זה היה בערב ראש השנה של שנת 2001, אבא קליימן, עולה חדש מארצות הברית, היה בדרך חזרה מהכותל המערבי כדי לחגוג את מסיבת יום הולדתו. הוא היה שם יחד עם אשתו, פמלה.
"שם, על המדרגות פגשתי חייל שומר. היה לילה קר, והוא היה שם לשמור עלינו, לבד", משחזר קליימן. "אני לעומת זאת, הייתי בדרכי לחגוג מסיבה נחמדה עם חברים. הרגשתי שזה לא הוגן - הוא לבד בקור שומר עליי כדי שאני אוכל ליהנות ממסיבת יום ההולדת שלי. אמרתי לאשתי שאנחנו צריכים לדאוג לו לארוחת ערב טובה, ובאמת כך היה".
מאותו ערב, המחשבות המשיכו ללוות את הזוג קליימן. "התחלנו לחשוב על זה שאנחנו אף פעם לא שירתנו בצה"ל. ניסינו לחשוב על דרך יצירתית להיות שם עבור אלה שמשרתים היום את המדינה שלנו. להגיד לחיילים ששומרים עלינו כמה אנחנו מעריכים אותם", הם משתפים בתחושותיהם.
"התחלנו לארוז חבילות לחיילים, להעביר מתנות לחיילים בשטח, לארגן ערבי על האש, לממן סיורים והרצאות, לארח אצלנו ואצל אחרים בבית", משתף קליימן בהתרגשות ביוזמות שהיוו את הרקע להקמת ארגון "תודה לצה"ל" אותו ייסד.
"בנוסף, פתחנו בעיר העתיקה בירושלים את מרכז "קסט" אליו חיילים יכולים להגיע, להתארח ולהירגע, יש שם את כל מה שחיילים צריכים והם מגיעים ליהנות מהמתקנים השונים. בכוונה בחרנו במקום מרכזי - רצינו שכל חייל יוכל להגיע לשם".
התובנות שהגיעו מהשטח
התרומה של הזוג קליימן לחיילים לא נעצרה רק בשלב השירות הצבאי. "לפני 15 שנים פגשתי חיילים מסיירת צנחנים לקראת שחרור ושאלתי אותם איך הם מרגישים עכשיו כשהם עומדים להתחיל את חיי האזרחות", משחזר קליימן.
"הופתעתי לגלות שהם לא רק מתרגשים - אלא גם מפחדים. הבנתי שלהרבה חיילים אין מושג לגבי החיים האזרחיים. הם לא יודעים מה השלב הבא שלהם, מה הם רוצים לעשות בעתיד ומה עתידם המקצועי. כך בנינו את תוכנית "מומנטום" למשתחררים - כדי להכין חיילים גם לשלב הבא בחיים. אלפי חיילים לוקחים חלק בתוכנית הזאת".
אבא קליימן מספר שבכל פעם שהוא עולה על מונית, הוא שואל את הנהג שאלה קבועה - "האם לדעתך אנחנו כחברה עושים מספיק עבור החיילים". לדברי קליימן, כמעט תמיד התשובה היא לא.
"החלום שלנו הוא שחיילים ירגישו כמה השירות שלהם משמעותי, כמה אנחנו מעריכים אותם", הוא מסביר. "הם נותנים שלוש שנים מהחיים שלהם - אנחנו חייבים להעריך אותם ולתת להם יותר".
"לסיים את השירות בחיוך"
"אנחנו רוצים לראות שכל חייל שמשתחרר ירגיש בנוח", מסכם אבא קליימן, "אני איש עסקים, ואני יודע כמה חשוב שיהיו בסביבה שלך אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם. אני רוצה לתת להם תחושה שלמישהו אכפת מהם. הלוחמים שלנו כל כך מחויבים למדינה וכך גם אנחנו צריכים להיות מחויבים אליהם. הם צריכים לסיים את השירות שלהם בחיוך, מגיע להם".
אבא ופמלה קליימן התחתנו בגיל מאוחר, כך שלא הביאו לעולם ילדים משלהם. בפעילותם, הם בחרו להיות שם עבור למעלה מ-75,000 חיילים, בשירות הסדיר וגם לאחר שחרורם.
לאחרונה הוענק לבני הזוג "פרס בוני ציון" ע"ש סילבן אדמס לשנת 2022 של ארגון "נפש בנפש", כהוקרה על תרומתם יוצאת הדופן לחברה הישראלית לאורך השנים. "אנחנו מרגישים שיש לנו 75,000 ילדים, ולמרות שאנחנו בני למעלה מ-70, המספר הזה ימשיך ויגדל".
