מזה כשבוע שהעולם סוער בעקבות איומים צפון קוריאניים שמזכירים שוב את ימי המלחמה הקרה. בעקבות הניסוי הגרעיני של צפון קוריאה, החריפה מועצת הביטחון של האו"ם את הסנקציות נגד המדינה הקומוניסטית, מה שגרר איום חמור במיוחד מצדה: "בגלל שארה"ב נחושה להצית מלחמה גרעינית, אנו נממש את זכותנו למתקפת מנע גרעינית נגד אותם התוקפנים שמאיימים על האינטרסים הנעלים שלנו".
אין זו הפעם הראשונה שצפון קוריאה מאיימת להשתמש בגרעין. אלא שהפעם גנרל מצבא הצפון, קאנג פיו־יונג, מספר שראשי הנפץ הורכבו על הטילים והמטרה היא לא פחות מאשר ארה"ב. מה שללא ספק מחמיר את המשבר זה ההודעה של סוכנות הידיעות מיום חמישי בלילה, כי "כל הסכמי האי תקיפה שהתקיימו בין צפון קוריאה לדרום קוריאה, בטלים". מדובר בהסכם שסיים את המלחמה בין שתי המדינות וקיים מאז 1953. גם בדרום לא נשארו חייבים וכבר בשבוע שעבר איימו לפגוע בהנהגת הצפון.
לאור המתיחות בדקנו את את הגורמים השונים הנמצאים על כף המאזניים במשחק הקטלני בין שתי המעצמות.
קים ז'ונג און: אכזריות היא שם המשחק
כמו אביו וסבו שהנהיגו את המדינה לפניו גם על המנהיג הנוכחי כמעט שאין מידע. אפילו שנת הלידה שלו לא ברורה ומוערכת אי שם בין שנת 1983 ל-84. כאשר קים ז'ונג און תפס את מקומו של אביו בשלטון היה נדמה שמשהו במדינה ישתנה לטובה, זאת לאחר שהמדינה הקלה על כניסת תיירים זרים ואף אירחה בינואר השנה את יו"ר גוגל, אריק שמידט. בשבוע שעבר התארח במדינה גם שחקן הכדורסל דניס רודמן, שהגיע עם שלושה משחקני הארלם גלובטרוטרס וצוות הפקה כדי לערוך צילומים לתכנית טלוויזיה חדשה.
למרות כל זאת, נראה שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ וגם ז'ונג און פועל בכדי לבסס את מדינת הצפון בתחום הגרעין – זאת בזמן שמיליון אזרחים מתו כתוצאה מרעב ועוני.
ממה שכן ידוע על ז'ונג און, מדובר באדם אכזרי. בפקודה מעוררת מחלוקת, הורה המנהיג הצעיר לכוחות משמר הגבול לירות על מנת להרוג בכל מי שינסה לחצות את הגבול לדרום. על פי הפקודה שלו לא רק הבורח ייענש, אלא גם שלושה דורות במשפחתו יוצאו להורג. בהודעת הממשלה נמסר שעל האזרחים להיות מגן אנושי למנהיג, ומטרתם להגן עליו עד המוות.
ז'ונג און התמקד מאז עלה לשלטון בחיזוק אחיזתו במדינה, וביולי 2012 הוא הדיח את הרמטכ"ל ומינה עצמו למרשל בצבא. משמעות המהלך זה חיזוק האחיזה שלו במדינה ובצבא העצום שמונה יותר ממיליון חיילים. נדמה שמשטרו הקשוח של ג'ונג און, והתקדמות תכנית הגרעין, מחמירים את הבידוד הבין לאומי של צפון קוריאה.
תכנית הגרעין של צפון קוריאה: העולם מביט בחשש
עדות ראשונה ליכולת הגרעין של צפון קוריאה התקבלה כאשר תת מזכיר המדינה האמריקאי דאז, ג'יימס קלי, הציג בשנת 2002 הוכחות על הפעילות שלהם להעשרת אורניום. בתחילה הכחישה צפון קוריאה את הטענות נגדה אולם כבר למחרת אישרו את הטענות של ארה"ב. על פי הערכות שונות יש בידי צפון קוריאה 10 ראשי קרב גרעיניים, אם כי בארה"ב עצמה מעריכים שיש פחות מזה, ככול הנראה פצצה אחת או שתיים. דיפלומטים צפון קוריאנים אישרו את עצם קיומו של נשק גרעיני במדינה, מה שללא ספק מדאיג את העולם.
לתכנית הגרעין של הצפון יש שתי מטרות: הראשונה היא כמובן ייצור נשק גרעיני שיאפשר להם להתמודד עם המעצמה הגדולה בעולם שמשמשת כגב לאויבת מדרום. ישנה מטרה שנייה והיא השגת אמצעים כלכליים כמו מזון ודלק. במרץ 2012 הסכימה מדינת הצפון להשעות את פרויקט הגרעין בתמורה ל-240 אלף טון של מזון ודלק. בתמורה למתנה ההומניטרית הסכימו הצפון קוריאנים להשעות גם את הניסויים בירי טילים ארוכי טווח. בפעם הקודמת שעשו זאת, תחת שלטון האב, ז'ונג איל, גילו במערב שגם אחרי שהתקבל הסיוע ההומניטרי הם לא השעו את הפרויקט והמשיכו במלוא המרץ במסלול חשאי.
הבעיה העיקרית עם החימוש הגרעיני של המדינה הצפונית היא ללא ספק ההנהגה ה"מטורפת" ששולטת במדינה עשרות שנים. המשטר בפיונגינג מבודד את המדינה מרצון ומשקיע מיליוני דולרים בזמן שהאזרחים מתים מרעב. כפי שניתן לראות מהכותרות של הימים האחרונים אין להם שום בעיה לאיים בנשק גרעיני והבעיה הגדולה באיום כזה שאתה לא יכול לדעת לאן זה יתדרדר. צפון קוריאה לא היססה בעבר לתקוף את הדרום כשזה נעשה ללא סיבה ברורה לעין. לפחות לא כזו שנראית הגיונית למנהיגי המערב.
המאזן הצבאי: הצפון חזק יותר, הדרום עובר עם אמריקה
בימים הקרובים אמור להתקיים תרגיל צבאי משותף לארה"ב ודרום קוריאה. בצפון רואים את התרגיל כפרובוקציה ומאיימים שאם אכן יצא לפועל הוא יגרום למלחמה גרעינית.
אין ספק שהראשונים שיסבלו ממלחמה כזו יהיו השכנים מדרום. בעוד שצפון קוריאה מפעילה צבא מיושן אך עם סד"כ אדיר, שכולל יכולת טילים בין יבשתיים מתקדמים ומערך נ"מ מהצפופים בעולם, בדרום קוריאה החליטו ללכת יותר לכיוון של איכות – אשר נשענת בעת הצורך על צבא ארה"ב. בסך הכל יש לצבא הצפון 1.2 מיליון חיילים מגובים ב-8 מיליון חיילי מילואים ומיליציות שונות, בדרום לעומת זאת יש 650,000 חיילים מגובים ב-3.2 מיליון חיילי מילואים.
חילות האוויר: כמות מטוסים זהה
דרום קוריאה: כמות כלי הטיס משני צדי הגבול כמעט זהה, שני החיילות מפעילים כ-1,500 כלי טיס כאשר בדרום ניתן דגש גדול בתחום מסוקי הסער, 780, מתוך עיקרון לחימה של הממד האנכי. בתחום מטוסי הקרב מפעיל החיל הדרומי 61 מטוסי F-15K, שזה דגם מתקדם של המטוס. עוד מפעילים בדרום 160 מטוסי קרב מסוג F-16, מאתיים מטוסים ישנים יותר מסוג פנטום ו-F5, ו-40 מטוסי התראה מדגמים שונים. לדרום יש גם כמות גדולה של מל"טים בתחום המודיעין והסיור, שחלק ניכר מהם נרכש בישראל.
צפון קוריאה: החיל של הצפון מתבסס על מאות מטוסי קרב ישנים מסוג מיג 21, מיג 23 ודגמים של סוחוי. המטוסים המתקדמים ביותר, שגם הם שייכים לשנות ה-80, הם 50 מטוסי מיג 29 ועוד 40 מטוסי תקיפה מסוג סוחוי 25. תחת פיקוד חיל האוויר של הצפון ישנו מערך הנ"מ מהצפופים בעולם שמתבסס על מערכות מתקדמות מתוצרת רוסיה כגון סאם 16, 17 ועוד מספר דגמים ישנים יותר.
צבאות היבשה: קוריאה הצפונית חזקה בהרבה
דרום קוריאה: לצבא הדרום יש כ-2,500 טנקים, בעיקר מסוג אברהמס המתקדם ומסוג M-60 שעברו שדרוג בתעשייה המקומית. בתוך כמות זו של טנקים ישנם גם לא מעט טנקים מתוצרת מקומית שנחשבים למתקדמים מאוד. לדרום יש 1,800 קני תותח, רובם מתקדמים ובעלי יכולת תנועה עצמית. בתחום הטילים נחשבת קוראיה הדרומית למתקדמת אך מבחינת מספרית יש להם כשליש מהכמות שבצפון. תחום חזק נוסף שפועל בדרום זה דיביזיות צנחנים ומספר גדול של יחידות מיוחדות עצמאיות.
צפון קוריאה: בתחום היבשה, בניגוד לאוויר, לצפון יש עדיפות מספרית ברורה. לצפון קוריאה יש כ-5,400 טנקים מדגמים כמו T-72 ו-T-80 אך גם דגמים ישנים מאוד כמו למשל T-60. בנוסף מפעילים בצפון לא פחות מ-1,500 קני תותח מגובים במערך טילים מתקדמים ביותר, חלקם בליסטיים, אשר מגיעים על פי הערכות שונות לכ-7,000 טילים. צבא הצפון מתבסס בעיקר על מיליוני חיילי חי"ר שאמורים בשעת פקודה "לשטוף" את הדרום מבלי להתייחס לאבדות.
חילות הים: יתרון עצום לקוריאה הצפונית
דרום קוריאה: הצי הדרומי מפעיל 170 כלי שיט סך הכל, ביניהן ניתן למצוא 9 ספינות טילים מתקדמות, 10 ספינות טילים קטנות יותר ו-14 צוללות. על החוף מגנות כ-150 ספינות סיור מהירות.
צפון קוריאה: בתחום הימי הפער בין המדינות הוא ענק - צפון קוריאה מפעילה 700 כלי שיט מדגמים שונים ויש להם כמות אדירה של 58 צוללות, בהן גם צוללות ננסיות שנועדו לפגע בדרום. המקרה האחרון היה לפני כשנה, אז טובעה ספינת טילים של הדרום ללא כל סיבה וכל אנשי הצוות נהרגו. עוד בצפון 470 ספינות פטרול מהירות וכמה עשרות ספינות טילים.
גבול מתוח ומדינה שכברה התערבה בסכסוכים זרים
מלבד האיומים שחוזרים על עצמם בכל שנה, יש בין 10 ל-15 תקריות גבול בין הקוריאות. כדי להעביר את המסר מנהיג הצפון ז'ונג און סייר ביום חמישי ביחידת הארטילריה שהפגיזה ב-2010 את האי הדרומי יונפיונג. בתקריות אחרות הטביע צבא הצפון שפינה של הדרום מה שגרם להרג של יותר מ-40 מלחים של הצי. במקרים נוספים נתפסו שוללות ננסיות שהחדירו אנשי קומנדו לדרום ואף מתנקשים שנשלחו לפגוע בבכירי המשטר בסאול.
בחינה היסטורית מלמדת שלצפון קוריאה אין שום בעיה להתערב בסכסוכים זרים, כולל פה בישראל – כבר שנים ארוכות שצפון קוריאה מוכרת נשק רב למדינות שנמצאות בעימות עם ישראל, בהם סוריה ואיראן. במלחמת יום כיפור הם לא היססו לשלוח טייסת של מטוסי קרב מסוג מיג 21 שהשתתפו בלחימה נגד ישראל בחזית מצרים. נתון נוסף נוגע לתקיפת הכור הגרעיני הסורי על ידי ישראל. מי שסייע לסורים בבניית המקום היו כמובן הצפון קוריאנים שפרסמו גינוי חריף לתקיפה. לאחר מכן התברר שבין ההרוגים במקום היו לפחות עשרה מדענים צפון קוראנים.
חשש לעימות שיגלוש לשאר העולם
בחינה של כל האמור מלמדת שלא צריך הרבה בכדי להצית את האזור. למרות הכל יש להדגיש שהעימותים של צפון קוריאה נועדו כלפי פנים לא פחות מאשר כלפי חוץ. בעבר אמרה לפז"ם ד"ר אמילי לנדאו מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, "חשוב לדעת שתקריות האש נועדו כלפי פנים, לא פחות מאשר נגד הדרום. גם התקריות וגם הניסויים השונים נועדו בכדי לחזק את מעמדו של המנהיג בעיניי עמו. יש חשש מעימות נרחב אך יש להם בלמים, ישנו אינטרס כלכלי משום שלמרות המתיחות והתקריות ישנה סיוע מאוד נרחב של הדרום לצפון, ישנם פרויקטים של קוריאה הדרומית שמעסיקים עשרות אלפי עובדים בצפון".
צפון קוריאה כבר הוכיחה שהיא פועלת על פי הגיון לא ברור משלה ואין לה שום בעיה להפיץ את הסכסוך המקומי שלה לשאר העולם. כבר למדנו שבכפר בגלובלי גל שמתחיל בצד אחד הופך מאוד מהר לצונאמי בצד השני.