מצטיין רמטכל מיחידת עוקץ
רס"ב א' לצד אשתו והכלב שאימצו. "היכולת להוציא יותר מהכלב זה משהו שכל הזמן משתפר" | צילום: דובר צה"ל

רגע לפני חג העצמאות התקיים בבסיס תל נוף של חיל האוויר טקס קצינים ונגדים מצטיינים. במעמד בכירי צה"ל, בהם הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט,חולקו תעודות הצטיינות חולקו ל-50 נגדים וקצינים. "אות ההצטיינות מוענק על עשייה מקצועית ויצירתית, על נחישות ועל התמדה, על התעוזה לשנות ועל היכולת להנהיג", אמר הרמטכ"ל במהלך הטקס. עוד אמר, ברמיזה לא מוסתרת: "בזמנים אלו, שבהם השיח הציבורי מורכב מתמיד, על קולו של המפקד להישמע חד וברור ולהיות המצפן שמוביל את חיילי צה"ל".

בין המצטיינים שעמדו על הבמה היה רס"ב א', ראש מדור כלבנות ביחידת עוקץ. "אין ספק שזה מרגש, עוד ציון דרך מבחינתי בעשייה הצבאית", הוא אומר. "אבל עד כמה שזה נשמע כמו קלישאה, לא בגלל זה אנחנו פה".

על משפחתו שנכחה באירוע אומר א': "לקח זמן עד ששיתפתי אותם במה שאני עושה. הילדים מאוד אוהבים את התחום הזה של הכלבים, אבל העולם הצבאי עדיין זר להם. היה מאוד מרגש עבורם לראות את אבא מקבל תעודה מהרמטכ"ל".

"הכלבן והכלב הם זוג בלתי נפרד"

רס"ב א' מספר שהתגלגל לתחום ממש במקרה - לא בדיוק מסוג האנשים שגידלו עשרות כלבים במהלך חייהם. את שירותו הצבאי החל כלוחם בחטיבת הצנחנים ובעקבות פציעה הגיע ליחידה. "היינו אנשים שהגיעו מיחידות שונות והתחלנו מסלול ייעודי. משם התקדמתי בתפקידי הפיקוד - מפקד צוות מבצעי, מפקד צוות הכשרה ועוד. אני לא יכול להעיד על עצמי כאחד שכל החיים היה סביב כלבים. הגורם הראשוני, כמו הרבה לוחמים שמגיעים ליחידה, הוא פשוט הרצון פשוט להיות ביחידה מיוחדת, אבל מאוד מהר נדבקתי בחיידק הזה". ולא רק הוא: "הכרתי את אשתי ביחידה והדבקתי גם את שאר המשפחה. ההורים שלי אימצו כלב מהיחידה ואנחנו אימצנו שלושה".

מדור כלבנות, שעליו מפקד א', אמון על ההכשרה והאילוף של הכלבים ביחידה. "התפקיד שלי כולל גם את הכשרת אנשי המקצוע בתחום", הוא מבהיר. "כמובן שהכלבן והכלב הם זוג בלתי נפרד, אבל הכלב הוא למעשה האמל"ח. אם הלוחם לא יודע להפעיל אותו, הוא לא ממצה את הפוטנציאל שלו. אחרי שהלוחמים מסיימים את השלב הבסיסי ואת אימון הלוחם, כל אחד מקבל כלב אישי. התפקיד שלי ושל אנשי המקצוע ביחידה הוא לחנוך את המפקדים בהכשרה ולמצות את הכלב בצורה הטובה ביותר".

"תשומת לב לאיכות החיים של הכלב"

בתחום ייחודי כמו כלבנות צבאית ומבצעית, אין תחליף לניסיון. "לוחם הופך בתוך שמונה חודשים למפעיל כלב לחימה, וזה משהו שדורש הרבה מאוד למידה בזמן קצר, עם הרבה מאוד מיומנות. היכולת להוציא יותר מהכלב זה משהו שכל הזמן משתפר: אנחנו עושים הרבה סדנאות בחוץ ומשתתפים בפורומים מקצועיים".

גיבוש עוקץ
"הדבר המרכזי ביותר באילוף, כמו בהרבה מקצועות, זה הניסיון". כלב ביחידת עוקץ | צילום: דובר צה"ל

בשנתיים האחרונות מתמקדת היחידה פחות בטכניקה ויותר ביחס של הלוחם לכלב, כלומר "היכולת של הלוחם לדאוג לכלב ולצרכים שלו גם בשגרה וגם בלחימה. מי שלא מכיר את היחידה וחושב על הפעלה של כלבים במסגרת צבאית, אולי מצטיירת לו תמונה שהיא לא בהכרח חיובית. אחד מהדגשים של היחידה הוא היחס ותשומת הלב לאיכות החיים של הכלב, כולל בתנאי קיצון של לחימה ושהות ארוכה מחוץ ליחידה. זה משהו שניתן לו דגש חזק בהכשרה ולאחריה".

בסיום השיחה שלנו מדגיש רס"ב א' שהאות שקיבל בהחלט נחמד, אבל מה שחשוב לו בשירות זו הנתינה. "יש פה משהו שמחבר לחינוך, העבודה מול לוחמים והיכולת להשפיע עליהם ועל תמונת הקרב. השילוב של כל אלה הופך את השירות ביחידה ליוצא דופן".