"כך נראה קרב השהייה בתת-קרקע": הצצה לעומק מנהרת הענק ברפיח

מנהרת "דרור לבן" היא אחד מהפרויקטים המפלצתיים של חמאס ברפיח וברצועת עזה בכלל. מדובר בקומפלקס תת-קרקעי אדיר, באורך של 7 עד 10 ק"מ, הכולל מחסני אמצעי לחימה, חדרי פיקוד ושליטה, חדרי תקשורת ורשת תוואי רחבה שמתפרסת מתחת לבתי התושבים ומה שכוחות צה"ל כינו "בתים מיוחדים" - מסגדים, מבני אונר"א ומוסדות רפואיים - ששימשו כמגן למחבלים מתחת לאדמה.

ביקרנו השבוע בלב המנהרה שבה חמאס הסתיר את סרן הדר גולדין ז"ל - מי שהיה עבורם נכס אסטרטגי במשך שנים, ולבסוף הוחזר על ידי חמאס, למרות מאמצי צה"ל הממושכים במבצע שנמשך למעלה משנה, שבו השתתפו מאות ואפילו אלפי לוחמים.

הצצה אל ליבת המנהרה

המנהרה היא קומפלקס תת-קרקעי מסועף, עם פיצולים רבים במפלסים ובעומקים שונים. בתוך המנהרה קשה היה לא להרגיש את המחסור באוויר, הלחות הכבדה והצפיפות. כשכבה הפנס - נשקף חושך מוחלט - ובכל צעד הופתענו מפתח פתאומי, שהיה בעצם פיצול נוסף בתוואי, שגם ממנו נמתחו פיצולים נוספים, שחלקם סגורים בדלתות כבדות. רק כמה חודשים קודם לכן נלחמו כאן לוחמי יחידת ההנדסה המיוחדת יהל"ם, שייטת 13 וכמעט כל חטיבה בצה"ל.

"אנחנו מוצאים את המנהרה לפי מודיעין מקדים ואז מבצעים פעולות הנדסיות", הסביר סא"ל ח' מיהל"ם. "היה קרב בתוך המנהרה. כשהתת"ק (תת-קרקע) ידוע שאין בו חטופים חיים אלא רק מתים, השיטות שלנו יותר אגרסיביות. המחבלים ניסו להשהות אותנו בתוך התת"ק - הפעילו מטענים, חלק נשארו מאחור וירו, וגם קרסו חלקים מהמנהרה. כך נראה קרב השהייה מולנו".

כשכוחות צה"ל הגיעו למנהרת "דרור לבן" לפני יותר משנה, חמאס היה במצב שונה. לוחמי צה"ל, שהבינו שמדובר במנהרה אסטרטגית איכותית ובמקום שבו חמאס החזיק את הדר גולדין ז"ל, נדרשו להשקיע מאמץ רב בטיהור השטח.

"התכנון היה קודם כל להשיג שליטה מבצעית על הקרקע, ורק אחר כך להבין את מבנה התוואי ברפיח", מסביר סא"ל ג', מפקד פלגה בשייטת 13. "לאחר מכן התחלנו לבצע את הפעולות שהובילו אותנו להבנה שהדר נמצא במרחב מסוים".

קרב השהייה והמאמצים האדירים

לפני מלחמת 7 באוקטובר, שיתוף פעולה בין יחידות כמו השייטת לכוחות בשטח לא היה טבעי, אך מאז המצב השתנה. "כיחידה רצינו להביא את הערך המוסף שלנו למלחמה ולתמרון, ולהביא את כל היכולות שלנו - גם בלחימה, גם בידע טכני", אמר סא"ל ג'.

מבצע השבתו של הדר גולדין ז"ל הוגדר על ידי הכוחות כ"מבצע לאומי" עם שותפים רבים. אוגדה 162 החלה לעבוד על המנהרה במאי 2024, וכיום פועלת שם אוגדה 143. "אין חטיבה בצה"ל שלא נגעה במבצע", אמר סא"ל ח' מיחידת יהל"ם.

גולדין נחטף ב-1 באוגוסט 2014, כ-5 ק"מ מהמקום שבו ביקרנו בשכונת NPK ברפיח. צה"ל פוצץ אז את הפיר ממנו נחטף, אך מאז לא היה מידע על מקום שהחזקתו. במלחמה הבינו שצריך לנצל את ההזדמנות שהדר נמצא כאן ולצאת למבצע הנדסי מורכב. לצורך כך רוכזו מיטב הכוחות: שייטת 13, יהל"ם, יחידה 504 ושב"כ, שהחלו לפעול במאי 2024 תחת אוגדה 162, עם מאות לוחמים נוספים, טנקים וכוחות הנדסה.

"אוגדה 143 קיבלה אחריות על מבצע השבת גופתו של הדר", אמר סא"ל א', קצין ההנדסה של אוגדה 143. "פעלנו לייצר נגישות לתת-הקרקע באמצעות אמצעים הנדסיים כבדים. מדובר בתת"ק עמוק - אפשר לדמיין את הכלים שהשתתפו כדי לאפשר את הנגישות".

הוא תיאר מנהרה מסועפת עם מספר קומות: "כשנכנסנו, המנהרה הייתה מאוישת במחבלי חמאס. ניהלנו קרב די ארוך, שבסופו הכרענו את האויב, מה שאיפשר עבודה יותר בטוחה בתוך התוואי".

מלבד היותה מקום שהוחזק בו הדר גולדין, מנהרת "דרור לבן" שימשה כעורק ראשי וליבה של חטיבת רפיח. "יש כאן חדרי תקשורת, חדרי פיקוד, דלתות נסתרות ודיפון כפול", סיפר סא"ל ח'. "תוואי המנהרה מחובר בצורה הגיונית, ומחבר חלקים נרחבים של העיר. מדובר במבנה קרבי כשיר, למרות הקריסות - ירדנו עשרות מטרים מתחת לאדמה, מה שחשוב גם לחילוץ חייל במקרה הצורך. במשך שנה וחצי עבדנו יום ולילה, בתנאי חמצן קשים, עם איום תמידי מרפיח, ולצערנו היו חטופים שלא שרדו".

למרות המאמצים האדירים, המבצע להשבתו של הדר נכשל, וחמאס החזיר אותו. על השאלה עד כמה זה מתסכל שחמאס הוא זה שמצא והחזיר את גולדין, ענה סא"ל א': "תמיד האמנו במשימה וביכולת שלנו להחזיר את הדר. עבור הלוחמים זו הייתה משימה ערכית וחשובה, ברמה לאומית. ככל שהזמן התקדם, היינו נחושים להחזיר את הדר עד הרגע האחרון".

קצין ההנדסה של אוגדה 143 הוסיף: "לחימה בתת"ק מורכבת ומאתגרת - חוסר חמצן, הסתעפויות, רחובות וסניפים שקשה מאוד לאתר, במיוחד ללא מודיעין מדויק".

מפקד בכיר בשטח ציין שכבר נערכו בצה"ל ושב"כ תחקירים בנוגע לשאלה מדוע לא נמצא מידע על מיקום הדר. "למצוא מישהו בלי שמישהו יגיד לך 'זה כאן' כמעט בלתי אפשרי", הסביר.