mako
פרסומת

תוך כדי מלחמה: אוקראינה בונה מחדש את כיפת הברזל שלה - בבית

מערכות ההגנה האווירית והמיירטים מהמערב מצטמצמים, וכדי לפתור את המשבר ולא להישאר חשופה מול מתקפות הטילים והכטב"מים של רוסיה, אוקראינה בונה תעשייה ביטחונית מקומית - כדי להגן על עצמה ולשנות את כללי המשחק. "רוצים להיות מעבדת החדשנות של נאט"ו, לפתח נשק שנבחן בשדה הקרב"

ארנון שוורצמן
פורסם: | עודכן:
המטוסים בפעולה
מטוסי F-16 שקיבלה אוקראינה, מערכת HIMARS שסופקה | צילום: FADEL SENNA | Vitalii Nosach/Global Images Ukraine via Getty Images
הקישור הועתק

לאחר שלוש וחצי שנות מלחמה בלתי פוסקת, אוקראינה מוצאת את עצמה בבעיה: מלאי המיירטים הסובייטיים הישנים כמעט התרוקן, והסיוע מהמערב הולך ומצטמצם. וושינגטון ובירות אירופה מתמקדות גם באיומים עתידיים באסיה ובמזרח התיכון, והיכולת שלהן להמשיך להזרים מערכות הגנה אווירית לקייב מוגבלת יותר מתמיד.

התשובה של קייב למשבר - לא לחכות לחסדי העולם, אלא לפתח בעצמה. תחת תוכנית Brave1 חממת החדשנות הביטחונית שהוקמה לפני שנתיים, קמו עשרות חברות מקומיות שמייצרות מיירטים, משגרים, כטב"מי יירוט וכלים נוספים - חלקם כבר נוסו בשדה הקרב. מדובר למעשה בתעשייה ביטחונית חדשה שנבנתה מאפס, והיא מתרחבת בקצב מסחרר.

מי שמוביל את המאמץ הזה הוא אנדריי הירצניוק, ראש תוכנית - Brave1 - "חממת החדשנות הביטחונית" של המדינה. בראיון לאתר TWZ סיפר כי כשהתוכנית הושקה לפני כשנתיים כמעט לא היו חברות פרטיות שפיתחו טילים. כיום, לעומת זאת, עשרות חברות אוקראיניות כבר עובדות על מגוון רחב של מערכות נשק - חלקן אף הגיעו לשלב ניסויים מבצעיים בשדה הקרב. על פי הפרסום של האתר מדובר בשוק חדש לחלוטין שנבנה מאפס, וכבר עכשיו הוא מציג קצב צמיחה מהיר במיוחד.

אחד התחומים המרכזיים הוא פיתוח טילי קרקע-אוויר - צורך חיוני מול מטחי הכטב"מים האיראניים מסוג שאהד שמוסקבה שולחת מדי לילה. באוקראינה מבינים שהפתרון אינו יכול להתבסס רק על מערכות מערביות יקרות כמו פטריוט או NASAMS אלא חייב לכלול גם מיירטים מקומיים זולים יחסית, שיכולים לפעול בכל תנאי מזג אוויר, ביום ובלילה, ובטווחי גובה שונים. בשבועות הקרובים צפויה Brave1 להשיק תוכנית מענקים רחבה שתתמקד בשני נושאים עיקריים: בינה מלאכותית ופיתוח טילים.

מערכת היירוט
מערכת הגנה אווירית NASAMS | צילום: Raytheon

גם תחום כטב"מי היירוט הפך לזירה חמה. הניסויים הראשונים החלו בסוף 2023, וכיום - לפי ראש התוכנית שהתראיין לכתבה - כבר 62 חברות באוקראינה בוחנות או מפעילות בפועל מערכות כאלה עבור הצבא. השוק נבנה יש מאין וכבר מראה דינמיקה מואצת: חברות חדשות נכנסות מדי שבוע, מציעות פתרונות מגוונים, ומתחרות זו בזו עד שהמוצרים היעילים ביותר שורדים. כך מקווה קייב להגיע ליעד השאפתני שהציב הנשיא וולודימיר זלנסקי - פריסה יומית של אלף כטב"מי יירוט.

פרסומת

סודיות מוחלטת: "כל מידע הופך לנשק רוסי"

באוקראינה, על פי הדיווח, מתלבטים האם לשדרג מערכות סובייטיות ישנות כפי שעשו לדוגמה עם מערכות מסוג "בוק" או להקים מערכות חדשות לחלוטין. התשובה. ראש התוכנית האוקראיני צוטט כאומר שבמקרים מסוימים משתלם לשפץ, אך לא פעם עדיף לפתח משגרים מתקדמים מאפס, עם טכנולוגיות עדכניות.

פרטים טכניים מדויקים על הכלים החדשים נשמרים בסוד. "כל מידע שמגיע לרוסים מתורגם מיד לאמצעי נגד", מבהיר הירצניוק באותו ראיון. באוקראינה לדבריו מעודדים מקצב הפיתוח, ריבוי השחקנים והנחישות, ומאמינים שגם אם הזרמת המיירטים ומערכות ההגנה מהמערב תאט, קייב לא תישאר חשופה.

התיעוד מקייב
מתקפה רוסית של מל"טים איראניים על קייב, אוקטובר 2022 | צילום: YASUYOSHI CHIBA/AFP/GettyImages

אם בשלב הראשון המאמץ התמקד בהגנה על שמי אוקראינה, הרי שכיום קייב כבר עוברת לשלב הבא - פיתוח יכולות התקפיות עצמאיות, שיאפשרו לה להרתיע ואף לפגוע בעומק השטח הרוסי.

במסגרת Brave1, חברות אוקראיניות מפתחות טילים ארוכי-טווח, המסוגלים לאיים על מטרות אסטרטגיות בעורף רוסיה. ההחלטה להתמקד בתחום הזה לא מקרית: אוקראינה אמנם קיבלה מערכות מערביות מתקדמות, אך המדינות התורמות הגבילו את השימוש בהן לשטחי אוקראינה בלבד. התעשייה המקומית, לעומת זאת, חופשיה יותר - והיא מפתחת נשק שנועד לשנות את כללי המשחק.

פרסומת

הנשק שבו הפכה קייב לפורצת דרך

גם בים מתרחשת מהפכה. אוקראינה הפכה לחלוצה עולמית בתחום הכטב"מים הימיים. כלים אלה כבר שימשו בהצלחה לפגיעה באוניות הצי הרוסי בים השחור ואף במתקני נפט בקווקז. הירצניוק מגדיר אותם כ"נשק ההתקפי המוצלח ביותר של אוקראינה", והם ממשיכים לעבור שדרוגים ושיפורים.

התיעוד שנחשף
אוקראינה מקימה צי כלי שיט לא מאוישים | צילום: Martyn Aim/GettyImages | U24_gov_ua

אליהם מצטרפים על פי הדיווח גם כלי ייבשה בלתי מאוישים - רכבים זעירים שנושאים מטענים ומבצעים חדירות לשטח אויב. כרגע הם עדיין בשלבי פיתוח, אך כבר נבדקים בתנאי שטח אמיתיים.

תחום נוסף שמקבל עדיפות עליונה הוא לוחמה אלקטרונית. רוסיה משקיעה משאבים אדירים בשיבוש מערכות GPS ותקשורת, ואוקראינה נאלצת לפתח אמצעי נגד מתוחכמים. כאן נכנסת לתמונה הבינה המלאכותית: לפי הירצניוק, אחד היעדים המרכזיים של Brave1 הוא לשלב AI בכלי נשק שונים - מהטסה אוטונומית של רחפנים ועד מערכות ניהול ירי מתקדמות. השימוש בבינה מלאכותית אמור לאפשר לצבא האוקראיני "לסגור מעגל" הרבה יותר מהר - כלומר לזהות, ולהשמיד מטרה תוך שניות בודדות.

הירצניוק מבהיר בראיון שהכיוון אינו רק לשרוד את המלחמה הנוכחית, אלא לבנות תעשייה ביטחונית מקומית שתעמוד בשורה אחת עם המערב. לדבריו, אוקראינה רוצה להיות "מעבדת החדשנות של נאט"ו", מקום שבו נבחנות טכנולוגיות חדשות בשדה קרב אמיתי, ונמכרות גם לצבאות אחרים.