עריקות נחשבת לאחת העבירות החמורות בצה"ל. מדובר בעבירה פלילית שלרוב הצבא אינו מתפשר בה, ולא פעם התביעה הצבאית מתעקשת לשלוח לכלא לתקופות ארוכות חיילים שערקו מסיבות שונות ומגוונות. הרשעה בעריקות כוללת גם רישום פלילי, שעלול לפגוע בחיילים בחיים האזרחיים, בעיקר במציאת עבודה במוסדות ציבור.
א', צעיר ממרכז הארץ המגיע ממשפחה ממעמד סוציו-אקונומי קשה, התגייס לפני כחמש שנים לצה"ל. טרם גיוסו לצבא לא נבדקה התאמתו לשירות הצבאי – דבר שיתברר בהמשך כמחדל של ממש – ומהר מאוד התברר שהוא לא מתאקלם במערכת הצבאית.
עוד לפני ששובץ ליחידה בצבא, א' החל לבצע עריקות. שלוש פעמים הוא ביצע עריקות, נעצר ונשפט בבתי דין צבאיים לעונשי מאסר על תנאי, כשהשופטים מתחשבים מאוד במצב הכלכלי של משפחתו. מתברר, ש-א' החליט לסייע להוריו כדי לשרוד מבחינה כלכלית, ולכן החליט שהצבא ממש לא בשבילו. הוא עזב את הצבא באופן סופי, על דעת עצמו. יחידות לוכדי עריקים הגיעו כמה פעמים לביתו בשנתיים האחרונות אבל לא הצליחו לאתרו.
מקרה חריג
לפני כחודש וחצי, אחרי 654 ימי עריקות, לוכדי עריקים קיבלו מידע על המקום בו נמצא א' והצליחו לעצור אותו. א' נשלח למעצר בכלא 4 והוגש נגדו כתב אישום חמור לבית הדין הצבאי בגין עריקות.
במהלך הדיונים בבית הדין חשף פרקליטו של א', עו"ד גיל ויינשטיין, קשיים ראייתיים הנוגעים לעצם גיוסו לצה"ל וכן נסיבות חייו הקשות, אשר מובילים למסקנה שלא היה צריך בכלל לגייסו לצבא. לדבריו, מדובר במקרה חריג ואין לשלוח את א' לרצות עונש מאסר בכלא אלא לשחררו.
עוד התברר, כי במהלך תקופת עריקתו של א', הוא זומן כמה פעמים לוועדת התאמה להמשך שירותו הצבאי אך הוא לא הגיע ואף גורם בצבא לא איתר אותו.
עו"ד ויינשטיין הצליח להגיע להסדר טיעון עם התובע הצבאי, לפיו א' לא יישב יום אחד בכלא, ועונש מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו יוארך. השופטת סא"ל יפעת תומר-ירושלמי אימצה את הסדר הטיעון, והאריכה את עונש המאסר על תנאי שהיה נגד א' בעוד כחצי שנה. יחד עם זאת א' קיבל עונש של נזיפה בלבד. הוא השתחרר מצה"ל וכיום הוא אזרח.