו לחפש אחר עדר גמלים שלו שברחו מחצר ביתו. בשלב מסוים, הוא עלה על פצצת מצרר ונפגע באורח קשה. הוא פונה לבית החולית 'סורוקה' 'ואושפז במשך כחודש וחצי. כיום הוא מתקשה בהליכה ברגלו ונושא על גופו צלקות רבות שנגרמו בעקבות הפיצוץ.
אבו גלידאן הגיש לבית המשפט השלום בבאר שבע תביעת נזיקין נגד משרד הבטחון ומדינת ישראל. לדבריו, הנתבעים התרשלו שכן כלל לא ידע שמדובר בשטח אש, לא הוצבו שלטים באיזור המזהירים מפני כניסה למקום מסוכן וכן השארת אמצעי לחימה בשטח מדברי הן בגדר רשלנות של צה"ל ומדינת ישראל.
יצויין, שפצצת מצרר היא פצצה המכילה בתוכה כמה פצצות קטנות שכאשר הן מתפוצצות הן זורעות הרס רב לסביבה ופוגעת בבני אדם הנמצאים ברדיוס שבו היא נוחתת. לפני כשלוש שנים נכנסה לתוקף אמנה בינלאומית האוסרת על שימוש בפצצות מצרר, לאחר שאלפי בני אדם ברחבי העולם מתו כתוצאה מהשימוש בה. עם זאת, ברחבי הנגב נמצאים נפלים רבים השוכבים בחולות כבר שנים - פצצות אשר נורו על ידי כוחות מתאמנים אך לא התפוצצו.
120 אלף הבדואים המתגוררים בפזורה הבדואית בנגב חשופים למעשה לסכנות רבות כשהם נכנסים לרעות את צאנם בשטחי האש, שחלקם הגדול לא מסומן. בשנים האחרונות אירעו עשרות מיקרים של ילדים מהפזורה הבדואית וכן רועי צאן שנפגעו כתוצאה מתחמושת שנותרה בשטחי אש (פצצות מרגמה ומצרר) ובגינם הוגשו תביעות נגד מדינת ישראל.
"תמונה מדאיגה של שטח אש עם סכנות רבות"
פרקליטות מחוז הדרום אשר ייצגה את הנתבעות ביקשה לדחות על הסף את תביעתו של אבו גלידאן, בנימוק שידע מראש שהוא נכנס לשטח אש כדי לחפש אחר מתכות וגרוטאות ולכן כל האחריות על המקרה והשלכותיו הם באחריותו הבלעדית.
אבו גלידאן הכחיש את טענות המדינה וטען בתגובה שאין להם כל ראייה שנכנס לשטח האש שלא גודר ולא היו סביבו שלטים כדי לחפש מתכות, ודרש להציג בבית המשפט את המפות המסומנות שבהם יש שטחי אש בנגב.
השופט, סגן נשיא בית משפט השלום, עידו רוזין קיבל את טענותיו של אבו גלידאן וקבע כי הנתבעות התרשלו ולכן יש לפצותו בנזקים הגופניים שנגרמו לו. "הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעות התרשלו רבתית בתחזוקת שטח האש, בפרט בתחזוקת שטח המצרר. מכלל העדויות שהובאו לפניי, עולה תמונה מדאיגה של שטח אש נרחב עם סכנות רבות ללא גידור וללא סימון המזהיר את האזרחים מפני הסכנות שבשטח", נימק השופט את פסק דינו.
הוא דחה על הסף את טענות הנתבעות לפיהן יש לקבוע אשמה תורמת למקרה על התובע כדי להפחית את סכום הפיצויים המגיעים לו. השופט קבע, כי הנתבעות תשלמנה לאבו גלידאן 2.1 מיליון שקל.