הפסקת אש תחת אש: הצצה למציאות החדשה בלבנון

בלב הנוף המרהיב שבו ההרים נושקים לים התיכון, ניצבים בימים אלה כוחות אוגדה 146 ומשקיפים על העיר צור. כאן, בין נקורה לרס אל-ביאדה, מתנהלת בימים האחרונים מערכה שקטה אך קטלנית כשתחת הכותרת "הפסקת אש תחת אש", צה"ל וחיזבאללה מנהלים מלחמת מוחות והתשה.

אוגדה 146 מורכבת מחטיבת הצנחנים במילואים 226, גדוד 9 של השריון ובהגנה חטיבה 300. לוחמי הצנחנים במילואים יחד עם הטנקים הסדירים של גדוד 9 פועלים להעמיק את השמדת התשתיות, כולל של יחידת רדואן, שלאחרונה חוליה שלהם ניסתה לפשוט על הכוחות שם. בעיקר, הכוחות קובעים עובדות בשטח לקראת כל הסדר עתידי.

חיזבאללה מצדו מנהל מלחמת גרילה קלאסית ומאתגר את הכוחות באש נ"ט, רחפנים ורקטות. היינו שם השבוע כדי לדבר עם המפקדים הבכירים ולראות בעיניים הפסקת אש עם הרבה מאוד אש. ביקור שהסתיים אחרי שחיזבאללה שלחו רחפן נפץ למקום שבו היינו.

"שישה הגיונות מבצעיים": האסטרטגיה של אוגדה 146

הגענו לראס אל-ביאדה דרך כביש החוף הלבנוני אחרי עצירה בנקורה, שם הנוף לא פחות ממרהיב ועצרנו להצטלם ליד שלט תיירותי "I love Naqoura". בעולם אחר זה היה סיור תיירותי. בעולם הזה מדובר באזור מלחמה, שגם הפסקת האש לא הצליחה לסיים.

כמו לחבר אותנו למשימה, לוחמי צה"ל תלו על הכביש הלבנוני שבין נקורה לראס אל-ביאדה דגלים של יישובים ישראלים, דגל העיר נהריה, של שלומי וגם דגל העדה הדרוזית התנופף שם מול גלי הים שהתנפצו קרוב לכביש החוף.

למרות המראה הפסטורלי, ההערכה היא שיש לא מעט חוליות חיזבאללה שפועלות במרחב שהגענו אליו. התדריך לפני כניסה ללבנון הזכיר לנו שגם מרחוק יש איום משמעותי, בעיקר רחפני נפץ מונחי סיב אופטי. "זה שס"מ (שטח סבוך) שטיהרנו", אמר קצין בכיר שהצביע על מה שנראה כמו פנינת טבע ליד נקורה. בתוך הירוק הזה חוסלו מחבלים ונמצאו אמצעי לחימה רבים בתשתיות תת-קרקע.

גורם צבאי בכיר פרס בפנינו את תמונת המצב האסטרטגית בדרום לבנון. אוגדה 146 שבפיקודו של תא"ל בני אהרון, שקיבלה אחריות על הגזרה המערבית מנהריה ועד ראס אל-ביאדה, פועלת לפי תוכנית סדורה, שנועדה לפרק את יכולות חיזבאללה מן היסוד.

"אנחנו פועלים למול שישה הגיונות מערכתיים", מסביר הגורם הבכיר. "המצב המבצעי שאנחנו נמצאים בו עכשיו הוא 'הפסקת אש תחת אש'. אבל בחזית אנחנו תחת אש, אנחנו הורגים מחבלים ופוגעים בתשתיות. גם האויב מנסה לעשות את אותן פעולות", הסביר.

הבכיר הסביר שההיגיון הראשון והחשוב ביותר הוא מניעת פשיטה וירי נ"ט לעבר יישובי הגליל. "המשימה הייתה להסיר את האיום הישיר. ניתחנו את השטחים שמהם ניתן לשגר נ"ט על היישובים ויצאנו קדימה כדי להסיר את האיום הזה", אמר. בהמשך לכך, האוגדה מתמקדת בהשמדת מחבלים. במהלך הסיור סיפרו שהם אימתו חיסול של 370 מחבלי חיזבאללה מתחילת הפעילות הנוכחית שלהם בתחילת חודש מרץ 2026.

היבט נוסף וקריטי הוא השמדת תשתיות האויב בתוך מה שמכונה הקו הצהוב. "תשתיות האויב מתחלקות לשלושה סוגים: המרחב הכפרי, התת-קרקע והשטחים הסבוכים (שס"מים)", מסביר הבכיר. "החיילים מצאו כאן כמויות של אמצעי לחימה. אין מטר שאתה עובר בו ולא מוצא אמל"ח".

המח"ט שנלחם בכוחות המתוגברים של רדואן

מפקד חטיבת הצנחנים במילואים 226, אלוף משנה א', מוביל את חטיבת המילואים שלו בסבב הלחימה השישי שלה מאז תחילת 7 באוקטובר 2023. בפעילות הנוכחית בדרום לבנון, אל"ם א' מתאר תמרון מהיר ונחוש שהפתיע את האויב והביא את כוחותיו לראס אל-ביאדה, מרחק של 10 קילומטרים מהגבול כבר בבוקר הראשון אחרי קרב לילי של מספר שעות.

"הגענו לנקודה שבה הטופוגרפיה מתנהגת אחרת", מתאר אל"ם א' כשהוא מצביע על ראס אל-ביאדה. "לב המשימה שלנו היה לבודד את כל מה שקשור לירי שטוח מסלול לעבר יישובי ישראל". התנועה המהירה שביצעו הביאה לזה שמחבלים חיזבאללה נלכדו בעורף שלהם. אז החל שלב ההשמדה שלהם ושל תשתיות הטרור. "אחרי שהגענו לפה בבוקר פגשנו אויב בעורף. נלחמנו עם האויב גם בחזית (שיגור נ"ט ורקטות) וגם בעורף עם המחבלים שנלכדו במהלך שלנו".

מח"ט 226 ממשיך ומספר ש"פגשנו פה מערכת שלמה ואויב נחוש. מערכת שכוללת תצפיות, חוליות פשיטה, חוליות חבלה ונ"ט. האויב פה לא עובד רק עם הגנה קרקעית, אלא עם כוחות רדואן נוספים שכל הזמן שולחים לפה תגבורים".

לדברי אל"ם א', לוחמי הצנחנים במילואים חיסלו 100 מחבלים במעט מגעים ישירים בטווח קרוב ובעיקר בסגירת מעגלי אש. "רוב המחבלים שנהרגים הם כאלה שבאים מצפון כדי לתגבר את הכוחות שלהם בדרום. אנחנו מזהים אותם וסוגרים מעגל עם חיל האוויר, רחפנים וטילי 'גיל'", אמר.

גם בזמן הפסקת האש חיזבאללה המשיך לשלוח תגבורת לכוחות שלו בדרום לבנון. מדובר בעשרות חוליות שחוצות את הליטני ויורדות לדרום לבנון בחיפוי של אש רקטות, פצצות מרגמה ורחפנים שתוקפות את כוחות צה"ל כדי לסייע לתגבור. מנגד, גם צה"ל מצליח לשלוט באש ולתקוף מעבר לקו הצהוב. "הכנסנו לכאן סוללת תותחנים שפוגעת במטרות קילומטרים מצפון לקו הצהוב", אמר בכיר באוגדה 146.

במהלך המלחמה באיראן, היו פחות תקיפות של מטוסי קרב בלבנון ואפילו של כטב"מים. גם מסוקי האפאצ'י היו עסוקים ביירוט כטב"מים של חיזבאללה, כחלק ממערך ההגנה האווירית הרב-שכבתית. בחטיבה 226 ובכלל האוגדה, אומרים שזה דווקא סייע להם להאמין באש של האוגדה. בטילי הנ"ט שיש להם, ברחפנים וגם בארטילריה ויכולות נוספות.

מח"ט 226 אל"ם א' התייחס לרחפנים של החטיבה כ"אווירייה שבנינו לעצמנו". האילוץ הזה הזכיר לצבא היבשה את עוצמת האש שיש להם גם בלי מטוסי הקרב. תחת המגבלות של הפסקת האש זה גם אפשר להם לתקוף ב"חתימה נמוכה" יותר ממטוסי הקרב, הרבה מעבר לקו הצהוב.

"שרשרת אנושית של חומר נפץ" נגד היעד המבוצר

סא"ל ל', מפקד גדוד 9 מחטיבה 401, הפועל תחת חטיבת המילואים 226 סיפר על השילוב המיוחד בין חייליו הצעירים ללוחמי המילואים הוותיקים. "לפני כמה ימים עשינו מבצע להשמדת תשתית תת-קרקעית (תת"ק) ענקית מתחת לציר מרכזי", סיפר סא"ל ל'. "מנהרה ארוכה בתחתית של מצוק גבוה והיה מאוד מסובך להגיע לשם עם כמויות של חומר נפץ. היינו צריכים להוריד לשם כמויות של חומר נפץ בידיים בתוך הסבך".

סא"ל ל' מתאר מחזה יוצא דופן: "מצאתי את עצמי, מג"ד סדיר בן 32, בתוך שרשרת אנושית. מימין לי לוחם בן 25, משמאל לוחם מילואים בן 37. יחד אנחנו משרשרים כמויות של חומר נפץ במשך שש שעות באמצע הלילה על כביש מצ'וקמק ואף אחד לא מצייץ. עליתי למעלה ואמרתי למפקדים: 'אני לא מאמין למה שראיתי הלילה'".

מפקד גדוד 9 מספר שבמהלך הכיבוש של ראס אל-ביאדה והשטחים השולטים שם, הגדוד שלו חווה לחימה עצימה אחרי שנתקל ב"קליפה קשה מאוד לפיצוח". בשבוע הראשון ללחימה הגדוד ספג בין 25 ל-30 טילי קורנט. "הסמג"ד שלי נפצע קשה ולוחם נהרג", אמר. אבל הוא הוסיף ש"המערכות שלנו, כמו 'מעיל רוח', הצילו חיים של חמישה צוותים לפחות".

גם בימים אלה של טיהור והשמדה יש לטנקים תפקיד משמעותי. השילוב שלהם עם רחפנים וכטב"מים של חיל האוויר התגלה כקטלני עבור מחבלי חיזבאללה. לא מעט מהמחבלים שחוסלו בסגירות מעגלי אש נהרגו מאש פגזי הטנקים, גם כשהם ניסו להסתתר בתוך מבנים.

הטכנולוגיה שמשנה את פני הקרב: רחפני FPV

אומנם עיקר הקשב של הציבור הישראלי מופנה לרחפנים שפוגעים בצה"ל. אבל מחבלים רבים אותרו וחוסלו על ידי הרחפנים של צה"ל, גם מעבר לקו הצהוב. המחבלים גם זוהו על ידי רחפנים של חטיבה 226 שאז חיסלה אותם עם רחפנים עטלף, טילי גיל ואמל"ח נוסף. למעשה, רוב המחבלים שירדו דרומה חוסלו בסגירת מעגלי אש ומטווח רחוק.

התדרוך של בכירי אוגדה 146 חשף עד כמה השתנתה הלחימה בזכות השימוש המסיבי ברחפנים. אל"ם א' הציג לנו סרטונים של רחפני נפץ FPV של צה"ל שפוגעים במחבלים במדויק. בתיעוד אחד ראינו חוליית רדואן מנסה לפשוט על הכוחות, בלי שהם יודעים שרחפן "אוחז בהם" ואז הורידו עליהם פצצה של מטוס קרב.

בתיעוד אחר, שני מחבלים ששיגרו טילי נ"ט חוסלו עם רחפן כשברחו על אופנוע והיה גם סרטון שבו ניתן לראות השמדת משגר רקטות טעון עם רחפן עטלף. "הרחפנים האלה משנים את הקרב בצורה דרמטית", הוא מסביר. "אנחנו מזהים מחבל בורח על אופנוע או חוליית נ"ט שמתכוננת לירי, ושולחים רחפן שסוגר את האירוע".

היתרון של חטיבה 226 תחת מפקדת אוגדה 146 נמצא גם בזה שהם פועלים במרחב החוף הלבנוני. מעבר לסיוע באש הם מקבלים גם סיוע מחיל הים. קצין בכיר באוגדה הוסיף שצה"ל השמיש את "מעגן נקורה", נמל קטן שהיה בשליטת חיזבאללה וכעת חיל הים יכול להעביר דרכו אספקה ויכולות קדימה. זה אומר פחות שיירות שחיזבאללה יכולים לתקוף.

בעיית שחיקת הלוחמים - ונקודת המחלוקת

לצד ההישגים המבצעיים, המפקדים לא מתעלמים מהמחיר הכבד ומהשחיקה. בחטיבה יש כמה מפקדים ולוחמים שלא התייצבו לסבב האחרון אחרי שכבר עשו למעלה מ-400 ימי מילואים. היה גם מקרה בסבב האחרון שבו קצין וחצי מהמחלקה שלו הודיעו שהם עוזבים, גם הם אחרי מאות ימי מילואים. ניכר שהמח"ט לא אהב שהזכרתי את תוצאות השחיקה. גם לא כשחלקתי על המסקנה שהגנה ניתן לעשות רק מעבר לגבול.

אל"ם א', מפקד חטיבת הצנחנים במילואים, אמר שיש מורכבות גדולה ו"זה אתגר מטורף. המילואימניקים הם אזרחים שבוחרים שוב ושוב להגיע כי זה נדרש. אנחנו מנסים למצוא את האיזונים. החטיבה הקימה ארגון פנימי בשם 'איתנו' כדי לתמוך בלוחמים ובמשפחותיהם ולספק להם 'חמצן בבית'".

כשנשאל על "היום שאחרי" והחזרה הצפויה לגבול, אל"ם א' היה נחרץ: "מה שלמדתי מ-7 באוקטובר זה שלהגן מקו הגבול ולפעמים אפילו מקו היישוב זה לא תמיד מצליח. צריך מרחב אבטחה". הבעיה שמתישהו לא תהיה רצועת ביטחון וצה"ל לא ישב לנצח בלבנון, בהקשר הזה גם לא בעזה, ואז הפירוש של המשפט שלו זה שיישובים צמודי גדר לא יהיו מוגנים, כי צה"ל לא ישב מעבר לגבול.

בכיר באוגדה 146 הסביר בהקשר לזה שבשלב זה הנוכחות בעומק (עד 10 ק"מ מהגבול) היא שמרחיקה את איום הנ"ט מהעורף הישראלי ומקשה על האויב לפעול. שהם פועלים כדי להשמיד לאויב את התשתיות שבנה ולהחליש אותו כמה שיותר. אולי גם כדי שיהיה חלש מול ממשלת לבנון ואם לא, אז שיהיה במצב נחות כשצה"ל ייצא מלבנון.

הכוחות בשטח מצליחים להגיע להישגים חסרי תקדים ולפגוע באופן קשה מאוד בחיזבאללה. אבל נדמה שצה"ל גם חוזר על טעויות העבר ושוב נגרר למציאות של "רצועת ביטחון" סטטית שבה ההישג בין השאר בכמות המחבלים ההרוגים. רק שספירת גופות אויב לא הביאה בעבר לניצחון ולפעמים גם הפוך מזה.

הנ"ט אולי הוסר ברובו, אבל זה התחלף ברחפנים וגם הרקטות לא נעלמו. כאילו כדי להבהיר את הנקודה, פיקוד העורף החמיר את הגבלות על יישובי קו העימות. למרות זאת, בצבא לא מאתגרים את הלקח שלהם על הגנה מעבר לגבול.

הקצין הבכיר סיכם את המצב הנוכחי כהישג אסטרטגי: "האויב מבין את המצב. הוא לא מצליח לחצות את 'הקו הצהוב', והוא ממוקד בניסיון לפגוע בחיילים שנמצאים כאן ולא ביישובים. העובדה שאנחנו יושבים פה, במרחק 10 קילומטרים מהגבול, מקשה עליו מאוד להוציא לפועל פעולות נגד העורף הישראלי".

תקרית הרחפן וגשם בחודש מאי

כמו לאשר את דבריו של הבכיר, בדיוק כשהתכוננו לצאת מראס אל-ביאדה, נשמע בקשר "פטיש חם", רחפן נפץ של חיזבאללה שוגר למקום שבו היינו, והכוחות בשטח מיהרו להכניס אותנו לרכבים ממוגנים. בסוף יצאנו משם, כשלוחמי הצנחנים במילואים יחד עם הטנקיסטים הסדירים ממשיכים להילחם נגד חיזבאללה, בקור ובגשם שהפתיע בתחילת חודש מאי.

תחת הגשם הלבנוני, לוחמי אוגדה 146 ממשיכים לסרוק ואדי אחרי ואדי, בית אחרי בית. הם יודעים שהשקט בנהריה ובשלומי נקנה בעבודה קשה כאן, ברכסים המשקיפים על צור, במלחמה שמתנהלת תחת ההגדרה הרשמית של "הפסקת אש", אך מרגישה מבחינתם כמו קרב קיומי לכל דבר.