שום דבר בגיחת הכטב"מ הזאת של יחידה 5252, הטייסת של זרוע היבשה, לא היה שגרתי, כפי שניתן לראות בסרטון שאנחנו מפרסמים כאן לראשונה. מטוס הזיק ריחף בגובה רב כשהוא מלווה וסורק את השטח, בקרון נמצאים המפעילים בפיקודו של רס"ן מ'.
על הקרקע, הכוח שהם ליוו מתקדם לעומק עזה "ופתאום בשנייה אחת אתה רואה בן אדם ומזהה שזה אויב", מספר רס"ן מ'. "בגלל שאנחנו מאוד מחוברים לכוח, מה התוכניות שלו, ואיפה הם נמצאים בדיוק, אני יודע להגיד בוודאות שזה אויב". כך החלה אחת מהגיחות הסוערות של היחידה.
רס"ן מ' מכווין בשלב הזה את הכוח להפעיל אש נגד המטרה שהוא זיהה. "עלינו מול הגדוד, אנחנו כבר מכירים ואני מכווין את הטנק שלו למטרה. במקביל אני והמג"ד מדברים עם מסק"ר, כשבינתיים אני צופה וכולם מוכנים להמשך".
הגדוד שרס"ן מ' מספק לו סיוע נכנס ללחימה. כטב"מ הזיק מכווין את הטנקים, המסק"רים וגם אש מרחוק. בסריקה שהוא ממשיך לעשות, רס"ן מ' מזהה חוליית מחבלים, "עם נ"ט כשהם מדלגים בין בתים בצורה מבצעית. אני מבין שאם אני לא תוקף אותם עכשיו, הם יורים נ"ט על הכוח".
פה קורה דבר מאוד לא שגרתי שלא נראה לפני המלחמה בעזה. רס"ן מ' מחליט לשגר טילים ולהשמיד את החולייה, בלי לדווח ולקבל אישור. "זה מאוד לא שגרתי. אבל בגלל שהרגשתי שאני מבין את הכל, מכיר את תמונת המצב ויודע, שהזמן שייקח לי לקבל אישור ארוך מדי, אני מחליט לשגר. עוד לפני הלחימה דיברנו על מקרים ותגובות עם החטיבה, כולל זה שאנחנו הולכים לעשות דברים כאלה באופן עקרוני".
"זמן החיים" של המטרה קצר מדי ובכל רגע הם עומדים לשגר נ"ט על הכוח של הגדוד. מבלי לקבל אישור הזיק משגר טילים לעבר המחבלים, רק 60 מטרים מהלוחמים של צה"ל. המחבלים מחוסלים. "דיווחתי למג"ד שהשמדתי שלושה מחבלים. הוא אומר מצוין, מעביר את הדיווח לכל המסגרות שלו וזהו, הקרב המשיך. מבחינתו זה מעולה, תשמיד ותן לי דיווח בסוף".
7 תקיפות תוך שעה
ליחידה 5252 הגענו לפני הפסקת האש. המקום עצמו שקט, בסוג של דיסוננס למה שקורה בשטח. הקרונות סגורים עם צוותים שיושבים פיזית בבסיס פלמחים, אבל נמצאים עם כלי הטיס שלהם מעל עזה.
קבוצות של קצינים עם סרבלי טיסה ודרגות של זרוע היבשה מתחקרים בחדרים, הולכים וחוזרים ממשימה. בחדר של סא"ל א', מפקד היחידה, יש כמה מסכים והוא מראה לי את אחד מהם, מסך מפוצל דרכו רואים את עזה. כל פיצול במסך זה מטוס, שמבצע באותו הרגע משימת שת"פ עם כוחות היבשה.
עם מסך המשימות ברקע ועוד כמה דברים מסווגים, סא"ל א' מספר על היחידה שלו עם ברק בעיניים. "היחידה הוקמה כפרויקט הדגל של זרוע היבשה, שהיה אז סודי ביותר. שמו כסף כדי שתהיה לזרוע יחידה שעושה סיוע אווירי לכוחות היבשה בתמרון". המלחמה בעזה והתמרון הקרקעי הפכו להיות ה"מאני טיים" של היחידה, שהגיעה להישגים מבצעיים, ועל זה מעידים הלוחמים שעל הקרקע.
בכל רגע נתון יש מספר זיקים של היחידה מעל לאוגדה אותה הם מלווים. סא"ל א' אומר לי ש"רק בשעה האחרונה שחיכיתי לך עשינו שבע תקיפות". כדי להבין את נפח הפעילות של היחידה, הוא מספר ש"יש ימים שאני קם בבוקר, עובר על העדכונים ורואה שתקיפה שביצענו בלבנון עברה בהצלחה, חיסלנו עוד חולייה של מחבלים בג'נין ועדכון על עוד 10-12 תקיפות סיוע ישיר לכוחות בעזה. בתקופה הזאת, יום זה כמו שנה בחיי היחידה".
התהליך שהם עשו בתחום הסיוע לכוחות היבשה הוא לא פחות ממדהים במושגים צבאיים. מה שהכוחות על הקרקע צריכים זה "מחבלים מתים", כפי שאמר סא"ל א'. המשימות המרכזיות שלהם הן חיסול המחבלים שמנסים לתקוף את הכוחות.
ההחלטה שצריך לקחת כדי לתקוף
"אנחנו עובדים ממש צמוד חטיבות, לכלים שלהם. משמידים את כל המחבלים שיוצאים מפירים ומתחבאים בסמטאות משם הם יורים RPG. כשאנחנו משגרים גם כשהמחבלים נמצאים 50-60 מטרים מהכוחות שלנו. כל מי שנכנס לאזור ומתקרב לצה"ל, שלא תמיד רואים אותם בעין, אנחנו הורגים אותו. ממש עושים אבטחת אגף לכוחות, שזאת משימה אחת שלנו".
רמת האמון בין הכוחות צריכה להיות בשיא. בטח כשהזיקים משגרים בלי להודיע טילים למטרות שבמרחק עשרות בודדות של מטרים מהם. "כדי שזה יקרה שמתי צוותים קבועים לכל חטיבה", אמר סא"ל א'. הוא מצביע על רס"ן מ' ואומר "מהיום הראשון לתמרון הוא טס עם חטיבת גבעתי. גם ביום התרעננות אני שולח את הצוותים שלי לחטיבה כדי לראות ולחוות, ולפני שכוחות היבשה נכנסו לתמרון הם היו ביחידה".
רס"ן במיל' מ' הוסיף מצדו: "בעיני יש משימות סטריליות כמו סיכולים או תקיפות עומק שאין כוחות ושם אתה צריך להיות טכני ומקצועי מאוד. אבל משימת הסיוע לכוחות היבשה זה הדבר הכי מורכב, לא רק מקצועית". הוא מנסה להסביר את זה: "אני יושב בקרון עם הצוות לידי, מסתכלים דרך וידאו ואנחנו כאילו מאוד מרחוקים. האתגר להבין מה קורה ולהתחבר לקרב. אם אני אעשה את זה טוב אני אוכל להשפיע ואם לא, אז לא אצליח להשפיע על הקרב".
הכל קורה ממש מהר. הכוח בתנועה והמחבלים מנסים לצאת דרך פירים ממרחק של אפס עד מאה מטר מהכוחות: "אתה צריך לקחת החלטה מהירה אם זה אויב או כוחותינו כדי לתקוף. אנחנו לא עוד מטוס שיורה, תפקידנו גם להבין מה החימוש הכי טוב למטרות שאנחנו מאתרים. יש מקום שאני אשגר טיל מהזיק, אבל יש מקומות שאני אדחוף ואכווין דווקא תקיפה של טנק או מסק"ר. זה משהו שאנחנו דוחפים אליו וזה היתרון של היחידה שלנו, שמחברת בין יבשה לאוויר ויודעת לדבר את השפות".
לעזור במידע ולא רק בטילים
המשימה העיקרית השנייה שלהם, זאת מניעת התכנסויות של מחבלים במרחבים היותר רחוקים, סיכול העברות אמל"ח לחוליות שתוקפות את צה"ל, סיכול תנועות חשודות וגם תקיפות משגרי רקטות.
סא"ל א' הדליק שוב את אחד ממסכי המחשב שלו, הציג איך נראית תקיפת משגרי רקטות. זאת משימה שלזיק יש יתרון אל מול כלים אחרים בשל העובדה שהמטוס הזה טס שעות מעל לרצועה ומוכן לתקוף באופן מידי. בסרטון שהציג רואים את רגע השיגור, בקשר מעבירים נ"צ ותוך זמן קצר את הפיצוצים שמשמעותם השמדת המשגר וגם את החולייה. "המחבל שיגר ואחרי שניות הוא מת", אמר סא"ל א'. "ככה זה נראה".
ביום שהגעתי ליחידה הם כבר סימנו למעלה מ-800 תקיפות. הנתון עלה מאז דרמטית. "קצב תקיפות מטורף", אמר סא"ל א'. אבל הוא מדגיש ש"המלחמה היא קשה ואני קורא לזה מלחמת עכברים. הם משגרים נ"ט, במקרה הטוב אנחנו פוגעים. במקרה הרע, הם עוברים מבית לבית וכל איקס שניות עוברים להבא, כי הם מבינים שזה הזמן שצריך. ככה אנחנו רודפים אחריהם. זה אויב שהתכונן לקראתנו ומרגישים את זה. אנחנו עושים הכל כדי לתפוס אותם ולהרוג אותם, וכדי שזה יקרה אני לא יוצא מכאן". בבית הוא בקושי היה.
רס"ן במיל' מ', הוא מוביל ותיק ביחידה. הוא מספר של-5252 יש ציר ישיר ליחידות אותן היא מלווה. "רמת השת"פ שלנו כל כך עמוקה, שאני מכיר היטב את כל התדרים והשמות של המפקדים", סיפר. "בעיניי הטיל שיש לנו בזיק זה רק נקודת קצה. איך שאני תופס את הזיק, זהכגורם שבונה הכי טוב את תמונת המצב לחטיבה. אנחנו רואים את כולם, שומעים את כולם ובמקום שבו אנחנו יושבים, יש לנו את כל המערכות. ככה אנחנו יכולים לעזור להם במידע ולא רק בטיל".
הוא מספר גם על רמת אמון מאוד גבוהה. "הם יודעים שאם אני נכנס לתקיפה בלעדיהם, בלי לדווח, הם מבינים למה. ומצד שני גם אני, אם אני מקבל מהם מטרה לתקיפה - אני לא שואל שאלות". ואת זה ראינו למשל בסרטון איתו פתחנו את הכתבה.
"עשינו המון אבל זה לא הספיק"
אי אפשר שלא לשאול את מפקד היחידה, איפה כל היכולות האלה היו ביום שבת של ה-7 באוקטובר, והוא לא מנסה לסבן, עונה ביושר: "אחד, הצבא נכשל בגדול. אין מילה אחרת חוץ מכישלון. כולנו תפסנו את חמאס כעוד גורם, שלא הורגים אותם כדי לא להסלים את המצב. דבר שני, לא התכוננו לאירוע כזה מורכב. הכוננות הייתה לכיבוש של יישוב אחד".
הוא מספר שבאותה שבת בבוקר, "בשש וחצי-שבע אנחנו עם שלושה מטוסים בגזרה, כל אחד במקום אחר וכל אחד מהם בטוח שאצלו קורה האירוע הגדול. עד שבע וחצי-שמונה וחצי אנחנו לא מבינים את האירוע הגדול". ב-07:14 הם כבר מבצעים שיגורי טילים ראשון ממטוסי הזיק.
רק בסביבות השעה 08:40 הם מתחילים להבין עד כמה מדובר באירוע קיצון ומתקפת טרור רצחנית. "אנחנו מבינים שזה האירוע הגדול, המטוסים מתחילים לירות בקצב גבוה ותוך פחות מעשר דקות, המטוסים גמרו את הטילים. מעלים עוד מטוסים לאוויר ותוך פחות מעשר דקות גם להם נגמר כל החימוש".
המלחמה תפסה את סא"ל א' בחופשה משפחתית ברמת הגולן. ברגע שראה את האזעקות לגוש דן, הוא קיפל את כולם לרכב ונסע ליחידה. עד היום הציוד של הנופש ברכב שלו. "ב-06:38 כבר הקפצתי את כל היחידה. בשמונה וחצי אני מגיע ונכנס לקרון של סגן מפקד היחידה, רואה שנגמר לו כל החימוש. עובר לקרון של מטוס שני ורואה שהוא בלי חימוש ואז לקרון של מטוס שלישי, שבדיוק תקף משהו בעומק עזה שקשור לשבויים שלנו. בשלב הזה אני מבין את גודל האירוע ואומר ליחידה שימריאו מטוסים בקצב גבוה. ב-11:00 היינו בפיק של מטוסים מעל עזה".
המטוסים שלהם הופנו לנתיב העשרה, מחסום ארז, רעים, סופה ומקומות אחרים. מה שקרה שם לא נכתב באף ספר הדרכה ותורת לחימה. הצוותים של מפעילי הזיק הצטרפו לקבוצות וואטסאפ של הקיבוצים, ודרך זה הכווינו את התקיפות שלהם ושיגורי הטילים.
סגן מפקד היחידה הכניס לקרון את הטלפון הפרטי שלו, דבר חריג בפני עצמו, ודרך תקשורת עם תושבי כפר עזה, ששלחו להם מיקום בוואטסאפ, תקף מחבלים. בסופה הם חברו לחטיבה 188, גם דרך טלפונים של מג"ד והשמידו 10 מחבלים: "תקפנו בתחנת המשטרה בשדרות, בחולית וביתד", אמר סא"ל א' ורק המשפט הזה מבהיר עד כמה האירוע היה קיצוני והזוי.
מטוסי הזיק זיהו ותקפו את הטנדרים עם החמושים שעשו את דרכם לקיבוץ ארז. שני מטוסי זיק של היחידה השמידו את הטנדרים עם המחבלים ובכך עצרו את ההתקפה, יחד עם כיתת הכוננות שם. "היחידה סיימה את יום שבת עם 110 תקיפות, כמעט כולן בשטחנו", סיפר סא"ל א'. "אני יודע שעשינו המון אבל זה פשוט לא היה מספיק".
מועד סיום המלחמה לא נראה באופק ובמקביל ללחימה, יחידה 5252 קולטת יכולות חדשות, מפתחת תורת לחימה חדשה ובעיקר, לומדת תוך כדי תנועה. סא"ל א' מעריך שגם סיום המלחמה לא יביא לסוף הפעילות שלהם. הם מבינים שהם צריכים להיות מוכנים, וכנראה שיפעלו גם אחרי שהמלחמה הזאת תסתיים.