שמיים פרוצים: הסכנה בגבול מצרים עם חדירות הרחפנים

למרות התעצמות המערך הטכנולוגי וההצהרות על שליטה בגזרה, מאות רחפנים חודרים לישראל בכל חודש מגבול מצרים ועל פי הערכות ישנו מספר לא קטן של רחפנים שחודר מסיני לעזה. הרחפנים חודרים לישראל עם סמים אבל בתקופה האחרונה רובם נכנסים עם אמצעי לחימה, שמגיעים לארגוני פשיעה ומשם גם למחבלים ביהודה ושומרון. גורמים בצה"ל מודים: "יש מלחמה בגבול השקט ביותר. אין מספיק כוחות ואין מספיק אמצעים טכנולוגיים, שנמצאים בגזרות אחרות".

גבול מצרים שאורכו כ-200 ק"מ היה לאורך השנים ציר הברחות מרכזי של ארגוני פשיעה, שעובדים בשיתוף פעולה עם גורמי טרור שנמצאים בסיני. הקמת המכשול לאורך רוב הגבול הביאה לסיום של תופעות כמו חדירת מהגרי עבודה, סחר בנשים ולתקופה מסוימת עצרה גם את הברחות הסמים. אבל באופן צפוי זה היה זמני, כשהמבריחים בסיני וישראל ניצלו את הזמן למצוא פתרונות על מנת להתגבר על המכשול. התפתחות עולם הרחפנים הפכה לאותו פתרון יעיל שהם חיפשו, למרות שבצה"ל הבינו והעריכו שזה יהיה הכיוון.

בשנים האחרונות הגבול הדרומי הארוך הפך לזירה שבה מתקיים סוג של "מבצע רחפנים" סמוי, אבל ידוע ומאוד בעייתי, בזמן שצה"ל מתוח עד הקצה בעזה, לבנון, יהודה ושמרון וסוריה. למעשה, גורמים בצבא אומרים בשיחה עם mako שככל שהתמרון בעזה עצים יותר ומדווח על עוד אוגדות שפועלות שם, ישנה התגברות בהברחות באמצעות רחפנים. אם ביולי-אוגוסט צה"ל טען לממוצע של 100 חדירות רחפנים, בחודש בספטמבר כבר דווח על כמעט 500 הברחות כאלה, שרובן הצליחו.

"רחפנים, גם הגדולים שבהם, זה בסוף כלי טיס קטן שטס בגובה מאוד נמוך, כשהם מנצלים את תוואי השטח כדי להתחמק מאמצעי הגילוי", אמר גורם צבאי שעוסק בתחום. "יש פתרונות טכנולוגיים אבל רובם נמצאים במקומות אחרים, כשאין מספיק מזה, בגלל שיקולים כלכליים. בסוף זה לא שונה מכטב"ם שמגיע מלבנון או תימן, אם אין גילוי של הרחפן, לא יהיה סיכול של החדירה".

"אין כוחות לשלוח, שומעים אותם ליד הבסיס ומפחדים"

תצפיתניות בגבול מצרים העידה ש"גם כשאנחנו רואים אותם, לוקח זמן עד שמצליחים להגיע לנקודה והרחפן נעלם. לפעמים אנחנו רואות גלים של רחפנים ואין לנו מי שיטפל בזה. אין לנו כוחות לשלוח כי הם רחוקים מדי או שפועלים במשימות אחרות". היא הוסיפה ש"אנחנו וגם המפקדות שלנו כל הזמן אומרות שזה מחדל, אבל אין שינוי. לפעמים כשאני לא במשמרת אני שומעת את הרחפנים עוברים ליד הבסיס שלנו, וזה מפחיד".

עדויות דומות התקבלו גם מתושבי האזור. רבים מהם תיעדו את הרחפנים כשהם חולפים מעל ליישובים המבודדים, והחשש של התושבים שם, הוא שמעבר להברחות נשק הרחפנים האלה יהפכו כבר בעתיד הקרוב לרחפני נפץ על יישובים. "זה כבר מזמן לא הגבול שמוכר לרוב הישראלים מהברחות על גמלים. הם עברו לרחפנים ומי שמנהל את העסק אלה כנופיות מאוד מאורגנות, עם קשרי משפחה בין סיני לישראל".

אם בעבר ההברחות בגבול סיני כללו בעיקר סחורות, סמים ולעיתים נשק שהעבירו על גמלים ובהמשך רכבי שטח, היום כמעט הכל קורה בשמיים או כפי שמכנים זאת בצבא רוק"ק, רום קרוב-לקרקע. רחפנים משוגרים מהצד המצרי כשהם מצוידים ב-GPS, מצלמות תרמיות ואמצעים נוספים. כשהם מגיעים לצד הישראלי יש מי שאוסף אותם. בסוף אלה אותם ארגונים עליהם כותבים כבר שני עשורים לפחות, אותם אנשים, כשרק האמצעים השתנו.

ביולי השנה צה"ל דיווח על יירוט של רחפן שנשא 13 רובים מתוצרת איראנית שהיו חיקוי של M-16. זמן קצר לאחר מכן רחפן אחר נפל בשטח פתוח כשהוא נושא שישה אקדחים וחבילות תחמושת. "אם היינו מפספסים את זה, הנשק היה מגיע לפשיעה בדרום או אולי לארגון טרור", אמר אז גורם ביטחוני. מדבריו היה אפשר לחשוב שנמנעה הברחת נשק לארגוני פשיעה וטרור, רק שהרוב מצליחים לעבור ולכולם ברור שהנשק זורם כמו מים.

בעבר צה"ל התייחס לגבול מצרים כ"החצר האחורית השקטה" של מערכת הביטחון. אבל בצבא ובמערכת הביטחון מבינים שהיום מדובר גזרה חמה מבחינה טכנולוגית, מודיעינית ותקציבית. חדירות הרחפנים הן לא רק בעיה מבצעית, אלא סימפטום לכשל אסטרטגי מתמשך: ישראל לא שולטת באוויר של גבולותיה הדרומיים.

"אם תחשוב על זה מה המצב בגבול מצרים שונה מהמב"מ שניהלנו נגד הברחות נשק מאיראן לחיזבאללה? מבחינת העקרונות מדינת ישראל הייתה 'אול אין' במב"מ וזה לא המצב בגבול מצרים", אמר גורם צבאי בכיר. אבל לדבריו "יש הבדל בין תקיפה בסוריה או לבנון לאפשרויות שיש לנו מול מצרים, שהיא מדינה שיש איתה הסכמי שלום. אני לא יכול להרים כטב"ם ולהוריד חוליה בצד המצרי של הגבול". עוד הדגיש גם הוא שצה"ל מתוח עד הקצה בכלל גזרות הלחימה, וזה כולל אמצעים ליירוט רחפנים, שגם ככה מספרם קטן ביחס לנדרש.

"שיתוף הפעולה צריך להיות עם שב"כ והמשטרה"

"הגבול המצרי דורש כמויות גדולות מאוד של אמצעים וגם את מי שיפעיל אותם בצורה יעילה. אנחנו רחוקים משם", הוסיף הבכיר שלדבריו גם "אין שיתוף פעולה טוב עם המשטרה, שלא שולחת מספיק כוחות. אם בעזה יש שת"פ אוויר-יבשה-ים, בגבול מצרים השת"פ צריך להיות צבא-משטרה-שב"כ. צה"ל ושב"כ נמצאים כרגע במלחמה רב-זירתית והמשטרה ומג"ב לא שולחים מספיק כוחות ואמצעים לתחום, שנמצא גם תחת האחריות שלהם".

גבול מצרים נחשב גבול של שלום אבל השקט שם הוא שקרי. כמו שהמנהרות בעזה זלגו מתחת לאדמה, ככה הרחפנים חודרים מהאוויר. אם כלל מערכת הביטחון, בשיתוף משרדי ממשלה כמו החוץ, ביטחון פנים ואחרים, לא יטפלו עכשיו בבעיה, וגם זה כבר באיחור, זה יתפוצץ ברעש חזק.

"יש לישראל הרבה אפשרויות, שלא כולן דורשות סד"כ גדול של אנשים", אמר גורם בתחום. "עיקר הפתרון בגבול מצרים טכנולוגי", הסביר. "בהקשר הזה אפשר לקחת דוגמה מאוקראינה. בסוף הפתרון דורש מאיתנו הרבה מאוד אמצעי גילוי ואמצעי יירוט. בתחום של היירוט אפשר לאמץ את המודל האוקראיני, שזה יירוט רחפנים על ידי רחפנים. זה הרבה יותר יעיל מהפלה של הרחפן ע"י שיבוש ואז כוח שרץ למצוא את הרחפן שנפל, כשלרוב הוא מגיע באיחור. אם אני מפיל רחפן עם רחפן ומחזיק עוד רחפן שאוחז את שטח הנפילה, שניתי את המשוואה עם סד"כ קטן יותר, וזאת רק דוגמה אחת".

צה"ל השקיע לאחרונה מיליונים במערכות גילוי, חיישנים קרקעיים, בינה מלאכותית ולוחמה אלקטרונית בגבול. אבל בפועל התגובה איטית וההתאמות של צה"ל נעשות באיחור, בעוד שהמבריחים וארגוני הטרור שמסייעים להם מתפתחים טכנולוגית במהירות גבוהה יותר מהגופים הישראלים.

האזהרה: השמיכה קצרה, חשש מפיגועים

בצה"ל וגם בקרב הרבש"צים של היישובים לאורך גבול מצרים, מתלוננים על כך שלרוב אין אישור לירי במקרה של הברחות רחפנים. אבל זה לא כזה משמעותי, משום שלרוב לא מאתרים את הרחפן בזמן ומשאין גילוי, השאר חסר משמעות. לרוב גם לא מצליחים לאתר את המפעילים, שנמצאים קילומטרים מעבר לגבול, מה שיכול להגדיל משמעותית את יעילות סיכול ההברחה.

הפתרון הטכנולוגי דורש הרבה מאוד כסף, שישראל לא משקיעה בשלב הזה. בארגוני הטרור מבינים את זה ומאיצים את השימוש שלהם ברחפנים, להברחות והעברות מסרים, עד שבישראל מישהו יתעורר והם יחפשו פתרון חדש. "חמאס אולי לא מפעיל ישירות את הרחפנים", אמר גורם צבאי, אבל ברור שיש כאן "תשתית עבריינית צבאית, שפועלת בסיוע גורמים עוינים".

נקודות הכשל של צה"ל והמשטרה בגבול מצרים כוללות פריסה דלילה של סד"כ בגבול ארוך, שברובו הוא שטח מדברי עצום והררי בחלקו, מה שמשפיע על נושא הגילוי. לכן קשה לפרוס מכ"מים או אמצעים אלקטרוניים לכל אורכו.

יש גם מגבלות משפטיות ובינלאומיות. החוק הישראלי מגביל את אופן התגובה בשטח ישראל ואם רוצים תגובה יעילה או קטלנית, צריך לשנות את החוק בלא מעט מקרים. בנוסף, אסור ליירט רחפן שטס עדיין בשטח המצרי וכל פעולה ישראלית מעבר לגבול, דורשת תיאום ואישור של הצבא המצרי. גם כשלא תמיד ברור אם מדובר במבריח או באיום ביטחוני.

צריך לומר שיש גם ליקוי במודיעין עומק. מערכת הביטחון הישראלית לא מזהה לרוב את המפעילים והרחפן לפני שהוא משוגר ומתקשה לספק התרעות מודיעין בתחום. גם כשכן מזהים את הרחפן, קשה לאתר את תחנת השיגור או את האנשים מאחוריו.

צה"ל מנסה לפעול מול האיום בגבול המצרי, כשכל מי שדיברנו איתו דיבר על שמיכה קצרה מדי מצד אחד, והבנה שזה רק עניין של זמן עד שנראה פיגועים עם רחפנים. גבול מצרים דורש התייחסות שונה, לא עוד גבול של שלום ובנוסף להתייחס לכל רחפן נשק שחדר, כפיגוע שהצליח ולא כסיכול.

לפחות כרגע זה לא קורה. הניסיון לחפש פתרונות במסגרת חטמ"ר פארן או האוגדה המרחבית 80 דינו להיכשל. "זה צריך לבוא ממקום הרבה יותר גבוה, המטה הכללי והפיקוד של המשטרה", אמר גורם מתחום הרחפנים. "צריך להגדיר דמ"צ (דרישות מבצעיות) ואז בישיבת מטה לקבוע מה הפתרונות היעילים ביותר, בתוך מסגרת תקציבים ריאלית ביחס לאיום, כפי שמחליטים לתפוס אותו. יש הרבה פתרונות ועד שלא שמעת על זה, תדע שלא החליטו לסגור את החור בגבול מצרים".