30 בספטמבר, שעת בוקר מוקדמת. רגעים דרמטיים נרשמים בשגרירות ארה"ב בעיראק, כששעה אחת בלבד לפני שחיל האוויר הרוסי הפיל את הפצצות הראשונות שלו על סוריה, צעד לשם גנרל רוסי בכיר ואמר: "בעוד שעה צבא רוסיה יפתח במבצע תקיפות אווירי בסוריה השכנה. על צבא ארה"ב לפנות את האזור באופן מידי". הרגע הזה היה צעד ענק נוסף לכיוון התהום שבין שתי המעצמות הגרעיניות, מהסוג שלא ראינו עשרות שנים כאשר המלחמה הקרה הסתיימה.
הרגע הזה שבו מטוסי הסוחוי של חיל האוויר הרוסי הפילו את הפצצות שלהם בסוריה, היו לרגע דרמטי בו ארה"ב וסוריה עלו על מסלול התנגשות ישיר כמעט. פוטין שם את שני הצבאות המאיימים האלה משני צדי הסכסוך הסורי. כבר תקופה ארוכה שמדברים בעולם על חזרתה של המלחמה הקרה, ונראה שהפעם פוטין עשה זאת באופן בוטה במיוחד. "הימור ענק עבור מוסקבה", אמרו מומחים שצוטטו ב- military times.
זאת משום שהפעם, בניגוד למצב באוקראינה, פוטין שלח באופן גלוי את הצבא שלו למלחמה במרחק של אלפי ק"מ. הרוסים לא היססו לעשות את זה למרות שהצבא הרוסי לא בנוי למלחמה שמתנהלת הרחק מהבית.
חזרתה של המלחמה הקרה
כמו שזה נראה, הסיפור הזה הרבה יותר גדול מסוריה. כבר שנים שאנחנו מדברים על הרצון של פוטין להשיב את רוסיה לימי ברה"מ הגדולה, לימים בהם היו מעצמת על. בתחילה הרוסים פעלו קרוב מאוד לבית, במדינות לוויין לשעבר של ברה"מ כמו צ'צ'ניה, שם פעלו באכזריות ולפחות בהתחלה גם ספגו מכות קשות. זה עבר לגאורגיה ובאופן שקט הרבה יותר, גם למדינות הדרומיות. ככול שפוטין ראה כי במערב מגמגמים מולו, הוא הפך נועז הרבה יותר. צבא רוסיה פלש לגאורגיה ומשם המשיך לחצי האי קרים.
בחצי האי קרים הרוסים פתחו במה שנהוג לכנות היום "מלחמה היברידית". כלומר, חיילים שמתגוררים באותו שטח נלחמים עבורם, והחיילים של צבא רוסיה שנלחמים שם עושים זאת בסתר, באופן לא רשמי. בקרמלין ראו כי טוב, והלכו על אותה השיטה כשפלשו לאוקראינה. רק שהפעם לא היה קשה לצלם מלוויינים את עוצמת הצבא הרוסי והמשחק של פוטין נחשף. סנקציות מאוד קשות הוטלו על רוסיה, אבל פוטין ראה וגם הבין שצבאות המערב לא יבואו לשפוך דם באוקראינה.
אותו הדבר בדיוק קרה גם בסוריה. כבר שנים שארגוני המורדים מספרים על חיילים רוסים שנלחמים בסוריה, אבל הפעם קרה משהו אחר - הם החליטו לפעול באופן גלוי. המהלך של פוטין בסוריה הפחיד את העולם והעלה שאלות קשות על מטרתו הסופית של האיש הכל יכול ממוסקבה. שאלות כמו, כמה רחוק הוא מוכן ללכת כדי להפוך את ארצו למעצמה שהייתה פעם? במיליטרי טיימס מספרים שהפנטגון כבר נשאלו האם הם עדכנו את תכניות המלחמה ששכבו במגירה מאז התפרקה ברה"מ לפני יותר מעשרים שנה.
יש גם שאלות על היכולת של הצבא הרוסי, ומה היעד הבא של פוטין. כל זה מביא לשאלה הגדולה מכולם: האם יש אפשרות שמלחמה תפרוץ בין ארה"ב לרוסים ואיך תראה מלחמה כזו?
שלא יהיה לכם כל ספק, הרוב המכריע של המומחים, כולל ברוסיה, מסכימים שמבחינה צבאית הצבא האמריקאי "יכסח את הצבא הרוסי", כפי שהגדירו זאת בטיימס. מי שחושב שנשק גרעיני יישלף על כל הפסד, צריך ללמוד פרק או שניים בהיסטוריה. העניין הוא שמלחמה אף פעם לא הייתה סיפור הוגן והרוסים לא ילכו למקומות שארה"ב חזקה בהם, לנקודות בהן צבא ארה"ב בנוי. המשחק יהיה מלוכלך ויערב הרבה מאוד פוליטיקה ומעורבות מאולצת של צד שלישי וגם רביעי. אם זה יקרה, הם ילכו למקומות בהם הצבא הרוסי חזק יותר, וכן, יש מקומות כאלה.
בחינה של תקציבי הביטחון של המדינות האלה מלמדת שצבא ארה"ב מוציא פי עשר יותר מהרוסים על תקציב הביטחון. יש לאמריקאים עשר נושאות מטוסים ועוד עשר נושאות מסוקים, כאשר לרוסים יש רק אחת. לצבא ארה"ב יש יתרון טכנולוגי ברור ויכולת עדיפה לפעול ברחבי העולם. די ברור שעל פי קריטריונים מסורתיים, הצבא הרוסי חלש יותר, אולם הוא נמצא בשיאו של פיתוח טכנולוגי, פיתוח טקטיקות חדשות וגם שינוי האסטרטגיה הגאו פוליטית שלו, שהפכה לחצופה ומאתגרת את ההגמוניה האמריקאית ששולטת בעולם כבר 25 שנים.
רוסיה מפתחת מחדש את התעשייה הצבאית שלה, ולמרות שהכוחות הקונבנציונליים שלה לא הכי מרשימים, כדאי שנסתכל על כמה תחומים מסוימים כדי להבין איפה הם יכולים להפתיע. למשל בחלק מהתחום האווירי, בתחום הנ"מ, הצוללות ולוחמה אלקטרונית. אם להגיד את האמת, השוואה בין צבא ארה"ב לצבא הרוסי זה כמו "לעשות השוואה בין תפוחים לתפוזים", כפי שאומרים המומחים.
הרוסים חזקים ביבשה, האמריקאים באוויר ובים
המטרות האסטרטגיות של הרוסים שונות מאלה של ארה"ב, והמבנה הצבאי שלהן משקף את זה. הרוסים רואים את עצמם כמתחרה עולמי לארה"ב, אבל בתור מעצמה יבשתית. הם לא צריכים את כל האוקיאנוסים כמו ארה"ב ולכן אין להם נושאות מטוסים. "שתי המדינות הולכות לכיוונים שונים", אמר מארק גלאוטי למיליטרי טיימס. "הרוסים ממש לא רוצים להתחרות עם ארה"ב כשווים. אתה יכול להסתכל על הצי האמריקאי ולהגיד שהוא עדיף בהרבה על הרוסי. רוב ספינות הטילים שלו מיושנות ואין להם נושאת מטוסים, אבל זה ממש לא משנה כי רוסיה ממש לא מתכוונת לשלוח את הכוחות שלה בכל רחבי האוקיינוסים. לכן אין להם נושאות מטוסים, הם מעדיפים צוללות שישלימו את היכולת הגרעינית החשאית".
בימים אלה ארה"ב מכניסה לשירות את החמקן השני שלה, ה-F-35, בעוד שהרוסים רחוקים מאוד מסיום הפיתוח של החמקן הראשון שלהם. מנגד הם מפתחים מערכות מתקדמות שידעו לאתר מטוסי חמקן, ולפי טענות של גורמים במשרד ההגנה הרוסי, חלק מהמערכות כבר עובדות. לצד זה הם מפתחים מערך נ"מ מתקדם שידע לאתר ולפגוע במטוסי חמקן. צריך להגיד שזה הרבה יותר זול לפתח את המערכות האלה מאשר מטוסי חמקן יקרים, למרות שהם מפתחים גם מטוס חמקן. התחום הזה נוטה "באופן ברור לטובת הרוסים, יש להם יכולת הגנה אווירית טובה יותר, בשילוב יכולת תקיפה מעולה בעזרת טילי שיוט ובליסטיים", אמר פול שוורץ, פרשן צבאי רוסי במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים.
עוד נושא שמפחיד את הפנטגון, הוא יכולת הלוחמה האלקטרונית של הרוסים. ההערכה היא שיש להם יכולת לשבש חלק ניכר ממערכות התקיפה של ארה"ב, ממערכות הפיקוד והשליטה וכנראה שגם ממערכות ההגנה. די ברור שמלחמה בין המדינות לא תהיה סיפור פשוט, גם לא עבור ארה"ב החזקה. האמריקאים תחת שלטונו של אובמה גם לא ממהרים להיכנס למלחמות מיותרות. הקטע הזה של כבוד בשכונה פחות תופס אצל האמריקאים, ובמקום זה הם פועלים בצד שהם הכי חזקים בו – הכלכלי, שגם זה סוג של מלחמה. הסנקציות שהובילו נגד רוסיה אחרי הפלישה לאוקראינה הביאו לכך שהכלכלה הרוסית איבדה סכום מטורף של 150 מיליארד דולר, והם עוד סופרים את המינוס בבנק. פרויקטים שלמים נתקעו וגם פוטין יודע שזה משפיע באופן ישיר על האזרח הקטן, ואותו אזרח יצא בשלב מסוים לרחוב. זה המקום להזכיר שהניצחון של ארה"ב במלחמה הקרה הגיע אחרי קריסה רוסית.
בעיה נוספת היא שלרוסים יש בעיה בניהול של מלחמות רחוק מהבית, כמו זו שבסוריה. אין להם יכולת כמו ארה"ב להעביר צבא שלם מצד אחד של העולם לצד השני. לצורך העניין, טיול של האספקה מרוסיה לסוריה נמשך עשרה ימים. זה גם עובר במקומות שארה"ב שולטת בהם. לסיכום החלק הזה נגיד שצבא ארה"ב אומנם חזק יותר מעמיתו הרוסי, אבל הם מצמצמים את הפער במהירות, בעיקר בתחומים שחשובים להם.
מלחמה היברידית באוקראינה ובסיס קדמי בסוריה
הבנייה המהירה של כוח רוסי בסוריה הדהימה את האמריקאים. במספר מועט של שבועות הם הצליחו לבנות בסיסי ענק ולשכן בהם אלפי חיילים, מערכות נ"מ ושליטה ובקרה, כמו גם עשרות רבות של מסוקים ומטוסי קרב. הם הודיעו שאין להם כוונה להשתתף במבצעים קרקעיים, אבל הביאו לשם עוד מאות חיילים ומאות טנקים ותותחים. אם זה לא מספיק, נראה שבקרוב נראה גם את חיל הים הרוסי מגדיל את מספר המשתתפים במסיבה, בצורת ספינות טילים ונחיתה. זה עוד אחרי שהם הודיעו כי ספינות נוספות יגיעו לאזור להשתתף ב"תרגיל ימי גדול", כשניסיון העבר מלמד שאחרי האימון הם לא ממהרים לעזוב.
הבסיס החדש שהקימו בסוריה מאפשר לרוסים לבצע גיחות קרב, טיסות מודיעין וסיור, ומשימות של מל"טים בכל המזרח התיכון. זה כולל גם את עיראק, שכבר שלחה הזמנה למוסקבה, כדי שאלה יבואו לשם לעשות סדר מול דאע"ש. הרוסים הכריזו על מלחמה נגד דאע"ש אבל בעצם עושה הרושם שבעצם הם עסוקים בלבסס מחדש את האחיזה שלהם במזה"ת.
הרוסים שלחו לסוריה הרבה סוללות נ"מ מתקדמות כמו SA-15 ו- SA-22, וכפי שאמר אלוף פיקוד של צבא ארה"ב, "רואים שהם הביאו מטוסי יירוט מתקדמים ומערכות נ"מ משוכללות, ואני לא ראיתי אצל דאע"ש מטוסי קרב שמצדיקים את מה שהרוסים שלחו". הוא אמר את מה שנראה עכשיו מובן מאליו - "הם הביאו את זה כי יש להם תכניות אחרות". דברים דומים אמרו גם בכירים ישראלים כשיצאו בדחיפות למוסקבה.
אז למה הם יצאו הפעם בגלוי מול ארה"ב? לפחות על פי המוחים, וזה אגב חלק מהעניין הזה של חזרת המלחמה הקרה, התשובה לכך נמצאת מאוד רחוק מסוריה, באוקראינה. כשפוטין פלש לחצי האי קרים, הוא גילה שהדבר לא ממש עניין את רוב העולם. ארה"ב עשתה קולות של "זה לא בסדר", אבל לא מעבר לזה, ופוטין ידע שלא תהיה תגובה חמורה יותר.
הסיפור השתנה מעט כשפלש לאוקראינה. אומנם הוא עשה שם מלחמה היברידית, אבל מדינות המערב לא קנו את הסיפור, ועד עכשיו יש מאבק סביב הפלישה לאוקראינה. כאמור, ארה"ב הובילה סנקציות נגד רוסיה, שפגעו קשה בכלכלה הרוסית, ונראה שפוטין הפיל את הקלף הסורי כדי להגיע לשולחן המשא ומתן על אוקראינה עם משהו חזק ביד. לא להאמין, אבל הדב הרוסי עשה סלט באזור שלנו בגלל מה שקורה באוקראינה, כי על פי המומחים הקלף הסורי יביא אותו להתמודדות טובה יותר על הסרת העיצומים בשיחות המשא ומתן. מה גם שמהלך כזה יגן על פוטין מפני מחאות לא רצויות מבית. כמובן שגם יציג אותו, שוב, כמנהיג חזק מול המערב. בעיקר בפני עמו.
ויש עוד דבר קטן אבל חשוב. פוטין יודע טוב מאוד שארה"ב כבר לא תלויה בנפט הערבי. כבר שנים שיש לה עצמאות אנרגטית בתחום הנפט והגז, ולכן החשיבות של האזור הרבה יותר נמוכה מאשר בעבר. זו הסיבה שארה"ב כבר לא ממהרת לפעול במזה"ת, משהו שגם אנחנו מרגישים היטב. פוטין יודע שיש מקומות שאפשר לנגח את ארה"ב, שכבר לא תמהר לשפוך בהם את הדם של החיילים שלה, ויש מקומות שהוא יודע שלא כדאי להתעסק עם ארה"ב, למשל באזור הפסיפי שהפך למרכזי יותר ובאירופה. חוץ מזה, פוטין יודע שגם בעיני ארה"ב אסד עדיף על דאע"ש, ושלא אכפת להם שהבלגן הזה ייפול על הרוסים ולא עליהם.
מנסים לחזות איפה יהיה העימות הבא
בגדול, יש שתי בעיות עם הסיפור של פוטין בסוריה. האחת שזו לא מלחמה של יום אחד ובשלב מסוים פוטין יהיה חייב איזה סכסוך חדש שיוריד את התקשורת מהגב שלו בסוריה. הבעיה השנייה היא כמובן הסיפור הזה שהבלגן של הרוסים יצא משליטה ואז כולנו נסבול. לכן מומחים רבים מנסים לחזות מה יהיה היעד הבא של פוטין, ודי ברור שיש לו כמה כאלה. ברור שזה לא יהיה במקום שממש חשוב לארה"ב, לא מעבר לאוקיאנוס אבל כן במקום חשוב שגם יוביל לעימות מוגבל עם המערב וגם יהיה קרוב לרוסיה.
ההערכה של המומחים היא שהעימות הבא יהיה באזור של המדינות הבלטיות. האמת היא שכבר למעלה משנה ארה"ב ובעלות בריתה מאירופה בוחנות מחדש את המצב בגבולה המזרחי של נאט"ו, שנמצא על מדינות הלוויין לשעבר של ברה"מ, כמו אסטוניה, ליטה ולטביה. גם רומניה ופולין משדרות חשש מפני הדב הרוסי. התוצאה הייתה מבצע "הפתרון האטלנטי (Atlantic Resolve) שכולל בעצם חילות משלוח של צבא ארה"ב בפולין, רומניה ובולגריה. חיילים אמריקאים נמצאים גם בחלק מהמדינות הבלטיות, כביכול לאימונים משותפים, ומעשית כקלף ביטוח.
פוטין לא ממש מסתיר את הקלפים שלו קרוב לחזה וכבר נאם על הכיוון הזה כמה פעמים. חיל האוויר הרוסי כבר החל לסייר בשמי האזור ויש דיבורים גם על כל מני תקיפות סייבר מסתוריות, תקיפות שיצאו בין השאר מצוללות שמסיירות לחופי הים של אותן מדינות. כמו באוקראינה, רוסיה כבר החלה לדבר על כך שדוברי הרוסית באותן מדינות נמצאים תחת סכנה, ואף קוראים לאמא רוסיה לבוא לעזור להם.
החשש הוא שפוטין יפעל שם במלחמה היברידית כמו באוקראינה, כלומר גיוס של אוכלוסייה מקומית שתפעל לפני הצבא הרוסי. אנליסטים בעולם מציינים שלכולם ברור שזה היעד הבא של פוטין, ומרבית הדיונים שיש כיום מתנהלים סביב השאלה האם להיכנס לעימות צבאי עם הרוסים ומתי.
לבלטיות עצמן אין שום סיכוי לעמוד מול הרוסים. מחוז מערב של צבא רוסיה תוגבר בתקופה האחרונה וכולל בין השאר, 65,000 חיילים, 850 תותחים, 750 טנקים ו- 320 מטוסי קרב. לרוסים יש גם צי גדול של ספינות וצוללות שהם יכולים להביא מול אותן המדינות, שכאמור הצבא הרוסי כבר פועל בהן. מדובר באיום גדול שיכול להכניס את נאט"ו למלחמה ישירה מול הרוסים וכמובן שגם את ארה"ב.
הסיום הזה עונה למעשה על השאלה איך תראה מלחמה של רוסיה נגד ארה"ב. רוב הסיכויים שאם היא תפרוץ זה יהיה במדינות האלה, ואם לא, אז פולין תהיה קו אדום בוהק. גם אם זה לא יקרה ככה תתנהל מלחמה של שני הצדדים, מלחמת פרוקסי קלאסית. זה קורה כבר עכשיו ברוסיה ואוקראינה, וגם בעיראק. נראה שזה יתגבר עם השנים, מלחמה של שני הצדדים דרך מדינות אחרות. אנחנו הישראלים רק יכולים לקוות שלא נצטרף למעגל הלחימה הזה כפי שהיה בימי המלחמה הקרה.
עוד ב- פז"ם: