העיר חברון היא אחד המקומות הקשים ביותר לתעסוקה מבצעית עבור חיילי צה"ל. במעוז חמאס בגדה חיים באותו המרחב העירוני יהודים וערבים; מרחב שבו, לפי צה"ל, אין בית שלא ניתן למצוא בו נשק. 

הם הגיעו לעיר לפני כשבעה חודשים. השגרה שוחקת והתעסוקה לא פשוטה, אבל הם פועלים בתחושה של סיפוק ושליחות, ומבחינתם - השורה התחתונה היא עמידה במשימה. "בסוף צריך לזכור שהמשימה הראשונה שלנו היא הגנה על אזרחי ישראל, זו גולת הכותרת", אומר לי רס"ן זילברמן. 

בשבעת החודשים האלה הם עצרו עשרות מחבלים וסיכלו פיגועים. אני שואל אותו אם הוא יודע בדיוק כמה פיגועים סיכלו וכמה חיים הצילו. "באיו"ש קשה מאוד לדעת כמה פיגועים סיכלת, בלתי אפשרי", הוא עונה. "כל יום אתה מסכל עשרות פיגועים שאתה בכלל לא מודע להם. לפעמים אתה נכנס לבצע מעצר, ומפגע שתכנן לצאת החוצה לא יוצא. זה כבר חלק מהעסק".

הנתונים היבשים מדברים על 48 עצורים, מהם 38 מבוקשי שב"כ; סריקות אמל"ח שהובילו לתפיסת 18 כלי נשק, בהם רובים תקניים כמו M-4, 3 M-16 ואפילו מקלע כבד מסוג מאג; והחרמת שישה כלי רכב. לצד אלה הלוחמים תפסו 69,144 שקלים שהיו מיועדים לטרור ולמימון מחבלים בכלא ובני משפחותיהם. כל מבוקש שנעצר וכל רובה שנתפס מגלמים פיגוע שסוכל וחיי אדם שניצלו. "יצאנו כמעט בכל לילה", הוא אומר בגאווה.

העיר חברון דורשת מהלוחמים להפגין אחריות רבה. רס"ן זילברמן מספר שזו התעסוקה המורכבת ביותר שביצע. "ברחוב אחד אתה יכול למצוא פלסטינאי עם תעודת זהות ירוקה ויהודי עם תעודת זהות כחולה, ואתה נמצא באמצע כדי לשמור ולהגן. המורכבות השנייה היא כמות המפגעים הפוטנציאליים והסיטואציות שאתה נדרש אליהן ביום יום. זה מה שהופך את חברון לעיר כל כך מורכבת".

לא פשוט לשמור על שגרה לאורך חודשים ארוכים; כדי לשמור על החדות המבצעית הם מייצרים הרבה מאוד פעילות התקפית. המג"ד מעיד שתדירות הפעילות, מדי לילה ויום, גרמה לשינוי הגדול שהוא חש בקו הזה. "אתה כבר מזהה משפחות בכפרים שאתה נכנס אליהם והן מזהות אותך. לפני שבע שנים, כשהייתי מפקד מחלקה, זה קרה הרבה פחות".

"חייל מתכונן לפעילות שבסופה יש תוצאה. פעם אחת מצאנו נשק פלאטופ שיכול להוציא פיגוע רצחני. במסגד בכפר ליד חברון מצאנו מקלע מאג. כשחייל רואה את התוצאה הזו מול העיניים ולא סתם אומרים לו 'מנעת פיגוע', הוא מרגיש תחושת סיפוק מאוד גדולה".

הוא מדגיש שתפקידו של חייל להילחם; לזה הוא נועד ולזה מכשירים אותו. "כשמחבל מגיע לתחנת אוטובוס לדקור אזרחית וחייל יורה בו, אין לזה אח ורע בשום מקום. שבוע אחרי זה אותה אזרחית נפגשה עם הלוחם ואמרה לו 'הצלת לי את החיים'. זה מדהים".

ומה בהמשך? אחרי הקו בחברון, גדוד צבר עלה לאימון חורף ברמת הגולן – ואחריו הוא ימשיך לעזה. "הגדולה של הלוחמים אצלנו, בעיקר בגדוד רגיל כמו צבר או רותם, זה לדעת לעשות את הסוויץ' המטורף הזה של לנקות או לאכול בחדר האוכל המשעמם, ואחרי זה למצוא את עצמך על כלים ממוגנים בכפר עוין ולמצוא אמל"ח. הם עושים את זה בצורה חדה ולא נותנים לשגרה לבלבל ולשחוק אותם".

>> כך הפכה חטיבת גבעתי לאלופת הצליפה של צה"ל