לשתק את איראן מבפנים: בנק המטרות המלא נחשף

המושג "מלחמה מוגבלת" נגד איראן עבר מהפכה. במערב ובישראל כבר לא מדברים על מכה אחת, מהירה וממוקדת, אלא על מערכה רב-שכבתית שנועדה קודם כל לנטרל יכולות אסטרטגיות - ואז לחנוק כל סיכוי לשקם אותן. כך עולה ממאמר נרחב שפורסם לאחרונה באתר החדשות מאיחוד האמירויות "ארם ניוז".

על פי המאמר, חוקרים במכוני מחקר מובילים שעקבו אחר מבצע "עם כלביא" והשלכותיו, סבורים כי מודל התקיפה ההוא הפך ל"תבנית מבצעית" שניתן לשכפל ולהרחיב בכל רגע. אבן היסוד של התרחיש הזה היא בחירת מטרות שיזעזעו את יציבות המדינה כולה: לא רק הצבא, אלא מתקני גרעין, מערכי טילים וכטב"מים, רשתות מודיעין ותשתיות אנרגיה וכלכלה קריטיות.

אף שוושינגטון נמנעת מלהצהיר רשמית על "הפלת המשטר", הדוחות מצביעים על כך שפירוק מוקדי הכוח עשוי להצית תסיסה פנימית שתעשה את העבודה מבפנים ותשנה את מאזן הכוחות הפוליטי.

תוכנית הגרעין: "היהלום שבכתר"

בראש הרשימה ניצב תיק הגרעין, המוגדר כ"איום קיומי" בעיני ירושלים ווושינגטון. מומחים מהמכון למדע ולביטחון בינלאומי (ISIS) תיעדו את מתקן נתנז, שהיה יעד לתקיפות חוזרות ב-2025, כאשר ארה"ב הטילה למערכה את "התותחים הכבדים": מפציצי B-2 חמושים בפצצות חודרות בונקרים מסוג GBU-57.

באשר לפורדו המבוצר, חוקרים מבהירים כי לא די במכה סמלית. המיקום התת-קרקעי מחייב "טיפול עומק" הכולל תקיפות חוזרות וסגירה הרמטית של נתיבי השיקום. גם מתקן אספהאן נמצא על הכוונת, כחלק מהתשתית התעשייתית שמזינה את המכונה הגרעינית.

העיקרון המנחה פשוט: המטרה היא לא רק "לפוצץ מתקן", אלא לשלול מאיראן את היכולת לחזור לפעילות על ידי השמדת התשתיות ההנדסיות והלוגיסטיות שעוטפות אותו.

טילים וכטב"מים: הלב של ההרתעה

לצד הגרעין, בנק המטרות מתמקד במערכי הטילים והכטב"מים - תעודת הביטוח של טהרן והאיום הישיר ביותר על ישראל ובסיסי ארה"ב.

בארגון Arms Control Association מציינים כי במבצע "עם כלביא" ישראל לא הסתפקה בחיסול מדענים, אלא כתשה אתרי שיגור כדי לסרס את יכולת התגובה האיראנית. בחישובים של וושינגטון וירושלים, פגיעה בקווי הייצור קריטית יותר מפגיעה במשגרים: את המשגר אפשר להחליף, אבל את הידע והיכולת התעשייתית לייצר טילים חדשים - קשה מאוד.

גם ה"ערים התת-קרקעיות" של משמרות המהפכה אינן חסינות. המטרה היא למחוץ את גלי השיגור המאסיביים עוד לפני שהם יוצאים לדרך.

"עריפת ראשים": הלם בשרשרת הפיקוד

בשנים האחרונות הוכח כי לחיסול מנהיגים יש אפקט שלא נופל מהשמדת תשתיות. המומחים ב"ארם ניוז" מסבירים כי חיסול הצמרת הביטחונית נועד לייצר "הלם ארגוני" ולפרק את היכולת לקבל החלטות בזמן אמת.

זוהי "מלחמת זמן": כל שעה של בלבול בטהרן היא שעה ארה"ב ושותפותיה יכולות לפעול בחופשיות גדולה יותר, בזמן שהתגובה האיראנית נשחקת והופכת למגומגמת.

שיתוק הכלכלה: להוציא את האנשים לרחובות

למרות הרגישות העולמית למחירי הנפט, דוחות מערביים חושפים כי המלחמה ביוני 2025 כבר כללה תקיפות של מתקני אנרגיה. המטרה ברורה: לפגוע בצינור החמצן הכלכלי של המשטר.

חוקרים מעריכים כי במערכה רחבה, הכלכלה תהפוך לשדה קרב משני: ערעור השוק המקומי והעמקת הזעם הציבורי אמורים לדחוק את המשטר לפינה, תוך העברת מסר שכל הסלמה נוספת תעלה להם בנכסים היקרים ביותר שלהם.

החמ"לים על הכוונת: "לכבות את המדינה"

בלחימה מודרנית, מרכז פיקוד הוא יעד אסטרטגי יותר מטור טנקים. פגיעה במערכות השליטה משמעה "כיבוי זמני של המדינה" - ניתוק תקשורת, בלבול בבקרת האש וואקום פיקודי.

הניתוחים שאחרי 2025 מדגישים: פגיעה במבני מודיעין וצמתי תקשורת נועדה להמחיש להנהגה בטהרן כי "המרכז חשוף לגמרי". לא פחות אפקטיבית היא לוחמת הסייבר והשיבוש האלקטרוני, שהופכת את מערכות ההגנה האווירית ל"איים מבודדים" שאינם יודעים מה קורה סביבם.

לקטוע את הזרועות: המסר לחיזבאללה ולחות'ים

בוושינגטון ובירושלים מבינים שמלחמה מול איראן היא אירוע אזורי. האסטרטגיה היא לבודד את טהרן ולמנוע מהשלוחות שלה (בלבנון, תימן ועיראק) להיכנס למערכה.

מאז המלחמה ביוני, איראן מנסה לשקם את חיזבאללה, אך הלחץ נמשך. מוקדם יותר השבוע פורסם על מסר ישראלי חריף שהועבר לארגון: "אל תתערבו בעימות הבא, או שהתגובה תהיה הרסנית".

השאלה הגדולה: האם ח'אמנאי על הכוונת?

הנקודה הנפיצה ביותר היא האפשרות לפגוע במנהיג העליון. במהלך מבצע "עם כלביא" נפוצו שמועות כי דונלד טראמפ בלם תוכנית ישראלית לחיסול עלי ח'אמנאי. כאן הגבול בין צבא לפוליטיקה מיטשטש, והדיון הופך לכלי של לוחמה פסיכולוגית.

בשורה התחתונה: בנק המטרות המשותף הוא לא רשימת קניות, אלא תוכנית לפירוק שיטתי של מערכת שלמה. המטרה הסופית, כפי שמסכמים ב"ארם ניוז", היא לא רק לעצור מתקפה - אלא לוודא שלאיראן לא תהיה שום דרך להתאושש מהמכה.