הנתונים בשנים האחרונות מלמדים על ירידה במוטיבציה לשירות קרבי בצה"ל ונראה שכולם מכוונים להגיע ליחידות הטכנולוגיות, בראשן יחידה 8200 של אגף המודיעין, כדי לסלול את הדרך לעבודה בשכר גבוהה באזרחות לאחר השחרור.
אז מי הם ה"מורעלים" של היום, אלא שעדיין רוצים לרוץ, לזחול, לצאת למסעות, לסחוב משקלים ולאחוז בנשק, מי הם אלו שעדיין שואפים להתגייס לקרבי וכמה שיותר קרבי?
אחת המגמות הבולטות ביותר הן הלוחמות. צעירות שרוצות לפרוץ את הגבולות ולשרת ביחידות המאתגרות והקשוחות ביותר בצה"ל ובכוחות הביטחון. שרוצות להגיע ליחידות שמגינות על גבולות המדינה, לאותן יחידות שבמצב מלחמה גם חוצות גבול ונלחמות.
בשש השנים האחרונות הייתה עלייה של 160 אחוזים במספר הנשים הלוחמות, כך על פי דובר צה"ל. אם בשנת 2005 שירתו רק 435 נשים כלוחמות, נכון לשנת 2020 מספרן זינק ליותר מ-3,000.
בזמן שמאבק על פתיחת הגיבושים ליחידות המובחרות עבור מלש"ביות (מועמדות לשירות ביטחוני) עוד מתנהל, ביקשנו לעשות סדר ולהציג תמונת מצב שמראה באילו יחידות ותפקידים משרתות כבר היום נשים במערך הלוחם.
נשים לוחמות בזרוע היבשה
אמנם חטיבות השריון, חי"ר וסיירות סגורות עדיין בפני נשים. אולם בימים אלה מתנהל בג"ץ במטרה לשלב נשים בתפקידי לחימה נוספים. בשבוע שעבר עדכנה פרקליטות המדינה כי הודיעה לבג״ץ על התקדמות עבודת המטה בנושא, במסגרתה הוקמו צוותים מקצועיים שבוחנים שינוי מדיניות והתאמת נשים לתפקידי לחימה נוספים.
בינתיים צה"ל הודיע בשנים האחרונות על פתיחה של עוד ועוד תפקידי לחימה לבנות. בין החילות המובילים בזרוע היבשה נמצא חיל התותחנים, שם נשים משרתות כלוחמות בגדודי התותחים. בשנת 2015 הן החלו לשרת לראשונה גם במערך ה- MLRS, גדוד רקטי של החיל.
עוד לפני כן נשים החלו לשרת ביחידות מסווגות של חיל התותחנים ששמן אסור בפרסום. זאת לצד הפתיחה של תפקידי לחימה ביחידת "רוכב שמיים" כשבניגוד לגדודים המעורבים – מדובר שם בצוותי נשים אורגניים.
ביולי 2020 הקים צה"ל את חיל הגנת הגבולות שהיה עד אז מערך, זאת לאחר הקמת גדודי חי"ר מעורבים נוספים כשלצד קרקל פועלים כיום גם גדודי ברדלס, אריות הירדן ולביאי הבקעה. בגדוד זה מונתה גם סמג"דית החי"ר הראשונה של צה"ל, רס"ן דנה בן עזרא, לימים מג"דית 869 בחיל האיסוף הקרבי וכיום מפקדת צוות במכללה לפיקוד ומטה. חיל הגנת הגבולות כולל גם את גדודי האסוף הקרבי, שברובם משרתות גם לוחמות.
בשנה שעברה ועדת החוץ והביטחון אישרה תוספת של 15 תפקידים לרשימת התפקידים שבנות יכולות לשרת בהם בצבא. בין התפקידים גם לוחמת תיעוד מבצעי. מדובר בכוח לוחם של יחידת דובר צה"ל הנמצאים בחזית עם הכוחות, ממש בלב הקרבות ומטרתם לתעד את הלחימה. לצד יחידות התותחנים והגדודים המעורבים ניתן למנות גם את יחידות החילוץ והצלה של פיקוד העורף, לוחמה אלקטרונית ועוד.
נשים משרתות גם כלוחמות ביחידת עוקץ, תפקיד שנפתח בפניהן בשנת 2002 כאשר בשנים האחרונות נפתחו עבורן עוד מספר תפקידים בתוך היחידה עצמה. לא פעם כאשר כוחות צה"ל יוצאים לבצע מעצר מבוקשים בסיוע כלבנים, הלוחמות של עוקץ הן שמובילות את הכוח.
למעשה, מבין כל תפקידי הלחימה בזרוע היבשה, רק חטיבות החי"ר, השריון, גדודי ההנדסה והסיירות סגורים בפני נשים. כאמור, בימים אלה מתנהל בג"ץ בנושא שמטרתו לפתוח אפילו את סיירת מטכ"ל בפני נשים שיעמדו במיונים.
העותרים טוענים למרבה האבסורד כי לוחמי סיירת מטכ"ל או שייטת 13, פוגשים בפעולות הכי נועזות שלהם נשים המשרתות כלוחמות בשב"כ ובמוסד. על פי דיווחים בתקשורת הערבית, בפעולה שהסתבכה בעזה, בא נהרג סא"ל מ' ז"ל, שם היה מספר גדול של נשים בכוח.
לכך ניתן לצרף את העובדה שיש נשים לוחמות ביחידה 8200. לא הרבה יודעים שיחידה זו כולל לא מעט תפקידי לחימה מבצעיים במסגרת כוח שהוקם בשנת 2011. בשנת 2017 הוחלט לשלב נשים ביחידת הלוחמים של 8200.
לא ניתן לפרט מה הן והם עושים. אולם מה שמותר לספר זה שהם מפעילים אמצעים ביעדים רחוקים, אליהם לא ניתן להגיע דרך מחשב מהבסיס. לתפקיד הזה יש להוסיף גם לוחמות לוחמה אלקטרונית בכמה מיחידות השדה.
תפקיד נוסף שהפך זה מכבר משמעותי מאוד במערכת הביטחון והמוטיבציה אליו רק גוברת מדי מחזור גיוס הוא כמובן זה של לוחמות משמר הגבול במשטרת ישראל. לוחמות מג"ב רבות משרתות בגזרות השונות, מסכלות פיגועים ומבצעות מעצרים.
נשים לוחמות בחיל האוויר
חיל האוויר זו הזרוע הקרבית ביותר עבור נשים. למעשה, ליבת החיל שהיא הטייסים כמובן, פתוחה כולה בפני נשים בזכות בג"ץ אליס מילר. בתחילה היו לא מעט חששות מכניסת נשים לתאי הטייס. אולם דווקא בשטח זה עבר חלק.
כאשר שרי, הבוגרת הראשונה של קורס טיס סיימה את ההכשרה והגיעה לטייסת מבצעית, זה היה כפי שהעידו מי ששרתו אז לצדה כניסה חלקה כשלמגדר שלה לא הייתה משמעות.
כיום נשים יכולות לשרת כטייסות ונווטות במטוסי הקרב, בתובלה, במערך המסוקים ומכוננות. לזה יש להוסיף את כלל תפקידי הלחימה במערך ההגנה האווירית, בסוללות הפטריוט, כיפת ברזל, קלע דוד וחץ. שליש מסד"כ הלוחמים הן בעצם לוחמות.
לאלה יש להוסיף גם לוחמות ל"א שפועלות במסגרת המשימות שלהן מכלי טיס של חיל האוויר, בהם מסוקי היסעור למשל או מטוסי מערך התובלה. לא פעם המשימות האלה מתנהלות בתנאי סיכון חריגים והרחק מגבולות המדינה.
יחידת שלדג היא בין המקומות הבודדים בהם תפקידי הלחימה סגורים בפני נשים. כך גם רוב תפקידי הלחימה ב-669, אולם שם ניתן למצוא נשים בפלגת הרפואה.
נשים לוחמות בזרוע הים
באמצע שנות ה-70 נערך ביחידת הקומנדו הימי שייטת 13 ניסוי לשילוב נשים לוחמות. למרות שאחת מהבוגרות הצליחה לסיים את ההכשרה בציונים גבוהים ומספר נשים עברו את המסלול בסוף הוחלט לשלוח אותן לתפקידי צלילה הגנתיים והדרכה. יחידה זו עדיין סגורה בפני נשים, אך כמעט כל תפקידי הלחימה בזרוע הים פתוחים כיום בפניהן.
בעקבות בג"ץ אליס מילר גם קורס חובלים נפתח בפני נשים והבוגרת הראשונה, אורה פלד, סיימה את הכשרת קציני הים בשנת 2000. נכון להיום נשים מתקבלות לכלל המגמות בקורס חובלים למעט צוללות.
בשנת 2006 נפתחה בחיל הים יחידת סנפיר, על בסיס של מודל קודם, המונה לוחמות לצד הלוחמים. תפקיד היחידה לאבטח את נמלי ישראל האזרחיים והצבאיים, כשבין השאר זה כולל צלילות הגנה לניעת חבלה, כמו גם פעילות על סירות מהירות לסיכול טרור או הברחות וסריקה של ספינות חשודות.
בנוסף לזה היחידה מספקת מענה ראשוני לפעולות טרור ימי ומבצעת גם משימות סיור, יחד עם פלגות הדבורות של חיל הים. נשים משרתות גם ביחידת ילת"ם של הזרוע. היעוד של היחידה ביצוע משימות תת-מימיות, כולל בעומק רב. בין המשימות שהיחידה אחראית עליהן ניתן למנות התקנה ותפעול אל אמצעים תת ימיים, חבלה תת-ימית וניסויים.
בשנת 2015 הוחלט לפתוח בפני נשים את תפקידי הלחימה על ספינות הטילים ומאז הן משרתות על כלל הספינות, שלא פעם פועלות במסגרת המב"מ הרחק מעבר לגבולות המדינה.
בשנים 2015 ו-2017 נשים בוגרות קורס חובלים מונו לפקד על ספינות דבורה של חיל הים. בשנת 2018 גויסו גם הנשים הראשונות לספינות הטילים החדשות מסוג סער 6. מאז כלל הצוותים שנשלחו לגרמניה להביא לישראל את ספינות הדור הבא כוללים גם נשים לוחמות.
מה קורה בעולם?
שילוב נשים בצה"ל, בעיקר בתפקידי לחימה, הנו נושא טעון בעיקר בשל ההקשרים החברתיים והדתיים. צה"ל עשה קפיצת דרך אדירה בתחום, אולם מצדדי המהלך טוענים כי עדיין קיימת אפליה גדולה של נשים כאשר הבקשה העיקרית שלהן, כולל בבג"ץ, היא לבחון את הנשים על בסיס מיונים ולא על בסיס מגדרי. מי שתעבור תיכנס, בלי הנחות, מי שלא תישאר בחוץ בדיוק כמו הבנים.
את המודל הם מביאים מצבאות מערביים שפתחו את כלל תפקידי הלחימה בפני נשים, בין השאר נורבגיה, שבדיה וגם ארצות הברית. כיום נשים יכולות להתקבל לכלל תפקידי הלחימה כולל ביחידות העילית. אמנם המספר קטן, אולם נשים כבר התקבלו לחטיבת הריינג'רס בארה"ב, הוסמכו בשריון, ביחידות החי"ר ועוד.
עיקר המבט לעבר ארה"ב, גם שם הם עוד במעלה הדרך, שם נשים מתקדמות בסולם הדרגות באופן כמעט חופשי. נשים רבות פיקדו על טייסות, כנפות, גדודים ויש גם אפילו מפקדת על נושאת מטוסים וזרועות, בהם למשל פיקוד התובלה האסטרטגי של חיל האוויר האמריקאי. גנרלית זו ניהלה למעשה את מבצע הפינוי האווירי הענק מאפגניסטן.
לא פחות מ-300,000 חיילות וקצינות אמריקאיות השתתפו במלחמות עיראק ואפגניסטן, כולל בתפקידי לחימה. כ-180 מהן נהרגו ולמעלה מאלף נפצעו. למעשה, ארבע מאותן נשים ששרתו במלחמה העולמית בטרור היו אלה שהביאו להסרת ההגבלות, אחרי שעתרו בשנת 2012 לפתוח את כלל תפקידי הלחימה בארה"ב בפני נשים.
לפני פתיחת כלל התפקידים, צבא ארה"ב ערך עשרות מחקרים במטרה לבחון את ההיבטים השונים של שילוב נשים ובכלל זה לכידות יחידתית, בריאות הנשים ויכולותיהן הפיזיות, התאמות בציוד ובמדים, שינויים בתשתיות ובמתקנים, עניין מצד נשים לשרת בתפקידי לחימה וניסיון בינלאומי בשילוב נשים בשדה הקרב.
עם סיום המחקרים החליטו בכלל הזרועות, כולל בפיקוד המבצעים המיוחדים (USSOCOM) כי ניתן לפתוח את כלל תפקידי הלחימה לפני נשים. מאז לנשים הוכשרו מאות לוחמות והן מתפקדות כלוחמות חי"ר, בשריון, בתותחנים, בצוללות וכחובלות בצבא ארצות הברית.
70 נשים הצליחו לסיים קורס קציני חי"ר של צבא היבשה, כמעט מאה קורס קציני שריון. נשים משרתות כבר למעלה מעשור גם כלוחמות וקצינות בצוללות על גבי למעלה מ-25 כלים שונים. אפילו בחיל הנחתים יש כ-300 לוחמות וקצינות קרביות.