ההיסטוריה האנושית יודעת לצייר הרבה פעמים מגמות, תופעות שהשפיעו לאורך זמן ומנהיגים דגולים שהשפיעו על גורלם של אנשים גדולים. כך, בהקשר של יום האישה שהיה בשבת, העולם יזכור מנהיגות מוכרות כמו המלכה אליזבת', הנסיכה דיאנה ועוד רבות אחרות. בהקשר של צה"ל, השמות המוכרים מטעם המין היפה הן אליס מילר שהובילה בג"ץ למען קבלתן של נשים לקורס הטיס, אורנה ברביבאי שהייתה האישה הראשונה שהגיעה לדרגת אלוף בצה"ל ועוד. האמת היא, שההיסטוריה של צה"ל רצופה בעוד לא מעט נשים, שבמעשים הקטנים של היום-יום, סללו לנשים שבאו אחריהן דרך הלאה.
אחת מהן, היא פיצי גרוט, שכילדה בתל אביב שנות ה-40 סימנה חלום והגשימה אותו. "אני אהיה כמוהם", אמרה לחברותיה התל אביביות כאשר ראתה את אנשי הפלמ"ח החסונים לבושי החאקי פוסעים ברחבי העיר. "כבר כנערה הייתי חברה במועדון סגור של צעירים תל אביבים שרבים מהגברים בו התגייסו להגנה. כמה מהם אפילו הפכו עם השנים לאלופים בצה"ל. רציתי להצטרף אליהם. לא ראיתי בזה משהו פורץ דרך, רק רציתי להיות חלק פעיל בהגנה על הישוב".
כשפיצי מגיעה לגיל מבוגר יותר, היא מודיעה למשפחתה על ההחלטה התמוהה, מה שבאותם הימים עדיין לא היה מקובל לחלוטין. "ההורים שלי בהתחלה סרבו בכלל שאתגייס", מספרת פיצי. "אמי היקית לא חשבה שאישה צריכה להסתובב במקומות כאלה, בטוח לא כשמסביבה יש רק גברים". לעזרתה של פיצי נחלצת חברת משפחה שיוצאת למסע שכנועים ושיחות עם ההורים ובסופו של דבר האם מתרצה ופיצי מתגייסת להגנה ומצטרפת לחומת ההגנה של הישוב היהודי בארץ באותם הימים.
פיצי היא לא הלוחמת היחידה בפלמ"ח באותם הימים. ישנן עוד בנות שמשרתות איתה כלוחמות, אבל כשהיא יוצאת לקורס הפיקוד לש הפלמ"ח בג'וערה, היא מוצאת את עצמה בקורס שאמנם הוגדר כמעורב, אבל בפועל, היא היתה אחת משתי החניכות היחידות בקורס. "בקורס עצמו לא ניסיתי לבדל את עצמי כאישה מבחינת היכולות וגם מבחינה חברתית. הגברים מצידם הרגישו איתי בנוח"" היא אומרת ומגחכת, "לפעמים נוח מידי".
פיצי היתה במחזור קורס המפקדים השלישי של הפלמ"ח, עד אז, נשים לא נשלחו מהקורס לתפקיד מפקד מחלקה. בחלקה של פיצי נפל להיות המ"מית הראשונה שיצאה מג'וערה ולמעשה, הקצינה הקרבית הראשונה בישראל שזכתה לפקד על לוחמים. "כשסיימתי את הקורס, חיים אבינועם שהיה אז מפקד פלוגה ד' קרא לי להצטרף אליו ולעמוד בראש מחלקה חדשה באזור העמקים. כשהגעתי עמדו מולי הלוחמים, רובם ככולם גברים, הרעישו ודיברו. הרמתי את שתי הידיים לצדדים כמו במדידת מרחק בתרגילי סדר צבאיים (תס"חים) וברגע אחד המחלקה השתתקה. מאז הם שמעו בקולי".
במסגרת תפקידה כמפקדת מחלקה בפלוגה, מצאה את עצמה ברוט בלב העניינים כשהיא לוקחת חלק במבצעים נועזים, כאלו שגרמו לשיח רב בישוב. "זמן קצר אחרי שנכנסתי לתפקיד, הכנתי את המחלקה למבצע הראשון: ליל הרכבות", היא מספרת. "בלילה של 1 בנובמבר 1945 הנחנו מטענים לאורך רכבת העמק מבית שאן ועד שאטה. בחצות ניתנה ההוראה. פיצוצים עזים הרעידו את העמק. הבריטים שהיו בשאטה התעוררו בבהלה ואני והמחלקה כבר היינו בדרך ליגור". עוד לילה סוער בו השתתפה גרוט היה ליל הגשרים המפורסם, אז ניהלה גרוט מהלכים ששמורים היום ליחידות מיוחדות בלבד. "בליל הגשרים הנחנו חומרי נפץ במשאית וצפינו כיצד הנהג של הפלוגה עולה איתה על גשר שייח חוסיין מעל נהר הירדן. הוא השאיר את המשאית, קפץ למים ושניות לאחר מכן הגשר התפוצץ".
לאחר שהשתחררה מההגנה, עברה פיצי לעולם החינוך הגופני והיתה מורה להתעמלות שנים רבות. היום, כשהיא מתגוררת במגדלי הים התיכון בכפר סבא, היא סבתא מאושרת לארבעה נכדים ושלושה נינים. אחרי שהיא ליוותה את המדינה בכל שנותיה וחינכה דורות רבים של בני נוער, הסיפור על היותה המ"מית הראשונה בפלמ"ח מסופר כאן לראשונה. הסיפור מוכיח שהרבה פעמים, די במנהיגות שקטה וצנועה, כפי שמים שקטים חודרים עמוק.