הזיכרונות של רובנו מטקסים צבאיים מסתכמים בצעידות קבוצתיות בצורות גיאומטריות, בתזמורת שמנגנת נעימות צה"ליות ותיקות, ברס"ר אימתני שצועק פקודות, ב"הכתף 'שק", "דגל 'שק", "עמוד דום" ו"עמוד נוח". בעיני המתבונן מהצד, זה יכול להיראות מאוד מוזר, אבל תאמינו לנו, יש טקסים מוזרים הרבה יותר. יצנו למסע עולמי בחיפוש הטקס הצבאי המוזר ביותר, ומצאנו את ריקוד המלחמה האימתני של צבא ניו זילנד. הצפייה על אחריותכם.
הסיפור של הגעת המערביים לניו זילנד הוא סיפור די מעניין. כשהאירופאים הגיעו ליעד המרוחק, הם ראו מהאניות שלהם אי ירוק וארוך כשמעליו ענן לבן וארוך. הם היו בטוחים שהם הגיעו לגן עדן, אבל כשהם עגנו על החוף, הם פגשו באויב מר. במקום כבר היו בני העם המאורי שפיתחו עם השנים מסורות עתיקות של לחימה חסרת פשרות, כזו שלא בחלה באמצעים, גם כשמדובר בקניבליזם.
בסופה של המלחמה הקשה שנחלו בה הפסדים שני הצדדים, המערביים היו אלו שניצחו והם היו אלו שהקימו במקום מדינה שנחשבת לאחד היעדים המתוירים בעולם. במקום להתייחס למאורים כעם כבוש, הם דווקא אימצו לחיקם. זה כבר שנים רבות שניו זילנד מתגאה מול העולם כולו במסורות המאוריות, מה שקשה לפספס בכל פרסומי התיירות של המדינה.
אחת המסורות החזקות ביותר, זו אשר נלמדת כתוכן חובה בבתי הספר במדינה היא ההאקה – ריקוד המלחמה האימתני שהלוחמים מקיימים לפני היציאה אל הקרב. מדובר בריקוד אימים שכולל הטחות והצלפות על הגוף, גלגול והבלטת עיניים בטירוף, צרחות, הרעדות לשון, חיקויים של נחשים וצעדים מגושמים שהמטרה שלהם היא העלאת מורל הלוחמים והפחדת האויב.
בצבא הניו זילנדי הוחלט להפוך את ההאקה לטקס יומי שנערך מידי בוקר כשהוא המקבילה לטקס הנפת הדגל הנהוג מידי בוקר בכל צבא אחר. הטקס נערך במראי (בית התפילה המאורי) של הבסיס ובלי הטקס הזה לא מתחילים את שגרת היום באף בסיס במדינה. ההאקה נהוגה גם בטקסי לוויה צבאיים במדינה וכן באירועים חגיגיים. לידע כללי – גם הליגה הלאומית של הרוגבי נוהגת לקיים את טקס ההאקה לפני כל משחק. מלחמה זו מלחמה.