המרדף אחרי סוללות הרפאים בטהרן: המוח שמאחורי פיצוח הנ"מ האיראני

פחות מ-24 שעות לתוך מבצע "שאגת הארי": זה הזמן שלקח לחיל האוויר הישראלי להשיג עליונות אווירית מלאה בחלקה המערבי של איראן, כולל בבירה טהרן ובאזורים הדרומיים של המדינה. ב-1 במרץ מטוסי הקרב של חיל האוויר כבר תקפו בטהרן עם חימושים מדויקים במה שמכונה "סטנדאין" ולא ב"סטנדאוף", כלומר נכנסו ללב איראן ולא שיגרו חימושים מרחוק.

מאותו רגע ובמשך כחודש וחצי, מטוסי הקרב והכטב"מים של חיל האוויר יצאו ל"רכבות" בלתי פוסקות של אלפי גיחות ותקיפה של אלפי מטרות, מה שהביא להישג צבאי חסר תקדים. הבסיס של ההצלחות הצבאיות לא היה יכול לקרות בלי השגת עליונות אווירית בשמי איראן. אירוע מורכב מול מערך הגנה אווירית חזק של איראן, שהגיע מוכן אחרי מה שספגו במבצע "עם כלביא".

עוד מוקדם לסכם את המלחמה באיראן כשהפסקת האש שברירית ויכולה להסתיים בכל רגע. אבל כבר עכשיו אפשר להגיד שהשגת העליונות האווירית בשמי איראן לא הייתה קרב או הישג חד פעמי, אלא מאבק מתמשך. אחרי ההצלחה המרשימה נגד מערך ההגנה האווירית האיראני במסגרת מבצע "עם כלביא", האתגר המבצעי במלחמת איראן השנייה היה גדול עוד יותר, ודרש ידע ומשאבים אדירים.

בניגוד לסבב הקודם, שבו אלמנט ההפתעה שיחק תפקיד מכריע, הפעם האיראנים היו מוכנים והם ציפו בדיוק לאותה מתקפה, כשהם יודעים שישראל תפעל קודם כל להשגת אותה עליונות אווירית.

אחרי המערכה הראשונה מול איראן, חיל האוויר היה צריך להתחיל כמעט מאפס. לבנות מחדש את תא עליונות אווירית ולתכנן מהלך חדש ויצירתי עוד יותר, שיביא להכרעה ברורה של מערך המכ"מים וטילי הנ"מ של איראן. הם עשו את זה בזמן מרשים, בזכות קבוצה קטנה מאוד של אנשי מילואים. אלו היו צריכים מידע איכותי ומדויק כדי לעשות את זה.

מאחורי הקלעים פועל צוות מיוחד, משותף לאגף המודיעין (אמ"ן) ולחיל האוויר שנועד להבטיח שגם במציאות החדשה, חיל האוויר יוכל להמשיך לפעול בחופשיות בשמי איראן. גורמים בכירים מתארים מערכת מורכבת, רב-שכבתית ודינמית שמשלבת מודיעין, טכנולוגיה ויכולות תקיפה בזמן אמת.

מההפתעה ועד לשגרה מבצעית בשמי איראן

במהלך מבצע "עם כלביא", צה"ל הצליח להשיג הצלחה משמעותית בתחום העליונות האווירית. מדובר ב'קילוף' שיטתי של מערכי ההגנה האווירית (הגנ"א) האיראנים. ההצלחה הזו יצרה חלון הזדמנויות נדיר לפעילות אווירית עמוקה בשטח איראן, אבל גם לימדה את הצד השני שיעור חשוב.

באמ"ן ובחיל האוויר יחד עם מערכת הביטחון הבינו שבטהרן הפיקו לקחים במהירות. אם לפני "עם כלביא" ההגנה האווירית לא הייתה היעד הראשון, הרי שכעת ההנהגה הצבאית והמדינית בטהרן הניחו שכל עימות עתידי ייפתח בדיוק שם. כחלק מהפקת הלקחים, האיראנים הם שינו את שיטות הפעולה שלהם, הם הביאו מערכות מאזורים שלא נפגעו ופרסו מחדש את הסוללות.

מכיוון שקווי הייצור של טילי הקרקע-אוויר (נגד מטוסים) כמעט ולא נפגעו הם ייצרו סוללות חדשות. כך ככל הנראה הופלו שני מטוסי הקרב האמריקאים, ה-F-15E וה-A-10, ובנוסף נפגעו או שכמעט נפגעו מטוסי קרב אחרים, בהם של חיל האוויר.

מעבר לפריסה חדשה של סוללות ההגנה האווירית, הם גם שינו את דפוסי ההפעלה של מערכי הטק"א (טילי קרקע-אוויר) וחיכו. הכוננות לפני המלחמה הראשונה הייתה גבוהה ביותר, כשהאיראנים חיכו לסיבוב הנוסף עם טייסי חיל האוויר הישראלי. המשמעות עבור ישראל הייתה ברורה: פחות הפתעה ויותר מורכבות.

הצוות המיוחד: לחשוב כמו האויב

כדי להתמודד עם האתגר החדש, הוקם צוות ייעודי בהובלת למד"ן (להק מודיעין בחיל האוויר) ואמ"ן בשיתוף מערכים נוספים. אותו צוות, שכבר היה אחראי להצלחות הקודמות, נדרש כעת לענות על שאלה מרכזית והיא כיצד מנטרלים בפעם השנייה מערך הגנה אווירית שיודע שהוא המטרה?

הפתרון, כפי שהסבירו בחיל האוויר ואמ"ן, לא היה רק טכנולוגי אלא תפיסתי. במקום לחפש סוללות באופן נקודתי, בצה"ל עברו לגישה של חיפוש סימנים מעידים. כל סוללת טק"א נבחנת כיחידה חיה ודינמית, שזה אומר איפה היא ממוקמת, מי מפעיל אותה ומה החתימות המכ"מיות שלה.

איראן היא אומנם מדינה ענקית בשטח שלה. אבל זאת טעות לחשוב שמדובר במחט בערמה של שחת, שכן לסוללות הניידות האלה יש עוד תהליכים שאותם חיפשו. "זה כמו לעקוב אחרי אורגניזם", מסביר גורם צבאי. "אתה לא רק מחפש את המיקום אלא מבין את ההתנהגות".

מהלוויין ועד המדבר, בצה"ל נפתח המרדף אחרי הסוללות האיראניות. לצורך המשימה הוקצו משאבים רחבים במיוחד. יחידה 9900, המתמחה במודיעין חזותי, מפעילה יכולות לווייניות מתקדמות, שמספקות תמונת מצב עדכנית של השטח האיראני. לצד היכולות מהחלל הופעלו מערכות, שסרקו אזורים נרחבים כדי לחפש כל חריגה ואינדיקציה על מערך ההגנ"א האיראני.

אחת ה"הבקעות המרכזיות" כפי שזה הוגדר הייתה בתחום הזיהוי האוטונומי. באמצעות מערכות מתקדמות ובסיוע כלי AI המפענחים הצליחו לזהות "תאי שטח חשודים" גם כאשר האינדיקציות היו מינימליות ביותר. "פיתחנו יכולת לזהות סוללה או מכ"ם גם כשהם מנסים להסתתר בצורה כמעט מושלמת", אומר גורם המעורה בפרטים.

במקביל לזה, בצה"ל הבינו שהמפתח אינו רק הסוללות עצמן אלא סימנים מעידים שהפכו ליעד מודיעיני מרכזי. המעקב אחריהם אפשר לצמצם את אזורי החיפוש העצומים למספר קטן של תאי שטח ולפעמים אף לנקודה מדויקת אחת. את זה גם אפשר לקחת לנושא טילי הקרקע-קרקע, שהאיראנים שיגרו לישראל ולמדינות המפרץ.

מפענחים, אלגוריתמים וטייסים: כך עבד שיתוף הפעולה

מאחורי הקלעים פועלו גם מפענחי יחידת שט"ל (שירותים טכנולוגיים למודיעין) שמשלבים בין כלים מתקדמים ליכולות אנושיות מסורתיות. הם סורקים כמויות אדירות של מידע כמו תמונות, אותות, תנועות ומנסים לחבר את הפאזל הענק תוך ניקוי של מידע לא רלוונטי, שגם ממנו התקבלו כמויות גדולות.

כל זה התנקז למטס הפתיחה "בראשית" ואחריו ל"התנפלות" נוספת על מערך ההגנ"א של איראן. בהחלטת מפקד חיל האוויר, האלוף תומר בר, מטרות מפתח הותקפו עוד לפני השגת העליונות האווירית, חיסול הבכירים, מערך הטק"ק ועוד. אבל גם בתוך המטס הזה פעלו נגד איום הנ"מ. בגלל זה המטס הזה היה בסדר גודל היסטורי, כ-200 מטוסי קרב. אחרי מטס בראשית, המיקוד היה בהשגת עליונות אווירית שאת רובה השיגו כאמור בתוך כ-24 שעות.

אבל גם אחרי שהשיגו הצלחה שאותה ניתן להגדיר בלי ציניות כהיסטורית, את היכולות האיראניות לא ניתן לכבות עם כפתור ואת העליונות האווירית צריך לשמר. האיראנים איבדו אומנם את רוב המערך האיכותי שלהם. אבל הם עברו לטק"א מבוזר, כלומר מערכות ניידות ומוסוות עם "טילים עתירי אנרגיה", כלומר לטווח רחוק. האיראנים פעלו לאורך כל המערכה כדי להציב מארבי נ"מ למטוסים, שנכנסו שוב ושוב לשמי איראן.

המידע המודיעיני והחזותי המשיך לזרום בזמן אמת אל מטוסי הקרב שטסו בשמי איראן ובמיוחד מטוסי F-35I"אדיר", שמצוידים במערכות חיישנים מתקדמות שמסוגלות לסרוק שטחים נרחבים ולאשר או להפריך מטרות חשודות. השילוב בין איסוף מודיעיני לתקיפה יוצר "סגירת מעגל" מהירה במיוחד. מרגע זיהוי המטרה ועד השמדתה חלפו לעתים דקות ספורות בלבד. "מערכת שעובדת כמו מכונה משומנת", מתאר גורם צבאי. "המודיעין והתקיפה כבר לא מופרדים. הם קורים יחד".

למידה תוך כדי תנועה

אחד היתרונות הבולטים של ה"מערכת" זוהי היכולת ללמוד ולהשתפר תוך כדי הלחימה. כבר במהלך "עם כלביא" החלה המערכת לנתח את דפוסי הפריסה של הסוללות האיראניות ומאז היא ממשיכה להתעדכן ולהתאים את עצמה.

האלגוריתמים מזהים שינויים, לומדים דפוסים חדשים ומעדכנים את ההערכות, כשלעתים זה נעשה באופן אוטונומי. גם כאשר האיראנים משנים טקטיקות, המערכת הישראלית מצליחה להדביק את הקצב. למרות ההצלחה בחיל האוויר הדגישו לאורך כל המלחמה שהתמונה רחוקה מלהיות מושלמת. האיראנים ממשיכים ללמוד, להשתפר ולהתאים את עצמם למציאות החדשה.

הפלת מטוס קרב אמריקאי שהסתיימה במבצע חילוץ הוליוודי הייתה תזכורת מטלטלת שאין מאה אחוז במלחמה. עוד לפני זה האמריקאים כמעט איבדו F-35 כשטיל נ"מ התפוצץ ליד המטוס וגרם לו לנזק. הטייס הצליח להשתלט על המצב ולבצע נחיתת חירום. גם ישראל כמעט איבדה מטוס F-35 שהאיראנים הצליחו לזהות ולשגר לעבור טיל שהתפוצץ קרוב מאוד. בזכות לא מעט מזל המטוס הזה לא נפגע. היו עוד עשרות טילים ששוגרו לעבר מטוסי חיל האוויר הישראלי והאמריקאי, כמה מהם היו קרובים.

"כל אירוע כזה היה תזכורת חשובה", אומר גורם בחיל האוויר. "העליונות האווירית לא מובטחת והיא נבנית מחדש בכל יום". אבל למרות האיומים, אין ספק שהעליונות האווירית שהושגה בתחילת המערכה הייתה חסרת תקדים. זה מה שאפשר לישראל לפעול בעומק השטח האיראני ולבצע תקיפות מדויקות של אלפי מטרות, כמעט ללא הפרעה.

בצה"ל הגדירו את העליונות האווירית כ"קלף מכריע" בהצלחת המערכה כולה. יתרון איכותי משמעותי שדורש תחזוקה מתמדת. לאורך כל המערכה הצוות המיוחד של אמ"ן וחיל האוויר פעל סביב השעון בניסיון להקדים את האויב ולשמר את הפער. "זה משחק של חתול ועכבר כששני הצדדים לומדים ומשתנים במהירות".

בינתיים, השקט נשמר בשמי איראן ולא ברור כמה זמן אם בכלל הפסקת האש תחזיק. מה שכן ברור זה שמרגע שהמלחמה הזאת נעצרה, שני הצדדים כבר החלו לחשוב על האירוע הבא ולהתכונן אליו, בישראל ובאיראן