יהודה אישבי (צילום: אלון בסון, משרד הבטחון)
"כשהחיילים מודים לך על הציוד החדש, אתה מתמלא גאווה וסיפוק". יהודה אישבי | צילום: אלון בסון, משרד הבטחון

במשרד קטן וצנוע שממוקם במתחם של משרד הביטחון בקריה יושב כבר שנים ארוכות יהודה אישבי. את אישבי מעניין רק דבר אחד: לדאוג שלחיילי צה"ל יהיה נוח, אם זה במלחמה במבצע או באימונים. האיש שחולש על מיליוני שקלים אחראי על כל דבר שהחיילים שמים מעל למדים, בין אם זה וסט לוחם, תיק מנשאים, רשתות הסוואה או קסדות. יחד עם המחלקה שלו הוא מחליט איך רוכשים, ממי רוכשים, מה צריך לחדש, מה צריך לשנות ומה עובר הציוד עד לרגע שהוא מגיע לידיו של החייל. בשורה התחתונה, הדבר החשוב היחיד לאישבי הוא התוצאה בשטח: "לראות את החיילים מודים לך על הרכש זו תחושה של גאווה", הוא אומר.

מהמדף עד לחייל: כך זה עובד

משרד הביטחון מחולק לאגפים כאשר אחד מהם זה מנה"ר, מנהל הרכש, שרוכש עבור צה"ל את כל הציוד שהצבא צריך. מנ"ר מחולק למספר יחידות שכל אחת מהן אחראית על תחום רכש אחר, אווירי, מודיעיני, יבשתי ולוגיסטי רב זרועי, אליה שייכת יחידתו של אישבי. אותה יחידה רוכשת את כל מה שהחייל שם מעל למדים – וסט, תיקים, קסדות, לוחות מיגון ושלל דברים נוספים, חלקם אסורים לפרסום.

בשנים האחרונות עלו כנגד משרד הביטחון לא מעט טענות על בזבזנות. אבל כאשר אישבי מסביר על הדרך שבה עובר המוצר מהמדף עד לחייל מתברר שיש הרבה גופים ציבוריים שיכולים ללמוד מהליך הרכש הקפדני של משרד הביטחון.

"אני מקבל דרישה מחשבית שפותח לי הגוף הדורש קרי הצבא", מסביר אישבי. "הם מאפיינים מול הגוף הטכני למשל את הוסט שהם רוצים ואז הגוף הזה פונה אלי בצורה מסודרת. אני מחויב לחוק המכרזים כאשר יש לי עוד הגבלות. החוק מחייב אותי לפנות רק ליצרנים בישראל כאשר יש עדיפות לספקים באזורי עדיפות לאומית וקווי עימות. חשוב להגיד שלכל מפרט יש הגדרת חומר ברורה ואיכות. זה משהו שאנחנו לא מתפשרים עליו".

סיירת רימון (צילום: דובר צה"ל)
לוחם רימון עם וסט חדש בצבע מדברי. הכול מתחיל מהמשרד של אישבי | צילום: דובר צה"ל

אחרי בחירת החברה המנצחת במכרז מחייבים אותם לייצר את המוצר וזה נשלח לבדיקה אצל הגוף הטכני. רק אחרי שהם מאשרים שוב את המוצר החברה נכנסת לייצור מסחרי וגם אז מביאים שוב דגימות של המוצר. "כבר היו לנו מקרים שקבלנו מידע ותלונות על איכות החומר והגענו בהפתעה", אומר אישבי. "לרוב זה נגמר באישור".

אישבי לא מסתפק בזה ויוצא לבקר ביחידות אחרי שהן קבלו את הציוד שהוא רכש עבורן. בביקור שלו הוא אוסף רשמים ומפיק לקחים, "אבל צריך להגיד שגם אם תביא לחייל את הציוד הכי טוב בעולם והכי חדש תמיד הוא יוסיף את השיפצורים שלו, ככה זה". לאישבי חשוב להגיד כי מלבד ההקפדה על איכות הציוד "אנחנו מספקים מקומות עבודה לאזרחים תושבי עדיפות לאומית וקווי עימות. חשוב להגיד שמלכתחילה זו הסיבה שהם פתחו שם את המפעלים אבל מדובר גם בגאווה ותרומה למדינה".

ציוד חדש בדרך ליחידות הלוחמות

בימים אלה ממש עובדים אישבי ואנשיו על ייצור הווסט החדש שנבחר עבור לוחמי צה"ל – וסט מודולרי אותו החייל מלביש כמו אפודה. "מה שהתחיל כחגור עם שלושה פאוצ'ים התקדם בשנות ה-70 לאפוד קרב והגיע בשנות ה-2000 לוסט האחיד. היום אנחנו בשלבי ייצור של וסט עם אשפות מתנתקות והוא גם קצר יותר. בנוסף ניתן להכניס אליו פלטות מיגון קצרות יותר שממש נכנסות בפנים למקום מיוחד. בניגוד למצב כיום לא צריך לשים אפוד מגן ועליו את הוסט לוחם. כל אשפה בוסט הזה מתנתקת והחייל יכול לשים אותה בהתאם לצרכים של המשימה והתו"ל".

הוסט החדש נכנס כבר לחלק מיחידות העלית של צה"ל ובימים אלה מייצרים כבר כמה מאות יחידות עבור שאר הצבא כאשר בהמשך ייצרו עוד אלפים. כמובן שלא ניתן להיכנס למספרים מדויקים. אישבי מציין שכל וסט כזה מתחיל מ-800 עד 1,000 שקלים ללא מע"מ. אבל זה מחיר כללי שמשתנה בהתאם לסוג הוסט – "וסט של חובש או נגביסט או פק"ל מטול יקר הרבה יותר".

צלפים של הנדסה ציילום דוצ (צילום: דוצ)
ערכת צלפים. דואגים לציוד הטוב ביותר | צילום: דוצ

גם בתחום המנשאים יש לא מעט חדשות ובוודאי תשמחו לשמוע שיש מי שחושב איך לשמור לכם על הגב. כבר היום אפשר להגיד שהמנשאים קפצו קדימה שנות דור. "אתה במצב טוב, בתקופתי עוד היה את התד"ל שזה שני סרטים על הגב ותיק", אמר בחיוך אחרי שסיפרתי לו מה יש לנו ביחידה. כאמור גם פה צפוי שינוי גדול כאשר לצבא יכנסו מאות ואלפי תיקים מיוחדים להם מערכת אורתופדית מותאמת לגב. "הדגמים החדשים, שאנחנו קוראים להם תרמיל 90 על שם הנפח, מחולקים לשניים: מערכת גב ומארז. מערכת הגב בנויה מכתפיות עם ריפוד וכתפיות שתופסות את הגוף בצורה נכונה. יש להם מערכת גב פנימית אורתופדית מה שנקרא בננות שזה נתמך בשכמות ועוד חלק שנותן התנגדות לגב התחתון ומכוסה ברשת תלת ממד שנותן אוורור וחגורת אגן מותאמת שחלקן טלסקופיות ואפילו יש להן מקום להכנסת מיגון ששומר על האגן".

בנוסף המנשאים החדשים כוללים פטנטים של חברות שונות למשל כזה של חברת מרעום דולפין. יש בתיק סוג של ציר וכאשר אתה מתכופף התיק לא מכביד עליך ונפרד מהגב. גם פה מדובר בלא מעט כסף כאשר זה מתחיל מאלף שקל לדגם הפשוט ביותר ועד סכום כפול עבור מנשא לצלפים, "כי זה כבר בית על הגב שכולל גם לא מעט טכנולוגיה".

אישבי אפילו אחראי על רכש התיקים למתגייסים כאשר גם פה כבר עברנו קפיצה של ממש מהקיטבגים אותם היינו מקבלים בעבר. היחידה אחראית גם על רכש של וסטים ואפודים מיוחדים, רובם ליחידות העלית, כמו למשל כאלה שבולמים קליעים. "גם בתחום הקסדות יש לא מעט שינוי ובימים אלה הוא פועל לרכש קסדות חדשות מדור ג'. "עד היום רכשנו את הקסדות, תחום שאצלי הוא חדש, ממספר עמדות ייצור ותיקות. היום אנחנו יוצאים למכרז, שמפורסם ממש בימים אלה, לרכש של קסדה מחומר אחר כאשר הדרישה היא גם להוריד במשקל שלה. הלוחמים יודעים כמה כל גרם הוא חשוב והחידוש יהיה גם בערסל של הקסדה".

רכש בהול: "בלבנון השנייה ניקינו את כל המדפים באירופה"

את העבודה של אישבי ניתן לחלק לשניים, השלב הרגוע והשלב הבהול – שלא להגיד המטורף והלחוץ. במלחמת לבנון השנייה גילו בצה"ל שאין להם מספיק מנשאים וגם מה שהיה לא התאים לדרישות הצבא. "קיבלנו בבוקר דרישת רכש בהול. אומרים לך אני רוצה מעכשיו לעכשיו, לפי החוק כמובן, אבל עכשיו. אצל היצרנים בארץ כבר לא היה ציוד ופנינו לכל המשווקים שיש לנו ובקשנו שינקו מדפים בעולם מתרמילים. בשלב הראשון ניקינו את כל אירופה. הביאו לנו מנשאים שעולים הון תועפות. לקחנו את כל מה שיש ובהתחלה זה הגיע בכל הצבעים אז כאשר התיקים הגיעו ליחידות ריססו אותם בירוק. נוצר מצב שחיכו לייבוש ובהמשך דלגו על הצביעה ואני זוכר תמונות של חיילים שנכנסו על תיקים בכל מני צבעים".

שבוע מלחמה נח"ל (צילום: דובר צה"ל)
התקדמות משמעותית בתחום המנשאים. לא מזניחים את הגב של הלוחמים | צילום: דובר צה"ל

המשרד פיקח על רכבת אווירית קטנה שחזרה עם מטוסים עמוסים בציוד לחימה. "באותה תקופה לא יכולת למצוא מנשאים בחו"ל. פשוט ניקינו את כל המדפים". גם אחרי המלחמה הם עבדו קשה "בוא נגיד שזרימת הכספים שהייתה פה הייתה משהו לא יאומן. קנינו וסטים, שקי שינה מנשאים, קסדות, ערכות הסוואה ומכל הבא ליד. זה היה רכש בכמויות מטורפות, אלפי אלפים, שחלקנו בין כל היצרנים בארץ. אחרי שלושה חודשים קראו לנו למחסנים והראו לנו איך הם בנויים ומוכנים. שיש תרמיל 90 ליטר עם ציוד ועל כל אחד מהם שם של חייל וזה נתן לנו הרגשה נהדרת".

מעניין לציין שהרכש הבהול זה לא דבר נדיר בעבודתו של אישבי. למעשה הפגישה שלנו התעכבה בגלל תאום של רכש כזה ובנוסף זה קורה לא פעם לפני מבצעים כאלה ואחרים של הצבא.

על השאלה שלי כמה זה קורה ענה כממתיק סוד, "לא מזמן היה רכש בהול שבו חיל הים ביקש דברים דחופים ואת התוצאות כולם ראו במבצע האחרון". כאשר אני מבקש ממנו לדעת איזה דברים מפתיעים יצא לו לרכוש ומה דורשים בדרך כלל ברכש בהול הוא מסרב לפרט.

בלא מעט פרסומים של דובר צה"ל ניתן לראות את הלוחמים עם וסטים מיוחדים, תיקים ופאוצ'ים מסוגים שונים שמתלבשים על הירך או היד. בכל פעם שהוא רואה כתבה כזו הוא מחייך, יודע שהוא זה שדאג להם יחד עם אנשי יחידתו. "בבית כשיש משהו בטלוויזיה אז אומרים לי בוא תראה, אתה נהנה לראות את זה עליהם. כואב לי לראות חיילים שהם מוזנחים. כשאתה מגיע ליחידה ורואה אותם עם ציוד ישן ואחרי שנה מגיע ורואה אותם עם רכש חדש, אגב כזה שמאוד מהר כבר לא נראה חדש, שומע איך הם מודים לך זה ללא ספק נותן לך גאווה ותחושה של סיפוק".

עוד בפז"ם: