בסוף השבוע האחרון התרחשו בארץ רעידות אדמה בקצב שמדינת ישראל לא רגילה אליו – שלוש רעידות בתוך פחות משלושה ימים. הגיאולוגים מיהרו להתבטא ולשער מתי תגיע הרעידה החזקה הבאה, לאמוד את חומרת הנזק שייגרם, חברות הביטוח מיהרו לפרסם שוב את הפוליסות שלהן לכיסוי נזקי גוף ורכוש במקרה של רעידת אדמה והחשש מתרחיש האימים נוכח בימים האלו יותר מבדרך כלל. לכל החששות האלו נוספת העובדה היבשה שמדינת ישראל לא מוכנה באופן מלא לאירוע של רעידת אדמה; קיימים לא מעט מבנים ישנים וחלק מהתשתיות אינן תואמות את הסבירות לרעידת אדמה באזור.
יחד עם זאת, ישראל, כך מסתבר, היא מוקד ידע ברמה העולמית להתמודדות עם אירועי הרס בהיבטי ההצלה והחילוץ. המובילה בתחום הזה היא יחידת החילוץ הארצית (יחצ"א) של פיקוד העורף.
פחות פלוגות וגדודים, יותר חוליות קטנות
רצה הגורל ויום לפני רעידת האדמה הראשונה בסדרה שפקדה אותנו השבוע, הסתיים אימון חילוץ נרחב של היחידה. שוחחנו הבוקר עם מפקד היחידה אל"מ רמטין סבטי, על האימון שהיה ועל אופן ההתמודדות עם התרחישים שצפויים לנו.
"עשינו בשבוע שעבר את האימון השנתי של היחידה", מספר אל"מ סבטי. "במסגרת שמירת הכשירות של היחידה, יחידת החילוץ הארצית מתאמנת כל שנה כי היא מוגדרת כיחידה מיוחדת. את האימון השנה עשינו באתרי הרס בבסיס חיל האוויר לשעבר, בח"א 27 שליד נתב"ג. את האימון הקדשנו לאימון מקצועות הפרט עד רמת המחלקה. התרכזנו בטכניקות חילוץ – ליצור מנהרות כדי להגיע ללכודים ושיטות נוספות", הוא מסביר.
לדברי סבטי, היחידה עובדת שינוי ארגוני – כזה שיאפשר לה לפעול במספר אתרי הרס במקביל ולהציל כמות גדולה יותר של אנשים מהריסות ברחבי הארץ. "אנחנו בשנים האחרונות מבינים שאנחנו צריכים ללכת לכיוון של הרבה חוליות קטנות שיוצאות לפעול בשטח. ברעידות אדמה יהיו הרבה אתרים שנידרש להתעסק איתם. אותו הדבר גם בתרחיש מלחמתי בגלל כמות הרקטות והטילים שיפלו פה. אנחנו בונים את היחידה לתצורה של יחידות קטנות ופחות בתצורה של פלוגות וגדודים. אחד הדגשים לאימון הזה היה לייצר חוליות קטנות שיודעות לצאת ולעבוד באופן עצמאי באתרי הרס".
היחצ"א קיימת כבר 30 שנה. היא הוקמה כדי להיות כוח חלוץ שיחלץ פצועים מהריסות כתוצאה מכל גורם שיכול להפיל מבנים – החל מכשל הנדסי שכתוצאה ממנו תיפול מרפסת או גג על יושביו, עבור בשריפות, מתקפת טילים או פיגוע שיכול להביא לקריסת מבני ציבור ומגורים ועד לרעידת אדמה שיכולה להפוך עיר שלמה לעי חורבות שתחתיה קבורים עשרות אלפי תושבים. במשך שלושת העשורים האחרונים, היא צברה ניסיון בכל סוגי האירועים. ברזומה שלה ניתן למצוא את רעידות האדמה הגדולות שהתרחשו בטורקיה של סוף שנות ה-90, את הצונאמי שהתרחש לפני כשנתיים ביפן, את רעידת האדמה האימתנית שהתרחשה בהאיטי בשנת 2010, את הפיגוע הגדול בשגרירות ארצות הברית בקניה בשנת 1998 וגם אירועים מקומיים כמו מלחמת לבנון השנייה ומטחי הרקטות שנפלו על יישובי הדרום בשנים האחרונות.
בשל הניסיון העשיר הזה, הפכה היחידה למוקד ידע ברמה בינלאומית – כזו שמקיימת מידי שנה מפגשי למידה עם צבאות וארגוני חילוץ מהעולם כולו, אימונים ותרגילים משותפים.
"אנחנו יחידה שמורכבת מאנשי מילואים מתנדבים מכל הארץ. רובם בעלי מקצועות חופשיים – בניה, מסגרות, רתכות, אנשי חבלים, רופאים ופרמדיקים. האנשים שלנו פרושים לאורך כל הארץ", סבטי אומר ומוסיף על אופן הקריאה לאנשים. "שיטת הגיוס תלוית תרחיש: או שהאנשים מגיעים קודם כל לזירת האירוע ומביאים את הציוד אליהם, או שנפגשים ביחידה, מתארגנים ויוצאים עם הציוד לכיוון אתר ההרס. מבחינת התקשורת בינינו, הרבה בעלי תפקידים מסתובבים עם ביפרים ויודעים להודיע להם להתייצב בכל זמן ולכל מקום. מי שזוכר את האסון בוורסאי, היחידה הגיעה לאולמי ורסאי ורק אחר כך הביאו את הציוד לשם".
"לא מחכים לרעידות אדמה"
סבטי, כמפקד היחידה וכמי שעוסק בחילוץ והצלה כבר קרוב לשני עשורים, לא ממש מתרגש מרעידות אדמה, כך נראה לפחות. בעברו כבר יצא לו לראות שתי רעידות אדמה עוצמתיות בטורקיה, פיגוע המוני בקניה, רעידת אדמה חזקה ביוון, את הצונמי ביפן וגם הרבה אירועים קטנים על פני הגלובוס שבהם פיקוד העורף לוקח חלק מבלי שזה יגיע לכותרות העיתונים.
>> נושמים צבא? לסיפורים הכי מעניינים, הצטרפו לפייסבוק של פז"ם
להערכתו, הריכוז של רעידות האדמה שחווינו השבוע לא בהכרח יביא להעלאת רמת כוננות ביחידה או לשינוי באופי הפעילות שלה בשבועות הקרובים. "כמו שאמרתי, אנחנו לא ממש מחכים לרעידות אדמה כאלה. אנחנו עושים את ההכנות כל השנה. במקרה הספציפי הזה, בגלל האירוע הנקודתי הזה של ארבע רעידות אדמה בשבוע, אלוף הפיקוד עושה הערכת מצב. אני לא חושב שאנחנו נגייס אנשים, אבל תמיד טוב לרענן את הפקודות ולבדוק את עצמנו".
בהנחה שתרחיש האימים כן יתרחש, הדברים כבר יראו אחרת לחלוטין. "במקרה של רעידת אדמה קשה, אנחנו צפויים להרבה אתרי הרס ונזק בתשתיות. בשנים האחרונות, פיקוד העורף השקיע המון בתכניות, במפקדות שישלטו בניהול של תאי שטח, אם זה ערים או אזורים וביחידות החילוץ הספציפיות שיידרשו להתפצל לחוליות קטנות שיפעלו באירוע כזה".
לדברי סבטי, היחידה לא מנצחת על אירועים שכאלו לבדה. יחד איתה, פועלים בשיתוף פעולה גם כוחות מגן דוד אדום, מכבי האש ויחידות החילוץ הארציות שכל אחד מהם פועל בתחום המומחיות שלו. כשם שהם יחד באתרי ההרס, אלו גם לוקחים חלק גם בכל תרגיל או אימון של יחידת החילוץ הארצית, כי גם את שיתוף הפעולה צריך לתרגל.
אמנם כבר מחר השיח יעבור מרעידות אדמה לבחירות לרשויות המקומיות וברור שהמועמדים בערים טבריה ובית שאן ינכסו את רעידות האדמה לטובת צבירת קולות, אבל קשה להגיד שאפשר להיות רגועים. אם בוחנים את יכולות היחידה בהסתמך על השם העולמי שלה ועל ההישגים שלה ברחבי הגלובוס, כנראה שגם עם תרחיש של רעידת אדמה בישראל הם ידעו להתמודד. יחד עם זאת, בתמונת המצב הלאומית שמתייחסת לתשתיות ואמצעים נייחים, יש לזכור שלא הכל תלוי בהם ושהדברים יבחנו במבחן המציאות רק ברגע האמת.