המבצע שמאחורי המבצע - במספרים

"מגן צפוני", כיאה למבצע חשאי מסוגו, מתקיים מתחת לפני האדמה ומתחת לרדאר. אך ישנם בודדים הנמנים עם קומץ האנשים שלא רק מעודכנים בכל פרט מהמתרחש, אלא אף ידעו על תכנונו הרבה לפני שנחשף.

בעוד הלוחמים מכינים עצמם לפתיחת המבצע נגד מנהרות הטרור של חיזבאללה, במרכז הציוד, במרכז ההובלה ובמערך המזון של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, עסקו מסביב לשעון בדבר אחד - לוודא שכל המעטפת המורכבת לפעילות ממושכת מסוג זה תהיה מוכנה לרגע האמת.

השלב הראשון, או "אפקט ההפתעה" כפי שנהוג לכנותו בשל המעבר מ-0 ל-100, מתרחש תוך שניות וגורר אחריו שרשרת ארוכה המלווה בעשרות לוחמים שזקוקים למקום ללון בו, הכפלה ואף שילוש של כמות הציוד הדרוש והתארגנות מהירה לפרק זמן שאין לדעת עד מתי יימשך.

50 אוהלי תצפית, עשרות ערכות הסוואה וחרמוניות

אחד האתגרים שעומדים בפני הכוחות הם תנאי שטח ומזג אוויר שמשפיעים על צעדיהם ובחירותיהם האופרטיביות. ההיערכות לכך מתבצעת בתחום אחד משמעותי - הציוד, עליו אמונים אנשי מר"ץ (מרכז הציוד).

"מהרגע שנודע לנו על קיום מבצע, הדבר הראשון שנעשה הוא להבין מה הצרכים הספציפיים של היחידה במקום הספציפי אליו הגיעה", מסביר מפקד מרכז הציוד, אל"ם שגיב שרביט, "אנחנו מקבלים צפי של סד"כ (סדר כוחות), בודקים את תחזית מזג האוויר וחושבים על מענה לכל בעיה שעלולה לצוץ בשטח עוד לפני שהלוחמים בכלל הגיעו למקום".

לפי אל"ם שרביט היממה הראשונה היא הקריטית ביותר, וברגע שעוברים אותה נכנסים למעין "שגרה מבצעית". "בשלב הזה אנחנו כבר יודעים מי הכוחות ומה הצרכים שלהם, ופועלים לפי סבבים של תספוקת - סבב כביסה, החלפות ציוד ובלאי ואם מתעורר צורך חדש אז מטפלים בו גם. משך המבצע ממש לא מרתיע אותנו, כל עוד הוא נמשך - אנחנו נספק מה שצריך למי שצריך, נקודה".

"יש לנו פק"לים מוכנים מראש שאנחנו מאחסנים בבסיסי הציוד וערכות ציוד אישי שמכילות את הדברים הבסיסיים: גרביים, תחתונים ומברשות שיניים", הוא ממשיך, "בפן היחידתי אנחנו מוודאים שליחידה יהיה ציוד שהייה מתקדם - ערכות הסוואה, פנסי ראש, יריעות פלסטיק, חומרי ניקוי וכלים חד פעמיים. צריך לחשוב על הכל עד הפרט הקטן ביותר".

מבצע "מגן צפוני" דרש התערבות לא קטנה מצד מר"ץ. "אנחנו מספקים מגוון עצום של פריטים", מחדד אל"ם שרביט, "הקצנו לפיקוד הצפון אלפי ערכות אישיות ושקי שינה, מאות חרמוניות ומעילים, כ-1,100 אמצעי סיוע ללחימה וכ-43,000 אמצעי ציוד חורף מכל הסוגים, וזאת לצד 300 האוהלים בעלי החימום והגנרטורים, 60 שירותים כימיים, ו-50 אוהלי התצפית שפרסנו בשטח כמענה ללינת כוחות העזר וכדרך להתמודד עם הערפל והקור. בסך הכל הונפקו יותר מ-52,000 פריטים רק בחודש האחרון".

מובילים בראש

ציוד הוא אומנם חלק חשוב מכל פעילות, אך אם אין ללוחמים דרך לקבל אותו משמעותו מאבדת מערכה. בדיוק מהסיבה הזו הצלע השנייה בשילוש הלוגיסטי היא מרכז ההובלה.

"העלאת כוננות היא הדבר הראשון שקורה מהרגע שנודע לנו על אירוע בסדר גודל כזה", מדגיש מפקד מרכז הובלה, אל"ם רן קינן, "זה בא לידי ביטוי בכמה פעולות - בדיקת כשירות הרכבים, כמות הנהגים הכשירים שיכולים לנהוג בפרק זמן ההקפצה, ותכנון המשימות מול התכנון המבצעי תוך בדיקה של מספר כלי הרכב הנדרשים לביצוע".

מיד לאחר ההתאפסות הראשונית מגיע החלק המהותי - יצירת הקשר עם היחידות בשטח לצורך סנכרון לוחות הזמנים וחלוקת המשימות. באירוע מבצעי הנהלים משתנים בצורה מתמדת ומבצע שהיה צפוי להימשך יומיים יכול להפוך לארוך טווח תוך ימים בודדים, מה שכמובן משפיע על הנהגים שיכולים למצוא את עצמם בתוך משאית או כלי תובלה אחר במשך יום שלם. "במקרים כאלה תחלופת הנהגים תהיה מהירה יותר. אנחנו מקשיבים לצרכים שלהם ושל השטח כל הזמן", מחדד אל"ם קינן.

"כחלק מעבודתנו ב"מגן צפוני", גדוד ההובלה הצפוני של מרכז ההובלה גייס כ-20 רכבי אחזקה, אמצעי צמ"ה רבים, אמצעי הובלת לוחמים כמו אוטובוסים וטיוליות ואף חמש תחנות דלק ניידות", מפרט קינן, "החל ממובילי טנקים וכלי רק"ם כבדים, תובלתיות להעברת תחמושת וציוד והובלת אפסנאות, מים וסולר. מרכז ההובלה מהווה לא פחות מאספקת חמצן עבור הכוחות שבשטח ובין אם מדובר בשינוע של שמיכה נוספת או שינוע של אמצעים מיוחדים כמו דרילים וקודחי סלעים - אין נקודה רחוקה מדי או שטח מסובך מדי אליו לא נגיע".

הצבא צועד על קיבתו

לא סתם אומרים שמזון הוא הדלק של הגוף, וכאשר אתה נמצא כל היום בשטח, אוסף מודיעין על האויב ומאתר מנהרות אתה זקוק ליותר "דלק" מבדרך כלל - דבר עליו אחראים אנשי מערך המזון.

"פעילות מבצעית יכולה להתרחש בכל מקום ובכל שעה", מסביר מפקד מערך המזון, אל"ם ערן לפיד, "הרבה פעמים נוצר מצב שאין גישה למטבח. הפתרון במקרים כאלה הוא מזון קפוא מצונן, כמו כריכים או מזון קל להכנה, אותם אנו מאחסנים בכל בסיס באשר הוא".

למרות המלאי המרשים של מזון קפוא, פירות יבשים ומנות קרב, השאיפה של מערך המזון היא להשתמש בהם כמה שפחות גם במצב חירום. "בסופו של דבר הלוחמים צריכים לאכול שלוש ארוחות ביום, גם אם הם בלב ליבה של פעילות מבצעית", מוסיף אל"ם לפיד, "התפקיד שלנו הוא לדאוג שהארוחות האלה יהיו ברמה הכי גבוהה שיש, ולדחוף לכך שמלבד להיות מזין - האוכל ירומם את מצב רוחם וייתן להם את המוטיבציה להמשיך לעשות את עבודתם נאמנה".