מפרץ חיפה. מתחת לשמש הקופחת ובין הגלים הסוערים צצות ספינות דבורה קטלניות. בטור עורפי מדויק הן יוצאות מבסיס חיל הים הצפוני לעבר הים הגדול, במטרה להשמיד כל איום: טילים מחופי לבנון, אופנועי ים מתאבדים וצוללנים המבקשים לחדור לשטח ישראל ולרצוח אזרחים.

בין 95 ל-97 אחוז מהסחורות המיובאות לארץ מגיעות דרך הים, או 40 מיליארד דולרים מדי שנה. כ-40 מיליארדים נוספים יוצאים בחזרה לעולם דרך הים, צינור החמצן של מדינת ישראל. היום כולם מבינים שהים זקוק להגנה, במיוחד אסדות הגז שנמצאות על הכוונת של החיזבאללה. בשנים האחרונות קברניטיו של הארגון הרצחני השקיעו הרבה מאוד כסף איראני בהקמת יחידות ימיות וברכישת אמצעי לחימה מתקדמים, סירות נפץ, אופנועי ים מתאבדים וכלי שיט היורים טילי נ"ט.

בחיל עוקבים מקרוב אחרי ההכנות של חיזבאללה לעימות. בין השנים 2014 ל-2017 זוהו למעלה מ-10 מקרים שונים בהם "ספינות דייגים" תיעדו את ספינות חיל הים בעזרת מצלמות משוכללות. ארגון הטרור אף הקים יחידות קומנדו ימי הפועלות מעל ומתחת לפני הים, במטרה לחדור לשטח ישראל.

למרות כל אלה, האיום המרכזי מגיע מטילי חוף-ים כמו זה שפגע בספינת חיל הים "חנית" במלחמת לבנון השנייה, ומטילי השיוט המתקדמים כמו ה"יאחונט" מתוצרת רוסיה. חיזבאללה מחזיק בעשרות טילים כאלה ש"נעלמו" משטח סוריה. חיל הים מגדיר אותם בתור האיום הגדול ביותר.

מאפס למאה

התרגיל שניהלה השבוע פלגה 914 לא היה מבייש את הוליווד. רס"ן אילון מספר שבאימון הפתע הגדול הם תרגלו פעילות בזירה כולה והשתמשו בכל הכלים האפשריים. "מאפס למאה", מכנים זאת בצה"ל. באחד התרגילים הם אבטחו גזרה, כשלפתע התנפלו עליהם סירות עם מטולי רקטות ואופנועי ים מתאבדים. בתרחיש אחר הם עצרו צוללנים שניסו להגיע לערי החוף הצפוניות. במתארים רבים היו גם תקלות מנוע שריפות. "היום בשונה מבעבר, ברור לנו שהצד השני מתעסק בדברים מהסוג הזה – כמו גם דברים אחרים", מסביר מפקד הסיירת רס"ן דולב אילון.

הפלגה עצמה מורכבת מהסיירות "יסעור" ו"פרס" המפעילות "סופר דבורה" ומיחידת "סנפיר" המפעילה "צרעה". על כל "דבורה" מותקן תותח מדויק מסוג "טייפון" 25 מ"מ, מקלע 0.5 מ"מ, זוג מא"גים, טילי "ספייק", אמצעי תצפית ואיסוף מודיעין - ומערכות שבעזרתן ניתן להכווין כלי טיס של חיל האוויר. "עקיצת דבורה", כך מכנים אותה בחיל הים.

אימון דבורה (צילום: דובר צה"ל)
צילום: דובר צה"ל

חיזבאללה מנסה לזהות דפוס פעולה קבוע של לוחמי חיל הים – ובדיוק מכך הם מנסים להימנע. "חשוב לנו להתאים את עצמנו למצב הנוכחי ולא ללבנון של 1982. אנחנו מרגישים את הצד השני. אם ביבשה מדברים על רועה צאן שמתצפת או מישהו שהשאיר דגל, בים אנחנו מזהים דברים אחרים. דגלים שהושארו בתצורה מסוימות על סירות מסוימות או על מצופים של רשתות דיג. מדי חודש אנחנו נתקלים בניסיון יצירתי שנועד לראות איך אנחנו מגיבים".

"האימון שילב גם כוחות אוויריים ויבשתיים. זה לא משהו פשוט לביצוע", הבהיר רס"ן אילון. "מי שלא חי בים מתקשה לרכוש את השפה. לכן הצטרפו לאימון אנשי יבשה, ואנחנו שלחנו את אנשינו ליבשה". הם מכנים אותם "שדכנים", האנשים שדואגים שלא יהיה קצר בתקשורת, לא בשגרה, לא באימון – ובטח שלא בלחימה.

באימון עלתה נקודה נוספת שאף גורם צבאי רשמי לא דיבר עליה בגלוי: מניעת תמונת ניצחון מהאויב. בעידן של היום, כל הצדדים יודעים שזה לא משנה מי מנצח בפועל, אלא מי משיג את תמונת הניצחון. מי מנצח בקרב התקשורתי. הטיל של חיזבאללה שפגע בסטי"ל "חנית" ללא ספק היה תמונת ניצחון לחיזבאללה, ולחיל הים אין שום כוונה לאפשר לתמונה כזו לחזור על עצמה.

"תמונה פרובוקטיבית שהצד השני יפרסם יכולה לייצר שינוי בתודעה בלי קשר לאם ניצחת או כמה חיילים איבדת", מסביר רס"ן אילון. "אנחנו מאוד מודעים לזה ונתנו לזה את הדגש במהלך האימון. כל מפקד שיוצא לים, מכל גיל או דרגה, יודע שלמעשים ולהחלטות שלו יש משמעות כבדה. אנחנו לא יורדים לרזולוציות האלה כדי להפחיד אנשים, אלא כדי לגרום להם להבין שלמעשים יש משמעות", הוא מדגיש.

הפלברה בצד

בניגוד לאימונים השגרתיים של חיל הים, הפעם הם שמו את ה"פלברה" המוכרת בצד. אין שירים, אין צחוקים, אין ריקודים או תחרות. יש רק ריכוז במלחמה. מפקדי ולוחמי פלגה 914 יודעים טוב מאוד שבסופו של יום, אחרי שחזרו לנמל ונקשרו לרציף, חובת ההוכחה היא עליהם. זרוע הים היא הקטנה ביותר בצה"ל מבחינת כוח אדם ותקציב, אבל היא מבצעת חלק גדול וחשוב מהמבצעים הצבא. על כתפיהם מונחים חיי אדם – אבל גם כלכלת מדינת ישראל.

"לנמל חיפה מגיעות כ-70 אחוז מהסחורות שמגיעות למדינת ישראל. ספקים שלא ירגישו בנוח להגיע לפה פשוט לא יגיעו. לכן העבודה השגרתית שלנו היא לא פשוטה. אנחנו עובדים קשה כדי שהסחורה תגיע. אנחנו מרגישים את העומס ומבינים מה המשמעות לכלכלה הישראלית.

אימון דבורה (צילום: דובר צה"ל)
צילום: דובר צה"ל

"אחרי אימונים כאלה אתה מקבל לוחמים מקצועיים יותר, כאלה שרוצים יותר ומבינים מה הם עושים עד כדי כך שהם הולכים גם בלילה ובודקים ומשפצרים את עמדת הנשק שלהם", הוא מסכם. "כשאתה רואה את זה, אז ברור לך שאתה עושה את העבודה בצורה הנכונה".