זה קרה במאי 1974, שבעה חודשים לאחר מלחמת יום כיפור. האלוף במיל' דורון אלמוג, אז קצין צנחנים צעיר ומ"פ מסייעת, נשלח לאזור מזרעת בית ג'אן כ-40 קילומטר מדמשק, במטרה לתת מענה לירי של קטיושות ומרגמות מסוריה לעבר החרמון ורמת הגולן. "נלחמנו בסורים כשאנו סופגים כל יום הפגזות תופת של מאות פגזים וקטיושות", נזכר אלמוג. "היינו יוצאים ממוצב 'חנה' במזרעת בית ג'אן לפשיטות בשיא החרמון ובמובלעת הסורית. אלו היו ימים מאוד קשים".
באותו זמן קצין בשם עקיבא חי עזרא, מפקד מחלקת מרגמות ומפקד מוצב 'חנה', שירת תחת פיקודו של אלמוג והגיע למקום ללא כל הציוד הצבאי. בעיצומן של אחת ההפגזות אלמוג, מפקדו הישיר, החליט להביא לעקיבא את הקסדה האישית שלו. בדיעבד, התברר שהמעשה הזה הציל את חייו של עקיבא: רסיסי פגז קטיושה שנורה לעבר המוצב התפזרו לכל עבר ואחד הרסיסים חדר לתוך הקסדה של עקיבא, שנפצע באורח קשה מאוד, אך שרד.
עקיבא ניצל באורח נס לאחר שקיבל טיפול רפואי ממושך והשתקם אבל הוא ואלמוג לא זכו להיפגש מאז. כל אחד הלך לדרכו.
"הרסיס של הפגז הסורי חדר לתוך הקסדה של עקיבא, לתוך ראשו. הקסדה, המוכתמת בדמו, נשארה אצלי עם תפילה בלב שרק יישאר בחיים ואביא לו כמתנה", שיחזר אלמוג.
"הקסדה הזו הצילה את החיים שלי והיא שלך"
40 שנה חלפו עברו מאז ולפני כשבועיים חלה תפנית בעלילה. דידי, אשתו של אלמוג, עשתה ניקיון וסדר במחסן שבחצר ביתם. במהלך העבודות היא מצאה במקום את הקסדה הישנה של עקיבא בתוך שק יוטה כשהיא מעוטרת בחור גדול שנבקע ממנה. דידי שאלה לפשר החור בקסדה, ואלמוג השיב: "זו הקסדה של עקיבא", וסיפר לה את השתלשלות האירועים.
אלמוג החליט להפוך עולמות כדי לסגור מעגל ולהיפגש עם עקיבא כדי למסור לו את הקסדה. הוא התקשר ללאון רגוניס, שהיה בעברו שליש בחטיבת הצנחנים, וביקש ממנו לאתר את עקיבא אבל הוא לא הספיק – הגורל היה מהיר ממנו.
ביום חמישי האחרון נערכה בפארק ברמת גן עצרת הצעדה של חטיבת הצנחנים לדור יום כיפור, בה השתתפו אלפי לוחמים בעבר ובהווה. אלמוג, נותר בין האחרונים בסיומו של הכנס, כאשר כל האלפים כבר התפזרו לכל עבר.
"הייתי כבר בין האחרונים שנותרו במקום, היתה לי תחושה שעקיבא מחפש אותי, אתה יודע בכל זאת מכל האלפים שהיו מי חשב שאפגוש אותו שוב. פתאום, מגיע לעברי בחור גבוה, חייכן ואמר לי: 'אתה יודע מי אני? אמרתי לו שלא. הוא אמר לי: 'אני עקיבא'. הראיתי לו את הודעת ה-SMS ששלחתי לשליש רגוניס שלא הספיק לאתר לי אותו. היית התרגשות גדולה, בכל זאת לא ראיתי אותו 40 שנה, הקסדה שלו היתה אצלי כל השנים ובכלל עקיבא ואני היינו בכלל בדרך החוצה ושנינו לא חשבנו שנפגש אבל בסוף זה קרה וזה היה מאוד מרגש. זו הייתה סגירת מעגל".
עקיבא ואלמוג החליפו ביניהם חוויות. הוא סיפר כיצד מצא את הקסדה שלו וביקש להחזיר לו אותה שתישאר אצלו למזכרת. עקיבא סירב בנחרצות והפתיע את אלמוג: "הקסדה הזו לא שלי, היא שייכת לך. אתה זוכר שהגעתי אליך כמעט בלי ציוד ובלי קסדה, אתה הורדת את הקסדה שלך מהראש ונתת לי. הקסדה הזו הצילה את החיים שלי והיא שלך", אמר עקיבא לאלמוג.
השניים התחבקו ולאחר מכן נפרדו בידידות גדולה. עכשיו בכוונתו של אלמוג לתרום את הקסדה הייחודית הזו למוזיאון הצנחנים.
"מאז שאחי ערן שנהרג ברמת הגולן בתחילת המלחמה ההיא שכב שבוע ימים מדמם בשטח, אני נשבעתי לו לעולם לא להשאיר חייל מדמם בשטח והקסדה של עקיבא היתה כל השנים ליד התמונה של אחי ערן", כתב אלמוג בפוסט בדף הפייסבוק שלו, אשר בו סיפר את סיפורה של הקסדה שהצילה את חייו של עקיבא.