קרס ביום הכיפורים וב-7 באוקטובר: מצבו של מערך ההתרעה והשינויים בו

ב-11 בספטמבר 2023, פחות מחודש לפני מתקפת הפתע של 7 באוקטובר, התקיימה עצרת אמ"ן בסימן 50 שנים למלחמת יום הכיפורים. "גם היום, יובל שנים אחרי המלחמה, לקחיה עדיין צרובים עמוק בבשר. עלינו להיות מוכנים למלחמה גם אם תגיע בהפתעה", אמר מי שהיה אז שר הביטחון יואב גלנט. "אתם, אנשי אמ"ן הניצבים על משמרתכם באור היום ובמחשך, צאו והביאו ידיעות רבות ומגוונות, חברו נקודות לתמונה, ושנו אותה כשצריך", אמר הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי.

העצרת בה השתתפו אלפי משרתים באמ"ן התקיימה לפני יום הכיפורים של 2023 כשהמשתתפים לא מודעים להיותם חלק מהמחדל הכי גדול מאז, שהגיע זמן קצר לאחר מכן בחג שמחת תורה. "ישבנו שם כמו בובות בלי לדעת שהחבל מתהדק על הצוואר, אמרנו לא יקרה שוב ועשינו את אותו הדבר. נפלנו לאותה הקונספציה", אמר ל-mako אחד מהקצינים הבכירים ביותר באמ"ן.

כדי להבין את גודל המחדל והעיוורון וגם את ההשוואה לתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים, צריך לחזור עוד יותר אחורה בזמן. ל-27 ביולי 2022 אז התקיים דיון "העמקה מודיעינית 'חומת יריחו' - סיכום רח"ט מבצעים" בראשות ראש חטיבת המבצעים תא"ל ירון פינקלמן, ששנה לאחר מכן יעלה לדרגת אלוף ויהיה מפקד פיקוד הדרום בזמן התקפת הפתע של חמאס. מטרת הדיון הייתה לקחת את המידע שהיה על חמאס והתוכניות שלהם, ולמעשה לתת מענה אופרטיבי לתוכנית "חומת יריחו" שהמודיעין הישראלי הצליח להשיג.

הטעות שחזרה אחרי 50 שנה: "אותה בעיה בשני המקרים"

"יש טעות בסיסית באופן הצגת המחדל המודיעיני לפני ה-7 באוקטובר ובהקשר של השיחה שלנו זאת טעות שנעשתה גם אחרי מלחמת יום הכיפורים", אמר הבכיר באמ"ן. "בניגוד לדעה הרווחת, הייתה לנו אחיזה לא רעה ברצועת עזה. נקבע צי"ח (ציון ידיעות חיוניות) שקבע את נושאי התעניינות ומשימות האיסוף. למעשה, הבאנו את המידע שנתן לנו תמונה מדויקת על מה חמאס מתכנן, איך הוא מתאמן, מי מתאמן ועוד פרטים שלא ניכנס אליהם".

הוא ממשיך ומסביר, "זה נכון גם לתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים. אמ"ן והמוסד ידעו מה התוכניות של הצבא המצרי, ההכנות והאימונים שלהם היו שקופים למקבלי ההחלטות עד לרמת האופרטיבי של כל כיתת חיילים. הבעיה בשני המקרים הייתה בחוסר היכולת שלנו להאמין שיש להם יכולת להפוך את התוכניות שלהם למעשה, עיוורון שהוביל לאמונה שהובילה לגיבוש מסקנות מוטעות שגרמו לעצימת העיניים".

מוקד הצי"ח של אמ"ן ב-1973 היה איתור "כוונות והכנות מצריות לפתוח במלחמה נגדנו". בזמן שהזירה הסורית הייתה בתיעדוף נמוך יותר בסדר העדיפויות, כשההערכה הבסיסית קבעה שסוריה לא תצא למלחמה לבדה. נקפוץ ל-2023, בראש סדר העדיפויות של המודיעין הישראלי היו איראן וחיזבאללה, לשם הופנו רוב המשאבים. אלה נתפסו כאיום המרכזי וגם איום שכוללת יכולת ביצוע להוציא את התוכניות אל הפועל, שלא כמו חמאס בעזה. כל טעו לחשוב.

אם ב-1973 הקונספציה היית שהצבא המצרי לא יהיה מסוגל לכבוש את סיני ואנואר סאדאת לא רוצה לצאת למלחמה, ב-2023 הקונספציה הייתה ש"חמאס מורתעת" ושאין לה יכולת ובעיקר רצון לממש את התוכניות הגדולות שהשתקפו ב"חומת יריחו".

"קונספציה זאת מסגרת מחשבתית שבעצם עוזרת לך לעשות סדר ולקבל משמעות שעל בסיסה אתה קובע תהליך עבודה", אמר לנו קצין נוסף באמ"ן. "בישראל זה הפך למושג שלילי בעוד שבפועל כל ארגון גדול חייב שתהיה לו קונספציה שהיא למעשה ראיית עולם לייצור תהליכים. הבעיה מתחילה כשאתה מתמכר למשאלות לב והופך עיוור למידע ששובר את הקונספציה שלך וזה מה שקרה ב-1973 וב-2023. היכולות המודיעיניות היו מעולות והידע היה קיים. אבל ראש הממשלה, כל הדרג המדיני ומשם גם הצבא, ושלא יהיה ספק גם אנחנו (אמ"ן) התעלמו מתמונה מושלמת שהייתה לכולם מול העיניים, כי זה שבר את הקונספציה שהייתה נוחה יותר".

כמו אחרי מלחמת יום הכיפורים, הלקח העיקרי בתחום המודיעין נוגע לעניין ההתרעה וכיצד לא להיות עיוור למידע שמתקבל. לא להיות שבוי בקונספציה. אחרי הכישלון של 1973 הייתה הבנה שמקבלי ההחלטות בצה"ל ובדרג המדיני צריכים לקבל ולשמוע מגוון דעות, כדי לקבל החלטות ולנסח תמונת מודיעין במקרה של צה"ל ואמ"ן.

ההבנה הזאת שהייתה על בסיס הפקת לקחים ומסקנות שהתקבלו אחרי מלחמת יום הכיפורים, זה מה שאמור היה למנוע את המחדל של 7 באוקטובר. מה שלצערנו לא קרה. כבר בשנת 2013, אמר מי שהיה ראש המוסד במלחמת יום הכיפורים, צבי זמיר ז"ל, ש"חלק מהבעיות שראינו ביום כיפור לא תוקנו. צה"ל לא יודע להפיק לקחים".

בין רעש מודיעיני לאזעקת אמת: "פרקליטי השטן" של אמ"ן

עוד מוקדם להגיד מה השתנה באמ"ן ושב"כ בעקבות 7 באוקטובר במטרה למנוע את המחדל הבא, ובעיקר האם מה שהשתנה יוכיח את עצמו כיעיל, בוודאי לטווח הארוך. במיוחד לאור העובדה שבניגוד למחדל 73, לא קמה ועדת חקירה ממלכתית וגם התחקירים של צה"ל, כולל במודיעין, זוכים לביקורת רבה גם מתוך המערכת.

למרות זאת, גורמים באמ"ן איתם שוחחנו מספרים על צעדים משמעותיים שנעשו בתחומי המודיעין, בדגש על ההתרעה ותפיסת ההפעלה, מתוך כוונה לתקן את הכשל המודיעיני ובמיוחד את ההיצמדות לקונספציה, למשל של הערכת חסר לגבי כוונות האויב.

אמ"ן כבר פעל לחיזוק "פרקליטי השטן" (Devil's Advocate) או "איפכא מסתברא" שתפקידם לאתגר את ההערכות המודיעין בעיקר של חטיבת המחקר ואת מדיניות הצי"ח. תפקידם של גורמי מודיעין אלה גם להעלות תרחישים חלופיים ויוצאי דופן על בסיס חשיבה מחוץ לקופסה.

לפחות על פי מה שטוענים בכירים באמ"ן, לעניין הזה ניתן דגש משמעותי, לאור העובדה שהבעיה העיקרית שהתגלתה בתחום המודיעין לא הייתה איסוף המידע כי אם הניתוח וההבנה שלו. בדומה למלחמת יום הכיפורים, שהביאה להקמת מחלקת הבקרה, אותה יחידת איפכא מסתברא, שאחרי 7 באוקטובר הפכה לחטיבה בראשה עומד קצין בדרגת תא"ל. תפקידה של היחידה גם לאתגר את המידע המודיעיני עצמו ולא רק את המחקר המודיעיני והתפיסות.

צה"ל גם הקים וחיזק יחידות בעלות יכולת איסוף מודיעין וסגירת מעגלי אש, ותגובה מהירה לאירועי טרור ולחימה מתפרצים, בדגש על אזורים רחוקים. בנוסף נפתח קורס קציני התרעה ייעודי, שמטרתו להכשיר קצינים מכלל גופי המודיעין (מחקר, 8200 ויחידות מודיעין שדה) כאשר המטרה לפתח יכולת ולא להסתמך רק על ניתוח כוונות האויב אלא גם להתריע מול יכולת ולזהות נכון "רעשים" וסימנים מעידים.

בתחום האסוף וטכנולוגיה ביחידה 8200 ישנה התמקדות בדרג הטקטי ובשטח, תוך מתן דגש מוגבר על איסוף מידע הנוגע לדרג המבצעי הקרוב של האויב, שנמצא בשטח ולא רק לדרגים הגבוהים יותר, כולל המדיני. בוצע שיפור של הכלים והתהליכים לפענוח והצלבה של אינדיקציות שנחשבו בעבר ל"רעש מודיעיני".

כאן צריך להוסיף שאומנם מתקפת 7 באוקטובר 2023 ייצרה הרבה פחות סימנים מעידים מאשר אלה שהיו מול הצבאות הסדירים והגדולים במלחמת יום הכיפורים. אבל מהתחקירים של צה"ל עולה שהרבה מאוד מידע על חמאס הגיע ממודיעין "חוזי" כמו תצפיתניות, לוחמי יחידת הבלונים, סיורים של הכוחות, מטיסות כטב"מים ועוד. אלה דיווחו על הפעילות של חמאס במהלך ההפגנות על הגדר, על האימונים שלהם ועל תנועות הטנדרים על הגדר, ואפילו על סיורי מפקדי נוח'בה על הגדר.

את זה אפשר להשוות לדיווחים של התצפיות שהיו לאורך תעלת סואץ בימים שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים ומהמידע שהתגלה בטיסות צילום שביצע אז חיל האוויר. בשני אלה עולה שמהקווים הקדמיים זרם הרבה מאוד חומר מודיעיני ולא מעט סימנים מעידים. אבל הפיקוד הבכיר היה שבוי בקונספציה שהתווה לו גם הדרג המדיני, והדיווחים האלה לא קיבלו את תשומת הלב הראויה, שלא לדבר על היחס המזלזל שקיבלו המדווחים ב-73 וב-23.

בתחום העברת התרעה נבנה תהליך ונהלים, קיצור תהליכי הדיווח וקביעת רף הכוננות.  במסגרת הזאת יושמו נהלים מחייבים להעברה מהירה ומיידית של כל מידע חריג, גם אם חלקי, מהמודיעין אל הכוחות המבצעיים בשטח, וכן הורחבו תרחישי ההיערכות והכוננות המיידית לכל סימן מעיד.

"האתגר שלנו כאן זה איך לא לייצר יותר מדי רעשים לדרג הלוחם בשטח ולשחוק אותו מעודף התרעות", אמר קצין מודיעין בכיר. "זה משהו שראינו לפני 7 באוקטובר ובטח שראו לפני מלחמת יום הכיפורים, כשאתה מעביר התרעות למפקדים ולדרג המדיני ובאופן טבעי, לא מעט מההתרעות האלו לא מתממשות מסיבות שונות ומגוונות, והמערכת צריכה להשכיל שלא להפוך להיות ה'זאב זאב' שיתעלמו ממנו עד שהזאב יטרוף לך את העדר".

 לשבור את הדפוס: השינויים בשב"כ אחרי המחדל

השינויים בשירות הביטחון הכללי (שב"כ) הביאו לטענת המרואיינים לשיפור ממשקי המודיעין ושיתוף המידע שלהם עם אמ"ן. בין השאר בוצע חיזוק של מנגנוני שיתוף המידע בין שב"כ לבין אמ"ן, במטרה להבטיח שכל מידע משני הגופים ינותח יחד במסגרת בניית תמונת המצב הכללית, ובכך למנוע מצב של ראייה חלקית אצל כל אחד מגופי המודיעין.

בעקבות התחקיר שבוצע בארגון, שב"כ בדומה לאמ"ן החל ליישם הפקת לקחים בנוגע לטיפול בסימנים מעידים טקטיים ואסטרטגיים, כדי לתת להם את המשקל המתאים מבלי לאבד כיוון ברעשי רקע. גם בשב"כ הקימו יחידות חדשות ופועלים להטמיע תרבות של הטלת ספק ושל חיפוש אקטיבי של תרחישי קיצון, במטרה לשבור את הדפוס של חשיבה וקונספציה שמאפיינת בדרך כלל את הערכת האויב והכוונות שלו.

כן צריך לציין שיש הבדל תרבותי בין המחדל המודיעיני של 73 לזה של 23. באמ"ן של לפני מלחמת יום הכיפורים היה חופש מידע ושיח בתוך היחידות והחטיבות וניסיון של לא מעט קצינים לאתגר את המערכת. כאמור, לא הקשיבו לביקורת ולמי שהלכו נגד הזרם.

באמ"ן של 2023 אומנם היו הנגדים פ' ו-ו' מיחידה 8200 וגם הדיווחים של התצפיתניות שניסו לערער על הקונספציה, בטענה ש"משהו הולך לקרות". אבל הם היו בודדים ובתוך חטיבת המחקר של אמ"ן כמו גם ביחידות האיסוף ויחידות המטה, לא היו מי שהציפו ביקורת עד כדי התנגחות וביקורת על התהליכים ואופן ניתוח המידע. היעדר ביקורתיות הייתה חלק מהכשל הגדול של אמ"ן. אמנם לא נעשו תחקירים בנושא וגם לא ועדת חקירה, אבל זה כשל שנדרש לפתור אותו, מרמת איתור המלש"ב ועד להכשרות, כולל לדרגים הבכירים.