סרטון חביב יצא ממשרדו של מפקד חיל האוויר בראש השנה, שם איחל האלוף עמיקם נורקין חג שמח לכל משרתי החיל.

בסרטון האלוף נורקין ביקש מ"סירי" להעביר את ברכת החג שלו לכל אחד מהמשרתים, מהחייל הזוטר ועד לבכיר ביותר. סירי לא הצליחה לשלוח את הברכה לכולם, ואז זומן למפקד החיל אל"מ דרור זליכה, מפקד יחידת אופק.

"תשיגי לי בבקשה את מפקד אופק", ביקש מח"א וזה נכנס מיד למשרדו. "יש לי משימה חשובה בשבילך", אמר אלוף נורקין לאל"מ זליכה, וביקש ממנו לדאוג שהברכה תגיע לכלל המשרתים בחיל. "קל, אין בעיה", ענה ויצא. מפה הסרטון ממשיך לכמה תמונות אקשן ממוחשבות.

את כישורי המשחק של הצדדים נשים לרגע בצד, אבל נציין שלא סתם היה זה מפקד יחידת אופק בצד השני של הבקשה. "זו יחידה של מאות אנשים, תכניתנים ברובם, מהנדסים, טכנאים, מנטרים ומנהלה". הסביר גורם בכיר ביחידה.

"הם אחראים על כל פיתוח התוכנה בחיל האוויר, ולמעשה על כל דבר שניתן להגדיר תחת המושג מחשב מזה שיושב על שולחן במשרד ועד לזה שנמצא במטוסים, טילים או לוויינים". אין פעילות של חיל האוויר באימונים או במבצעי שיחידת אופק לא מעורבת בה.

אותו גורם בכיר איתו שוחחנו נותן דוגמה מהעבר ומספר ש"כאשר הייתה קליטת ה- F-16 הראשון בחיל האוויר, הקמנו יחידה שנסעה לארה"ב וקלטה שם את התוכנה של המטוסים והביאה את זה לארץ עם כל המערכות והידע".

"האמריקאים פיתחו הכל", ממשיך אותו גורם, "אנחנו קיבלנו את כל הידע כולל קוד המקור של המטוס. ככה אני יודע לעשות שינויים בכלי הטיס. זו הסיבה שה- F-16 של היום שונה מאוד מזה שהגיע מארה"ב ב-1980 וזה גם נתן לנו עצמאות. זה מה שקרה עם כל מערכת שנכנסה לשרות בחיל, וזה נכון גם למערכות הגנה אווירית, בקרה ומודיעין".

יחידת אופק חיל האוויר
משנים את כלי הטיס. יחידת אופק | צילום: חיל האוויר, דובר צה"ל

מדובר ביחידה של אנשים שהם בלי ספק גאונים ולחיל האוויר יש תחרות לא פשוטה עליהם מול התעשיות הביטחוניות. בשנים האחרונות עבדו ביחידת אופק על פרויקט שהוגדר בצבא כ"פריצת דרך של ממש" ומכונה ה"אינטרנט מבצעי" שמטרתו מיפוי בנק המטרות.

מדובר בפיתוח כל המטרות של צה"ל במלחמה הבאה, איפה שלא תהיה. בנוסף פיתוח מערכות שמאגדות יחד את המידע מכלל גופי המודיעין של צה"ל, כך שגם יספקו מידע במן אמת ולמעשה, יגדילו את בנק המטרות תוך כדי לחימה.

"אנחנו מפתחים את המערכות שקולטות ומפענחות את המידע שמאפשרים לקמ"ן לייצר את מאגר המטרות, התהליכים וכל מה שקשור למה שנקרא מטרה", הסביר בכיר ביחידה.

פלוס בבנק המטרות

בנק המטרות הצה"לי פותח שם, למרות שזו לאו דווקא משימה של חיל האוויר. בצה"ל החליטו שאופק יהיו אחראים על זה, גם לפיקודים ולאוגדות. עד עכשיו לכל ארגון היה בנק מטרות משלו, ועכשיו יש אחד לכל צה"ל.

"אנחנו עובדים צמוד לאגף המודיעין בתהליך יצירת המטרות המורכב. אופק זה ארגון טכנולוגי מבצעי, קצין המודיעין לא יושב תחתינו אבל אנחנו מפתחים להם את המערכות שיסייעו לו לעבוד ואת המאגר אליו ישלח את המידע שיהפוך למטרה". מטרה אותה יתקפו בזמן פקודה.

פיתוח המערכות והאלגוריתמים היה זה שאפשר לצה"ל להגדיל בעשרות מונים את בנק המטרות ולמפקדי הצבא והמדינה להצהיר שבמלחמה הבאה, בלבנון למשל, יותקפו עשרות אלפי מטרות.

יחידת אופק חיל האוויר
עובדים צמוד עם אגף המודיעין | צילום: חיל האוויר, דובר צה"ל

חיל האוויר הישראלי בנוי לשליטה מרכזית בכוחות שלו, בבור שבקריה יושב ה"שולט" שבעצם מחליט מה לעשות, את מי לתקוף וגם מתי לעצור. השולט הזה מפקד מהבור על תקיפה בסוריה, עזה או הזנקה של חשד למטרה עוינת שחודרת לישראל.

"יש לו קיר תצוגה שרואה את כל הנתונים שצריך כולל וידאו. כל מה שקורה בשדה הקרב ולפי זה הוא לוקח החלטות שהן לא פעם הרות גורל. אלו מערכות תכנון ושליטה שאנחנו אחראים עליהם ומפתחים פה ביחידה כבר שנים רבות", הסביר הגורם הבכיר ביחידה.

חלק מהמערכות מפותחות אחרי שנים רבות של עבודה. מנגד יש הרבה מאוד גרסאות שדרוג שמפותחות הרבה יותר מהר, לא פעם ישנה דרישה לפתרון מידי למבצע שאמור לצאת לדרך.

זה תהליך שלא עוצר אף פעם, טכנולוגיה שמשתדרגת על בסיס יומי ומערכות מבוססות מידע שמאפשרות למפקדים לקבל החלטות נכונות, מהירות וחכמות.

"נניח שחיל האוויר יוצא למבצע ופתאום גילו סוללת נ"מ שמאיימת על הכוח וצריך לשנות את התכנון. זה יכול להיות תכנון מחדש שייקח הרבה מאוד זמן אבל במקומו, יש לנו מערכת שכל מה שצריך לעשות זה להגיד לה 'נכנסה לי סוללה, תשנה לי את התכנון' היא יכולה לקחת אלפי מטרות ולשנות את התכנון. מראש פתחנו לאותו 'שולט' מערכת שתדע להגיד לו מה האופציות הטובות ביותר אחרי שינוי".

זה נכון גם לעניין הפגיעה. באופק גאים לספר ששיגור הפצצה זה החלק הקל בסיפור. מה שעומד מאחורי השיגור, הדרך לשם זה תהליך מורכב שהיחידה עוזרת לייעל ואף לפשט.

מאחורי תקיפות חיל האוויר בעזה

לא פעם כשחיל האוויר תקף בניינים בעזה, המטרה הייתה רק חדר אחד או קומה בבניין, בשילוב רצון שלא לפגוע בסביבה האזרחית. מנגד, לפעמים המטרה הייתה להפיל את הבניין כולו.

גם פה המערכות של אופק מסייעות לחיל האוויר לתכנן את התקיפה מרמת ה-איזה פצצה צריך, כמה פצצות ומאיזה זווית המטוס צריך להגיע.

כמות התרחישים מאוד גדולה והמערכות שפותחו ומופעלות באופק גם מחברות את הטייס לכלל המערכות הצבאיות ומאפשרות לו לדבר עם סמל חי"ר בעזה כשצריך, איש מודיעין אי שם או כל דבר אחר שרלוונטי למשימה שלו. המערכות האלה מוגנות ומאפשרות לטייס לקבל ולהעביר מידע בלי לדבר בקשר.

אנשי היחידה עובדים בצוותים, לא גדולים אגב ביחס למשימות ובטח למה שקורה בחברות ביטחוניות. הרבה מאוד צוותים שמסונכרנים ועובדים לפי רבעון שנתי אולם בוחנים עצמם כל כמה שבועות.

פיתוח ושדרוג יכולת יכול לכלול לא פעם עבודה של 20 צוותים שבסופו של תהליך מתכנסים ליכולת אחת. לכן הפיתוח הזה מאוד מורכב והכלים בו מתקדמים.

רס"ן ב', מפקד גף נתיב שמים ביחידה, משרת באופק 15 שנים אחרי שהגיע לשם כעתודאי. הוא מספר שבאופן טבעי הרבה מאוד השתנה במשך הזמן. "עולם מהפכת המידע, התלות בעולם המחשוב הפך להרבה יותר חשוב וזה חלק מהעליונות של צה"ל. בזכות הטכנולוגיה אתה יכול להגיע להישגים".

"יחידת אופק היא מרכזית בעולם התוכנה של חיל האוויר", הוא מסביר, "עם זה ציוד, תכנוני תקיפה, עולם המודיעין ועד לטייס שבמטוס ולפצצה. בתקופה הזו עם הרמטכ"ל הנוכחי שנושא השילוביות מאוד חשוב לו, לחבר את המפקד בשטח זה משהו מאוד מורגש".

תקיפות בעזה בשבוע שעבר
"אנחנו יכולים להראות מה המשמעות של פצצה בנקודה מסוימת" | צילום: ללא, חדשות

רס"ן ב' מוסיף שבכל הנושא של "נזק אגבי" אופק היא מרכיב קריטי. "המערכות שלנו מאפשרות למפקדים לקבל החלטה באותו הרגע ובמהירות. למשל כשרוצים לתכנן תקיפה, אנחנו יכולים להראות מה המשמעות של פצצה בנקודה מסוימת ומה הנזק שיהיה מסביב. כל זה בצורה תלת ממדית יפה שמאפשרת לו לקבל החלטה מסוימת או שלא".

גף נתיב שמים עליו הוא מפקד אחראי על כל העברת הנתונים והתקשורת לכל הפלטפורמות באוויר. "זו עבודה מאוד מעניינת בגלל האתגרים והאנשים. מדובר בחיילים מאוד צעירים. הם נחשפים פה לאתגרים, לטכנולוגיות ודילמות בשלבים מאוד מוקדמים משהו שבחוץ (התעשייה הביטחונית והייטק) הם היו מגיעים אליו אחרי הרבה מאוד שנים".

רס"ן ב' מספר גם שאנשים יוצאים מהיחידה ומשתלבים בסטרטאפים מאוד נחשבים בחוץ. "מיד אחרי ההכשרה האנשים פה מתעסקים בפיתוח קוד שהם לא יכולים להגיע אליו בחוץ. החיבור לעולם המבצעי והעשייה, לבקר בטייסת ולראות שמה שעבדת עליו עובד, זה מה שנותן את הדרייב לאנשים. הם מבינים את המשמעות של מה שהם עושים ושומעים את הפידבקים בצורה ישירה מהלקוחות - במקרה של הגף שלי, הטייסים".

חלק מהפרויקטים שהם עובדים עליהם הן מערכות שמפתחים גם בעולם האזרחי. צעירים בני 19-20 או 24 שמתחרים בצוותים של מהנדסים עם ניסיון של עשרות שנים ותקציב של מאות מיליוני דולרים.

עובדים צמוד עם הלקוח - הטייס

"אני יכול להגיד שיש לא מעט מערכות שנמצאות בחברות אזרחיות בשוק, והיחידה מפתחת להם מתחרים או מענה. יש גם חברות גדולות שקיבלו חוזים מהצבא ופנו לאופק כדי לפתח תוכנה כקבלן משנה בגלל שבסוף אנחנו יושבים עם הטייסים ויודעים הכי טוב מה מתאים להם ומה הצרכים שלהם. אתה בונה עם הלקוח, הטייסים או אנשי המודיעין, את המערכות שמותאמות להם".

רס"ן ב' ממשיך ומסביר שבזכות הפיתוחים של יחידת אופק ניתן לקחת את אותו המטוס עם אותה הפצצה ולהוציא מהם הרבה יותר.

"אני יכול לספק לטייס תוכנה שתדייק את הטיסה שלו ולאפשר לו להגיע למקום מסוים בצורה נכונה, משם לזרוק את הטילים מרחוק וממיקום נכון יותר. הוא יעשה את אותו הדבר עם אותה כמות דלק וחימוש אבל בצורה טובה יותר בזכות התוכנה, מבלי שצריך יהיה להוסיף לו דלק או חימוש".

בשנים האחרונות הזירה סביבנו, האיומים והאמל"ח דורשים מחיל האוויר להגיע יותר רחוק וחזק וזה מחייב גם את אנשי אופק. "האפליקציה שאני אפתח תייעל את תכנון הטיסה ותסייע להימנע מאיומים. אנחנו עמוק בתוך זה", מבהיר רס"ן ב'.

יחידת אופק חיל האוויר
יושבים עם הטייסים ויודעים מה הם דורשים | צילום: חיל האוויר, דובר צה"ל

אופק עובדים על פרויקט "אחזקה חזויה" לכלי הטיס שבו טכנאים ידעו לבדוק חלקים במטוס ולגלות תקלות בשלב מוקדם שקשה לאיתור. בנוסף יהיה להם קל יותר להבין תקלות. מנגד, עם חלק מסוים יכול להיות מותקן במטוס 100 שעות טיסה, המערכת תדע להגיד שהוא עוד תקין וניתן לטוס איתו 100 שעות נוספות. מדובר בחיסכון של מיליונים וגם פה, מדובר באתגר תחרותי שחברות ענק עובדות עליו.

צה"ל הולך לכיוון של צמצום כוח האדם וגם לזה נותנים מענה ביחידה. "אנחנו מושקעים חזק במקום הזה שבו המחשב יזהה את האיומים, מה הפתרון הנכון ואיך לתקוף, ישלח את זה למטוס והאדם יאשר או שלא. כמה שיותר אוטומציה ושכל עם מערכות חכמות. כבר היום מבטלים תפקידים בזכות התוכנה ותהליכים אוטומטיים שאנחנו יודעים לעשות כיום".

היחידה משלבת כבר שנים רבות נערים בעלי צרכים מיוחדים שגויסו והפכו להיות אנשי תוכנה ומודיעין "נדירים" כפי שהגדירו זאת באופק. בנוסף הם מנסים להעלות את אחוז הנשים שעומד כיום על 20 אחוז ל-30 אחוזים.

הבעיה העיקרית שסטטיסטית פחות נשים הולכות ללמוד מקצועות טכנולוגיים ולכן הפער, שיהיה להם קשה לגשר עליו מאחר והבעיה היא מחוץ לכותלי הצבא. למרות זאת מתעקש בכיר ביחידה "אנחנו נגיע ליעד הזה של 30 אחוז נשים".

כל הסיפור הזה מייצר תחרות לא פשוטה על ההון האנושי. חברות מסחריות מחכות לאנשי היחידה עם משכורות שמנות ומפתות, כשבאופק מודים - "זו תחרות שכספית אין לנו את היכולת לעמוד בה. הם נחטפים בשוק אבל מה שמשפר את רמת ההגינות בתחרות הזו, זו תחושת החשיבות במה שאנחנו עושים. ההשפעה על ארגון, היכולת להתקדם מהר ועוד, זה משהו שלא קיים בחוץ. פה אתה מציל חיים ותורם למדינה כאיש מקצוע ואין סיפוק גדול יותר מהדבר הזה, כי אתה עושה פה דברים שלא תעשה באף מקום אחר".