הבוקר הותר לפרסום שמו של חייל צה"ל שנהרג ברמת הגולן, רב"ט רועי אלפי, שנהרג בהיותו בן 19 בלבד. אלפי נהרג במהלך אימון שגרתי של לוחמי הנדסה, ששולב בפינוי שדות מוקשים ברמת הגולן. קצין הנדסה בכיר סיפר לפז"ם שככל הנראה מדובר בתקלה טכנית שגרמה לפיצוץ המוקש בדיוק כשאלפי ז"ל התכופף לטפל בו. עוד הוסיף הקצין שברמת הגולן יש למעלה ממיליון מוקשים חלקם בני עשרות שנים.
"אני מאוד מסתייג בגלל שעדיין יש חקירה, אבל כמו שאני שומע ומבין מדובר בתקלה שגרמה למוקש להתפוצץ. ממה שאני הבנתי והעדויות של החיילים מדובר במוקש שהם גילו וסימנו. החייל שנהרג בדיוק התכוף לכיוון המוקש כשזה התפוצץ. בגלל זה ובגלל שלא דרך עליו, וגם ככה צריך 150 ק"ג לחץ להפעיל את המוקש נ"ט, זה נראה כמו תקלה. צריך להבין שהמוקש הספציפי הזה נמצא באדמה מאז תחילת שנות ה-90. החום, הרטיבות, תזוזה של הקרקע כל אלה יכולים להשפיע על מצבו".
"מדובר בכוח שהיה בשלב האימון המתקדם ושולב כחלק מההכשרה שלו בפינוי של שדה המוקשים", מוסיף הקצין. "זה ממש, ואני מדגיש, ממש לא אימון חריג. דבר כזה נעשה בשגרה כחלק מהכשרת הלוחמים. אין מה לעשות כמו שאתה מאמן את החי"רניק, השריונר וגם הטייס למרות הסיכון שבמקצוע, ככה זה גם בתחום החבלה. אין פתרון אחר לאימון כזה. אבל אני מניח שוועדת החקירה תסיים את עבודתה ויופקו לקחים. אני יכול להוסיף שעל פי כמות הנפגעים הם עבדו בשטח בצורה נכונה ועם מיגון מלא. אומנם התוצאה קשה אבל הפינוי מתבצע בחוליות ועצם העובדה שיש הרוג אחד וכמה פצועים קל מאוד מהדף מלמד שהם עבדו נכון ועם מיגון מלא".
שני מיליון מוקשים פזורים בישראל
בריאיון לגלי צה"ל אמר ציין אל"מ מרסל אביב, סגן ראש הרשות לפינוי מוקשים במשרד הביטחון, שמוקדם להסיק מסקנות מהמקרה משום שחסר נתון למשוואה. "המוקשים נחשפו וסומנו וכשהחייל היה בקרבת מקום כנראה שהוא התפוצץ. זה לא אמור לקרות במוקש נ"ט אבל הם טמונים הרבה מאוד זמן בקרקע, ויכולות להיות לכך סיבות שונות", אמר אביב שציין כי גורמים שעלולים להביא לכשל טכני הם החלדת המנגנון או אולי החשיפה לאור ולשמש אחרי הרבה זמן בו הוסלקו באדמה. "כך או כך, יש נתון שחסר לנו בכל הסיפור הזה".
אל"מ אביב ציין שבישראל יש כמעט שני מיליון מוקשים מחציתם ברמת הגולן. קצין ההנדסה איתו שוחחנו הוסיף בעניין זה: "יש אלפי שדות מוקשים ברמת הגולן עם יותר ממיליון מוקשים מסוגים שונים, נגד אדם או טנקים. חלק מהמוקשים האלה בני עשרות שנים, לפני מלחמת ששת הימים, שהסורים הניחו. להערכתי המספר האמיתי לא ידוע, יודעים איפה השדות אבל לא יודעים כמה מוקשים הסורים הניחו בדיוק. חשוב להבין שאחרי כל כך הרבה שנים המוקשים האלה גם זזים בגלל תנודות הקרקע. מה שכן לגבי השדות שלנו, מה שהיה במקרה הזה, כמובן שיש מידע מדויק מאוד".
איך מפנים את שדות המוקשים העצומים האלה?
"הם עובדים בחוליות כשלכל לוחם בחוליה יש תפקיד מוגדר. הם נכנסים בחוליות קטנות עם מגלי מוקשים יוצרים שביל מתוחם בסס"ל לבן ומאתרים את המוקש הראשון שבכל שורה, כלומר מזהים את המבנה של השדה. לאחר מכן יש דרכים שונות לנטרול המוקש כולל הוצאה הנחה על הקרקע ופיצוץ. במקרה של פיצוץ כמובן שחוזרים לסריקה בכדי לוודא שלא היו מוקשים שלא התפוצצו שזה הליך מסוכן יותר". עוד מוסיף הקצין, "פינוי של שדה מוקשים נעשה על פי צרכים מבצעיים של הצבא וכמובן שאין אפשרות לפרט על זה".
יש לציין כי פינוי מוקשים נגד אדם מבוצעים בדרך כלל על ידי הרשות לפינוי מוקשים במשרד הביטחון שהוקמה לצורך זה. כמו כן מוקשי נ"א מפונים בדרך כלל באמצעים כבדים. לוחמי ההנדסה פועלים בדרך כלל לפינוי שדות מוקשי נ"ט. כיום פועלת הרשות לפינוי מוקשים באזור מג'דל שאמס וישובים נוספים. צה"ל פועל באופן קבוע לתחזוקת שדות המוקשים בגולן, ואזורים נוספים, כמכשול מפני תקיפה קרקעית.
ביום הנכבה של שנה שעברה, כשהסורים הצליחו לחצות את הגדר, עלו טענות על מצב המוקשים משום שאלה לא נבלמו. במקרה של רמת הגולן הצבא מתעקש לפנות ולתחזק את המוקשים בעצמו על ידי לוחמי הנדסה משיקולים מבצעיים. "השדות האלה מתוחזקים ברמה גבוהה לאורך כל השנה", אמר קצין ההנדסה. בהקשר לזה נוסיף שמבקר המדינה קבע בעבר שבישראל יש 350 שדות מוקשים שאין בהם צורך מבצעי.