המבט האחרון של הבסיג': כך הפך מערך הכטב"מים לסיוט של המשטר בטהרן

לא ברור אם איש הבסיג' שהביט לשמיים הבין מה הוא רואה. המבט הזה שלו נקלט למעלה מ-1,600 ק"מ משם על ידי מפעיל הכטב"ם שלחץ על הכפתור - וראה איך המבט הזה של האיראני הפך לפיצוץ גדול במשימת 'ציד אדם' של מי שהם חלק ממנגנוני הדיכוי של העם האיראני. "תחושת הנרדפות הזאת היא משהו שאנחנו מכוונים אליו", אמר בכיר במערך הכטב"מים. "כשאויב מסתכל למעלה ומבין שאנחנו שם, זו צריכה להיות ההסתכלות האחרונה שלו בחיים. אנחנו יודעים שאלה האנשים שרצחו אלפים מבני עמם ופועלים כדי לרצוח ישראלים".

מערך הכטב"מים הישראלי הפך כבר מזמן למרכיב משמעותי ביכולות האש של חיל האוויר במעגל הקרוב ועד לשלישי. במכת הפתיחה של המלחמה הם המריאו שעות לפני מטוסי הקרב, כשמדינת ישראל עוד ישנה, השתחלו בגובה נמוך מאוד מתחת לכיסוי המכ"ם האיראני - וחיכו כמו ציידים במארב להגעת מטוסי הקרב ושעת ה-ש'.

מאז, הם אחראים לתחושת ה"נרדפות" שזורעים בקרב פעילי משמרות המהפכה, משגרי הטילים לעורף הישראלי ומפעילי מערכות הנ"מ המעטות שנשארו לאיראנים. רשימה חלקית בהחלט של המטרות שלהם.

רגע נוסף שנקלט במצלמות המטוסים הלא מאוישים שהפך משל למלחמה, היה כשתיעדו בזמן גיחת באיראן יירוט של טיל בליסטי איראני ואז המשיכו במשימתם. מערך הכטב"מים נמצא כמעט 24 שעות ביממה בשמי איראן ובימים אלו גם פועל בלבנון וממשיך לפעול בעזה כאשר אותו מפעיל יכול לתקוף בבוקר בטהרן ובערב בעזה.

במרחק של למעלה מ-1,600 קילומטרים ממדינת ישראל

מערך הכטב"מים של חיל האוויר טס במלחמה ובטח במלחמה השנייה מול איראן פי שלושה ויותר ממה שהם טסו בימי שגרה. הם היו בין הראשונים להיכנס ללב השטח העוין ומרושת במערכות הגנה אווירית. מאז הפגיעה הקשה במערך ההגנה של איראן, הם ממשיכים ב'ציד הסוללות' של מערך הנ"מ המבוזר, כדי לשמר את העליונות האווירית. הם גם פועלים באזורים ה"חמים" כפי שהגדירו זאת, מה שהביא להפלתה של יותר מ-10 כטב"מים באיראן. "אף אחד עוד לא הלך להלוויה של כטב"ם", אמר על כך גורם בחיל האוויר, שהכניס פרופורציה.

מהצד זה יכול להראות כמו משחק מחשב שקט בחדר ממוזג, כשבקרון ההפעלה יושבים מפעילי המטוס מול מסכים, כפתורים וג'ויסטיק. אבל עבור החיילים האיראנים, פעילי הבסיג' ומשמרות המהפכה בטהרן, מדובר בסיוט מתמשך שמייצר נרדפות וגורם להם להשקיע בהגנה אישית, על חשבון פעילות התקפית.

המערך הישראלי נמצא ב"ספידים" שטרם נראו בעבר. "אם אני לוקח את השנה הזאת ביחס לשנה שגרתית, אנחנו בפי כמה סדרי גודל בכל פרמטר. בשעות טיסה, חימושים, 'חוזי' וכמות תקיפות", אמר בכיר במערך. המספרים מדברים בעד עצמם: מה שלקח לחיל האוויר להשיג ב-12 ימי לחימה במבצע "עם כלביא", בוצע במערכה הנוכחית בחצי מהזמן. ארבעה עד שישה ימים בלבד.

המשימה באיראן: ציידים בגובה נמוך

גולת הכותרת של טייסות הכטב"ם בימים ובשבועות האחרונים זאת כמובן הזירה האיראנית. בעוד שמטוסי הקרב המאוישים הם אלו שמושכים את תשומת הלב הציבורית, הכטב"מים הם אלו ש"מכינים את הקרקע".

למטס הפתיחה של המלחמה, שזכה לשם "בראשית" חיל האוויר שלח כ-200 מטוסי קרב. אבל עוד לפני שאלה יצאו לאיראן, המריאו לשם עשרות כטב"מים. פעולה מורכבת עבור מי שרוצה לשמור על חשאיות עד לרגע האחרון ולהפתיע את האיראנים. "אנחנו מגיעים לזירה שעות רבות לפני שכל המטוסים המאוישים ממריאים", שיתף בכיר במערך.

כדי להימנע מגילוי על ידי מערכות המכ"ם המתקדמות של איראן, מפעילי הכטב"מים נקטו טקטיקות של חשאיות קיצונית. ברגע הפקודה התמונה משתנה. עשרות כטב"מים טיפסו לגובה. לראות במסכים בקרונות את איראן, להסתכל על המערכות ולראות את כל מטוסי הקרב מגיעים ברכבות ממדינת ישראל "זה לשבת בשורה הראשונה של ההצגה הכי טובה שיש".

המשימה של הכטב"מים ברגעים אלו היא קריטית - הבטחת עליונות אווירית. הם נכנסים לאזורים המסוכנים ביותר כדי לאתר ולהשמיד מערכות טילים נגד מטוסים – טילי קרקע-אוויר (טק"א), מכ"מים ומוודאים שהן לא יופעלו נגד מטוסי הקרב. פועלים באזורים מאוימים כדי לחסוך בחיי אדם. במקביל למשימה הזאת הם גם חלק מהתקיפות, שמטרתן חיסול בכירים איראנים במשטר ובמשמרות המהפכה..

מטרות שלטון ואדם: לייצר "נרדפות" בטהרן

מערך הכטב"מים לא מסתפק רק במטרות צבאיות קלאסיות כמו משגרי טילים ונ"מ. אחת ממשימות הליבה שלהם היא פגיעה במה שצה"ל הגדיר "אבני השלטון". טייסת 200 שמפעילה את מטוסי ה"שובל" חיסלה לבדה עשרות רבות של אנשי בסיג', משמרות המהפכה ובכירים. המטוסים הבלתי מאוישים שלהם, שמשייטים שעות ארוכות בשמי ערים מרכזיות באיראן, תקפו בסיסי בסיג', מחסומים ברחובות טהרן ופעילי משמרות המהפכה. המשימות האלה הפכו לחלק משגרת הפעילות.

"זה Win-Win", הסביר אחד המפעילים הוותיקים. "כשאנחנו תוקפים מחסום בסיג' הם מבינים שאנחנו רודפים אחריהם, והאזרחים האיראנים רואים שהבסיג' חוטפים. זה מייצר אפקט תודעתי של מורא ופחד". המטרה שלהם באיראן היא להבהיר למשטר שאין מקום חסין מפגיעה. לא דירות מסתור, לא פגישות בכלי רכב אזרחיים ולא מפקדות חשאיות. את זה הם מצליחים לבצע בזכות מודיעין איכותי.

העובדה שכטב"ם מסוגל לשייט שעות רבות בשמי איראן, מהווה מרכיב חשוב ביכולת של חיל האוויר לסגור מעגלי אש במרחק של 1,600 ואפילו יותר מ-2,00 ק"מ מגבולות המדינה. ברגע שעולה מידע מודיעיני או שיש גילוי של מערכות אחרות, למשל זיהוי של משגר שעומד לשגר טיל לישראל, יש לחיל האוויר כטב"ם זמין בשטח - וזה מבצע תקיפה בתוך זמן קצר.

האתגר טכני והלוגיסטי: רציפות באוויר 24/7

אי אפשר לדבר על הפעלת מערך הכטב"ם בלי להזכיר את האתגר הלוגיסטי והמאמץ של הצוות הטכני בטייסות, מערך שבחיל האוויר מגדירים כ"אחד מהניסים של החיל". מאחורי כל גיחה ותקיפה עומד מערך טכני שעובד במשמרות רצופות, לילות כימים.

האתגר הלוגיסטי והטכני של הטיסות לאיראן הוא עצום. מטוס הוא מערכת טכנולוגית מורכבת שדורשת הרבה תשומת לב. משך הגיחות והתנאים דורשים מהמערך הטכני של חיל האוויר להפגין רמה מקצועית גבוהה ביותר, כדי שאותו מטוס יעשה פי שניים וגם שלושה ממה שביצע בימי שגרה.

זה גם דורש תכנון קפדני של ניהול משק דלק מול משקל חימוש, בטווחים של אלפי קילומטרים. כדי לייצר רציפות של טיסות כטב"מים לאיראן והפעלתם שם בכל רגע נתון, דואגים שלפני שמטוס מסיים דלק או חימוש מעל המטרה יגיע לאיראן מטוס מחליף, וככה המשימה לא תיפסק לרגע. נשמע פשוט אבל צריך לזכור שמדובר בניהול של עשרות כלי טיס במרחק עצום.

מ-7 באוקטובר ועד היום: המעבר המנטלי

הטראומה של 7 באוקטובר לא פסחה על אנשי מערך הכטב"מים, טייסות האיתן, השובל והזיק. רבים ממפעילי הכטב"מים ואנשי הצוות הטכני היו תחת אש בשעות הראשונות ונכנסו למרחבים המוגנים בבסיסים ובבתים שלהם. כשהבינו שמדובר בירי רקטות חריג, הם לא חיכו לפקודה ויצאו לקרונות ולבסיסים.

באותן שעות ראשונות של מתקפת הטרור האכזרית של חמאס, המערך ניסה להגיב בכל הכוח, אבל ההיקף היה חסר תקדים והם הופתעו. "המטוסים היו בשמיים, אבל לא מספיק. בשעות הראשונות המאמץ היה פשוט להטיס כל מטוס פנוי עם חימוש כדי לעצור את הטבח", אמר בכיר במערך. כטב"מים שעלו לאוויר גמרו את החימוש שלהם בתוך דקות ונאלצו לחזור לנחיתה. הם המריאו שוב ושוב, אבל את התוצאה והמחיר של אותו היום הם לא הצליחו לשנות. הם וכל צה"ל.

מאז אותו היום ישראל נמצאת במלחמה בעצימות משתנה ובריבוי גזרות והכטב"מים טסים כמו במרתון ארוך. הדינמיות המבצעית דורשת מהמפעילים חוסן מנטלי יוצא דופן. "מפעיל יכול להיכנס בבוקר למשימה בטהרן, בערב לבצע סיכול ממוקד בעזה או בלבנון". המעבר בין זירות, בין אויב של מדינה כמו איראן לאויב גרילה כמו חמאס וחיזבאללה, מחייב "סוויץ'" מיידי בראש.

בזירה הצפונית, העבודה היא "על סיפידים" של תמרון. הכטב"מים מלווים את הכוחות בלבנון, צדים חוליות נ"ט ומשמידים משגרי רקטות. גם שם צדים פעילי טרור ובכירים. "האויב לא פראייר, הוא למד אותנו. הוא מצמצם זמני חשיפה ופועל בדרכים חשאיות, מה שמחייב אותנו להיות נחושים יותר ולהתמיד, עד להשגת התוצאה".

שותפות אמריקאית חשאית

אחד ההיבטים המרתקים בפעילות מערך המטוסים הלא מאוישים הוא התיאום עם ארה"ב. בעוד שמטוסי קרב ישראלים מצולמים לעתים לצד מטוסי תדלוק אמריקאים, התיאום בעולם הכטב"ם נשאר חשאי הרבה יותר בשל רגישויות פוליטיות ומבצעיות. "התיאום טוב מתמיד גם בתכנון וגם בביצוע", הסכימו לומר. "זה כולל עזרה הדדית בזמן אמת".

זה פחות מוכר במערך הכטב"ם, אבל שיתוף הפעולה עם האמריקאים והאימונים המשותפים, לא נולדו במלחמה ולמעשה החלו שנים לפני. עוד בשנת 2021 התקיים בישראל תרגיל כטב"מים בין-לאומי בשם "BLUE GUARDIAN", שבו לקחו חלק 9 צוותי כטב"ם של חיל האוויר לצד 7 צוותים של מפעילי כטב"ם מארה"ב, איטליה, צרפת, גרמניה ובריטניה. מאז היו עוד מספר תרגילים משותפים לישראל ולארה"ב בתחום המטוסים הלא מאוישים.

זה עדיין לא דומה לשת"פ ולאימונים המשותפים שהיו לאורך השנים במערך הקרב או התובלה והתדלוק, יש גם עניין של מדינות ורגישות. אבל בחיל האוויר אומרים שמדובר בתיאום הטוב ביותר שהיה, גם בתחום התכנון של המשימות וגם בביצוע שלהן. זה מביא לתוצאות טובות בשיתוף מידע בזמן אמת ותקיפות בגזרות חופפות. כאמור גם בעזרה הדדית.

במבט קדימה, חיל האוויר מתכנן להגדיל את באופן משמעותי את מערך הכטב"מים שלו. יותר טייסות, יותר מטוסים ויותר חימושים. כבר היום יש תובנות בתחום המבנים המשולבים והשת"פ בין מערך הכטב"מים של חיל האוויר לשאר מערכי החיל צפוי לגדול. "העולם מבין שהמערך הזה הוא לא רק 'עיניים בשמיים' אלא כלי קטלני, מדויק ומשמעותי שיודע להכריע קרבות".