ארה"ב אישרה היום (ד') שהסרטון האכזרי, בו ניתן לראות את עריפת ראשו של העיתונאי סטיבן סוטלוף על ידי מוציא להורג מארגון דאעש, אכן אמיתי. במקביל נחשף כי סוטלוף היה אזרח ישראלי שעלה לארץ בשנת 2005, למד במרכז הבינתחומי בהרצליה, והתגורר בתל אביב חודשים ספורים לפני שהוא נחטף בסוריה. עצם היותו ישראלי נשמרה בסוד משום שנהג לסקר את אזורי הלחימה במזרח התיכון. לצד כל זה מתברר שבזמן שביו של סוטלוף ושל ג'יימס פולי שהוצא להורג לפניו, יצאו כוחות העלית של צבא ארה"ב למבצע חילוץ של העיתונאים – מבצע במהלכו ניהלו הלוחמים האמריקאים קרב מול אנשי דעאש. בסופו של דבר המבצע נכשל אחרי שהכוחות לא הצליחו למצוא את המקום המדויק בו הוחזקו העיתונאים.
על פי פרסומים של הגרדיאן הבריטי והוושינגטון פוסט, אנשי הכוחות המיוחדים הצליחו להסתנן לסוריה בחשאי לפני מספר חודשים. הפרסום לא מציין באיזה כוח מדובר, אולם סביר להניח שמדובר בצוות 6 של אריות הים או כוח דלתא של הארמי. זאת משום שאלה היחידות העיקריות של ארה"ב ללוחמה בטרור, שכבר הוכיחו את היכולת שלהם בלא מעט מבצעים דומים. לפחות על פי הגרדיאן, היחידות פעלו יחדיו במבצע ולצדן יחידות עלית נוספות. פה סביר להניח שמדובר בטייסת הטקטית ה-24 ויחידות תמיכה נוספות שתפקידן לסייע ליחידות כמו צוות 6 ודלתא בתחומי כמו תקשורת בעורף האויב ולוחמה אלקטרונית.
הכוחות המיוחדים הגיעו ליעד – השבויים לא היו שם
על פי הפרסומים של אותם כלי התקשורת הכוחות האמריקאים חדרו לסוריה על גבי מסוקים של טייסת 160, כוח אווירי מיוחד של צבא ארה"ב שמאומן בהטסת מסוקים שונים עבור הכוחות המיוחדים ובמתארי טיסה לא שגרתיים. ככל הנראה מפעילה הטייסת מסוקי בלק הוק חמקניים, כמו זה שנפל בזמן המבצע לחיסול אוסמה בן לאדן והצית את דמיון הפרשנים הצבאיים. הסיבה שהצליחו להיכנס לסוריה המדממת בחשאי, אומרים הפרשנים, הייתה הפעלה של מסוקים מדגם זה במבצע.
עוד עולה כי מסוקי טייסת 160 "חדרו באזור חם ברמת האיום שלו נגד מטוסים, משהו שהציב הרבה סכנה לטייסים". הם הצליחו להתגבר על מערך ההגנה האווירית בסוריה בזכות המסוקים החמקנים של הטייסת, אך גם בזכות מטוסים ללא טייס ומטוסים ללוחמה אלקטרונית ששיבשו לחלוטין את המערך הסורי, הן של צבא אסד והן של המורדים. נזכיר שקבוצות מורדים שונות הצליחו להשתלט בשנה האחרונה על חלקים גדולים של מערך הנ"מ ואף הוכיחו יכולת לתפעל את הכלים ולהפיל כלי טיס של השלטון.
לסוריה חדרו "עשרות לוחמים של הכוחות המיוחדים", אולם נראה שהכשל היה בחלק המודיעיני של המבצע. זאת משום שעל פי גורמים אמריקאים "בני הערובה לא היו נוכחים במטרה". החדירה על פי כלי התקשורת בארה"ב ובריטניה הייתה בשעת לילה מאוחרת ונראה שהסריקות אחר בני הערובה חשפו את הכוח. על פי גורמים בארה"ב "הם נכנסו לקרב עם דאעש והצליחו להרוג כמה מהם. במהלך הקרב לקח להם זמן מסוים בכדי להחליט שבני הערובה לא נמצאים במקום אליו נשלחו".
חילוץ תחת אש
אחרי שהבינו שבני הערובה לא נמצאו בבניין המטרה, החלו הכוחות לסגת מהמקום כשהם מותקפים ב"צורה אגרסיבית". בארה"ב יודעים לציין שלוחם אחד, שלא זוהה בשמו וביחידה אליה הוא שייך, נפצע קל והצליח להמשיך להילחם ולחלץ את עצמו עם חבריו. לאחר מכן הם חזרו למסוקים שלקחו אותם ליעד ממנו יצאו, גם פה לא פורסם מאיפה אם כי הערכה היא שמדובר בנושאת מטוסים או לירדן שם ישנה נציגות גדולה של הכוחות המיוחדים וצבא ארה"ב.
כלי התקשורת האמריקאים ידעו לצותת מקורות בפנטגון שציינו כי "אנשי דאעש לא ידעו מול מי הם נלחמים באותו הלילה". ככול הנראה לא הם ולא המשטר ידעו מי הלוחמים וגם לא על מטרת המבצע – מה שככל הנראה הציל את חייהם של השבויים, לפחות לזמן הזה.
יש לציין שאחרי המבצע טענו גורמים בארה"ב שהמודיעין שלהם היה מדויק וככל הנראה החטופים הועברו זמן קצר לפני הפשיטה. איש מודיעין לשעבר בחיל הים האמריקאי שהתראיין לגרדיאן ציין כי אנשי דאעש "משקרים בקשר על המקום בו הם נמצאים ולא מדברים בטלפון" – זאת על מנת להטעות את המודיעין. אולם אותו מרואיין רמז שגם למסמכים של אדוארד סנאודן היו השפעות על המבצע, מכיוון שהם חשפו יכולות של ארה"ב.
התוצאה כידוע מזעזעת: שני עיתונאים אמריקאים נרצחו כשראשם נערף מול המצלמות. עוד נציין כי עיתונאי שלישי, בריטי, מוחזק על ידי דאעש שמאיימים לערוף גם את ראשו אם ארה"ב לא תסכים לדרישות שלהם.