חיל האוויר הטורקי נחשב כיום לאחד מהגדולים והחזקים בעולם. למרות המצב הבעייתי בין טורקיה למדינות המערב, הם עדיין כוח חשוב, אפילו קריטי באגף הדרומי ומזרחי של ברית נאט"ו.
אבל לאחרונה פרסומים בנושא מעלים שאלות קשות ביחס לכוח האמיתי של חיל האוויר הטורקי. מתברר שניהול לא נכון ובעיקר טיהור נרחב של השלטון אחרי ניסיון ההפיכה שהיה נגד ארדואן, הביא למחסור חמור במאות טייסים, עד כדי כך שאין מספיק כאלו כדי להטיס את כל המטוסים.
המצב החמור בחיל האוויר הטורקי החל עוד לפני ניסיון ההפיכה. זה קרה בגלל החלטת ממשלה אומללה וניהול לקוי ביותר של כוח האדם. בשנת 2012 הוחלט לאשר קיצור חתימת קבע לטייסים בחיל האוויר הטורקי, כדי לאפשר להם לעבור לטוס בחברות הפרטיות ולשפר את תנאי השכר שלהם.
פחות מחודש אחרי אישור החוק החדש נצברו 251 בקשות של טייסי חיל האוויר הטורקי לפרוש מהשירות. פיקוד הצבא פנה בשנת 2014 לממשלה כדי שישנו שוב את החוק ויתקנו אותו, אבל הנזק כבר נעשה ורוב הטייסים שהגישו את הבקשה עזבו את השירות.
ניסיון ההפיכה נגד ארדואן ביולי 2016 והטיהור הנרחב בחיל האוויר הטורקי שחלק מאנשיו היו מעורבים באירוע, החמיר את המצב בחיל האוויר הטורקי עד כדי כך ש"אין מספיק טייסים להטיס את כל המטוסים", כפי שנכתב באחד המסמכים שפורסמו.
כמה חודשים לפני ניסיון ההפיכה חיל האוויר הטורקי סיים מחקר שהוגש לממשלה, ושם נקבע בנושא כוח האדם ש"הבעיה היא עניין ביטחוני לאומי עבור טורקיה".
על פי הדו"ח הזה מינואר 2016 הבעיה הייתה לפני הטיהור, לצבא הטורקי חסרו 554 טייסים מהם 190 טייסי קרב כדי להגיע לרמה הנורמלית, שלפני שינוי החוק שהביא לפרישה הגדולה.
גל העזיבה הביא אותם למצב של יותר מטוסים מטייסים. "נתון נמוך באופן מסוכן", כלשון המחקר. נכון למאי 2016 היו לחיל האוויר הטורקי 1,275 כשעל פי המסמך נתון המינימום הנדרש עומד על 1,829 טייסים. ניתוח הסיכונים צפה שהצבא יאבד עד לשנת 2020 עוד 63 עד 76 טייסים בכל שנה.
המסמך הסתיים במסקנות רבות. בעיקר בכך שעל הממשלה לפעול באופן משמעותי להעלות את שכר הטייסים, לאשר להם הטבות ובונוסים כדי להאריך את השירות. התחזית הייתה שאם זה יקרה, המצב יחזור לנורמה עד שנת 2025, אבל אז הגיע גל הטיהורים שהחמיר אותו.
ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה החל ביולי 2016. בזמן שכוחות היבשה שעברו לצד של המורדים תפסו נקודות מפתח, כמה ממטוסי חיל האוויר הטורקי טסו בשמי הערים המרכזיות.
מסוקי קרב אפילו תקפו מספר יעדים. רמטכ"ל הצבא יחד עם מפקדי צבא היבשה וחיל האוויר נלקחו בשבי והוחזקו בבסיס חיל האוויר הטורקי שבאנקרה, שרוב אנשיו היו בצד המורד.
רגע דרמטי נרשם בשמי טורקיה כשטייסים טורקים נלחמו ממש אחד נגד השני. מטוס קרב מסוג F-16 הפיל מסוק קוברה של המורדים, אחרי שזה פתח באש בבירה אנקרה. מטוסי קרב נוספים טסו בשמי הבירה כדי לנטרל מסוקי קרב אחרים שהוטסו על ידי טייסים מורדים.
חלק מהטייסים המורדים השתתפו בירי מהאוויר על הפרלמנט לצד כוחות שריון וחי"ר. כלי טיס אחרים אפילו תקפו מלון בו שהה ארדואן, זמן קצר לאחר שעזב את המקום.
אחרי שההפיכה נכשלה מספר קצינים ואנשי צבא בהם טייסים נמלטו ליוון וביקשו שם מקלט מדיני. כמו כן נעצרו 2,839 חיילים וקצינים בהם גם 35 גנרלים. בין העצורים היו גם כמה עשרות טייסים ומספר לא ידוע של צוותים טכניים מחיל האוויר הטורקי.
אבל הבעיה הגדולה של חיל האוויר, והצבא בכלל, התחילה עם גל הטיהורים הגדול. על פי דו"ח שפרסם נאט"ו הממשל הטורקי קיצץ את סד"כ הצבא באופן משמעותי מאוד. המספר על פי נאט"ו ירד מ-518,166 לפני ההפיכה, ל-355,212. בנוסף קיצצו ב-150 תקני גנרלים. זה מצטרף למספר לא ידוע של חיילים, קצינים וטייסים שנרצחו על ידי נאמני המשטר.
הממשל הטורקי סירב לדווח כמה טייסים הודחו מהשירות, אולם הפרסומים מדברים על 600 עד 716 אנשי צוות אוויר שנגרעו מהסד"כ. עד ינואר 2017 היה לחיל האוויר הטורקי מחסור ב-1,154 טייסים.
הממשלה הטורקית ניסתה לפצות על הנתון בגיוס של טייסים שפרשו מהשירות, גמלאים וכאלו שטסים בחברות הפרטיות, אבל המהלך נחל כישלון. רובם לא רצו לחזור לשירות הצבאי בעיקר מסיבות של שכר וגם הפחד מפני היחס של הממשלה לצבא והטיהורים. על פי הנתונים רק 50 טייסים הסכימו לחזור לשירות בחיל האוויר הטורקי.
הממשלה ניסתה לבצע מהלך כוחני יותר, כשהעבירה חוק שקבע שטייסים יוכלו לעזוב את השירות למשל לטוס בחברות פרטיות ומסחריות, רק אחרי שירות של 18 שנים ולא 14 וחצי כפי שזה היום. אבל גם זה לא עזר לשכנע את הטייסים להישאר בשירות או לחזור.
המחסור הזה קיים לא רק בקרב הטייסים אלא גם באנשי מטה והצוותים הטכניים. מבין 4,215 האנשים שפוטרו מחיל האוויר אחרי ההפיכה, 32 היו גנרלים ו- 2,059 היו קצינים זוטרים יותר.
מדובר על קציני מטה מנוסים, מפקדי טייסות, כנפות ובסיסים. מנהלי לוגיסטיקה, מפקדי מרכזים טכניים ואחרים פשוט נמחקו מהסד"כ למרות שלא היה להם קשר להפיכה. איתם נמחקו גם שנות הניסיון.
הממשלה גם הדיחה את כל הצוערים שהיו בקורס טיס בזמן ההפיכה ואפילו סגרה את האקדמיה לטיס. מה שייצר בור ענק עוד יותר בטייסים שגם ככה לוקח שנים להכשיר אותם ולהעניק להם ניסיון. האקדמיה לטיסה נפתחה רק בתחילת 2017 אבל מספר הנרשמים לקורס טיס בחיל האוויר הטורקי היה נמוך מהרגיל. בעיקר בגלל הפחד.
לכל אלו יש להוסיף את הדחתה של טורקיה מחלקה בפרויקט מטוסי החמקן. אחרי שרכשה סוללות טילי נ"מ 400-S מרוסיה, הוחלט להוציא את טורקיה ממעגל המדינות השותפות בפרויקט מטוסי ה-35-F.
עקב כך הטורקים לא יקבלו את המטוסים שיועדו להם, טייסים טורקים שעברו הכשרות על מטוסי חמקן בארה"ב נשלחו בחזרה לארצם וקווי ייצור הרכיבים למטוסים שפעלו בטורקיה, עומדים לעבור לבולגריה.
לחיל האוויר הטורקי יש הרבה מאוד מחויבויות לצד ההגנה על המדינה במשימות בינלאומיות במסגרת האו"ם, נאט"ו ועוד. בגלל המחסור העצום בטייסים אין להם אפשרות אמיתית לעמוד בהתחייבויות שלהם. מבחינת נאט"ו מדובר בחור רציני בחומת ההגנה של הארגון והיבשת.
מדובר גם באתגר טקטי ואסטרטגי מבחינת הטורקים שלצד על המחויבויות הבינלאומיות גם פועלים בזירה הצבאית כחלק מהרצון של ארדואן להפוך את טורקיה למעצמה עולמית.
בימים אלו שולחת טורקיה כוחות ללוב ונמצאת במתיחות גוברות סביב סוגיות נפט וגז אזוריות מול קואליציה שמורכבת בין היתר ממצרים ויוון, קואליציה בה תומכת גם ישראל.
מטוסי חיל האוויר הטורקי פועלים בעיקר מעל שמי האיים ביוון, מפרים את ריבונותה האווירית, בינתיים ללא ירי או פתיחת עימות של ממש, אך האווירה בין הצדדים בהחלט חמה ולא בגלל האקלים הים תיכוני.
יש לא מעט מדינות באזור שרוצות לראות את טורקיה יורדת מנכסיה הצבאיים וודאי מרוצות מכך שחיל האוויר שלהם מתמודד עם מגבלה כזו. אולי אפילו שוקלות לנצל את המגבלה.