החל בהיסטריה וסיים בהיסטוריה: הקדנציה המטלטלת של מפקד חיל האוויר

במשרד של מפקד חיל האוויר היוצא האלוף תומר בר יש תמונה אחת, ציור ליתר דיוק, שבולט בשוני שלו ביחס לשאר המוצגים הצבאיים שתלויים ונמצאים על המדפים. את הציור הזה צייר ילד בן 8 עם צרכים מיוחדים והוא מתאר את התקיפה של חיל האוויר באיראן.

בר קיבל את הציור הזה כשפגש את הילד בתחילת הקדנציה שלו. מה שמיוחד הוא שהילד צייר איך חיל האוויר מכניע את האיראנים, עוד לפני המלחמות עם איראן. אחרי ההצלחה של מבצע "עם כלביא" האלוף בר דאג למסגר את הציור ותלה אותו במשרד שלו. כשהוא מציג את התמונה, קשה לפספס את ההתרגשות והעיניים הבורקות. מכל מה שיש שם במשרד של מפקד חיל האוויר, הציור הזה נוגע ומייצג את הרגש. תחושה שבר ידוע בה ולא מסתיר אותה.

ארבע שנים אחרי שנכנס לתפקיד מפקד חיל האוויר, האלוף תומר בר סיים השבוע קדנציה שתיזכר כאחת הדרמטיות, המורכבות והמשפיעות בתולדות החיל. בטקס חילופי המפקדים שהתקיים השבוע נכנס לתפקיד האלוף עומר טישלר, מי ששימש עד לאחרונה ראש מטה חיל האוויר ונחשב לאחד האדריכלים המרכזיים של פעילות החיל במלחמה הרב-זירתית.

ימים "שקטים" שכמעט פרקו את החיל

בר מסיים כהונה שמבחינה ביטחונית נפתחה בתקופה רגועה יחסית, אבל כזו שבמהירות הפכה לאחת התקופות הקשות ביותר שידע צה"ל בכלל וחיל האוויר בפרט. תחת פיקודו נאלץ החיל להתמודד עם משבר פנימי חריף סביב המחאה המשפטית, עם קרע חסר תקדים בין אנשי מילואים לבין הדרג המדיני. אולי התרחיש המסוכן ביותר.

כל זה עוד לא הסתיים ואז הקדנציה של האלוף בר המשיכה עם הטראומה הלאומית של 7 באוקטובר. אירוע שנצרב גם בתולדות חיל האוויר כמחדל כואב. לבר יש תשובות לחלק מהטענות אבל הרבה תחושת אשמה ואחריות.

בחיל האוויר אומרים שדווקא מתוך המשבר הזה, צמחה אחת מתקופות הלחימה המרשימות בתולדות החיל. גורמים בכירים בחיל מתארים את השנים האחרונות כתקופה שבה פעלה "שלישיית פיקוד" יוצאת דופן: בר כמפקד החיל, טישלר כרמ"ט החיל, ותא"ל גלעד קינן, ששימש כראש להק מבצעי אוויר וכיום מכהן כראש מטה חיל האוויר. לדבריהם, מדובר באחד מצוותי ההנהגה המוצלחים שידע החיל אי-פעם.

המשבר הראשון שפגש את בר לא היה מבצעי אלא פנימי. המחאה המשפטית יצרה טלטלה קשה במיוחד בחיל האוויר, בעיקר בקרב מערך המילואים של טייסי הקרב, אנשי הבקרה ויחידות המבצעים המיוחדות. עשרות אנשי צוות אוויר במילואים הודיעו שיפסיקו להתנדב למילואים והחשש מפגיעה בכשירות המבצעית הפך לממשי.

באותם חודשים נדרש בר לנווט בין הדרג המדיני לבין כשירות ומשימות החיל. הוא ניסה להימנע מהצהרות פוליטיות, אבל במקביל קיים שיחות עומק עם אנשי המילואים והבהיר לצמרת הצבא והמדינה את עומק המשבר. קצינים ששירתו לצדו, מספרים שאחת ההחלטות החשובות שקיבל הייתה לשמור על ערוצי הידברות פתוחים גם ברגעים הקשים ביותר, ובכך למנוע התפרקות של מערך המילואים הקריטי של החיל.

האלוף בר הבין את עומק השבר של הפקודים שלו, אבל גם היום יש לו ביקורת על האופן שבו זה נעשה. "אל תגייס למאבק את המדים ואל תתאגד כקבוצה צבאית", אמר בשיחות סגורות. הוא גם ידע שמנגד הייתה "מכונת רעל" פעילה כדי לקרוע את חיל האוויר שלו מבפנים. באותה שיחה סגורה נשאל מדוע הוא לא פונה ישירות לראש הממשלה כדי שיעצור את ההסתה נגד חיל האוויר, אך בר האמין שראש הממשלה ידחה זאת בטיענה ש"זה לא קשור אליו". זה היה נראה כמו המשבר הכי חמור בתולדות חיל האוויר, אך לחמאס בעזה היו תוכניות אחרות.

טבח 7 באוקטובר: איפה היה חיל האוויר?

כמו כלל מערכת הביטחון, גם חיל האוויר נתפס לא מוכן למתקפת הטרור של חמאס. בחיל מודים עד היום כי השעות הראשונות של המלחמה ייזכרו ככישלון צורב. מערך השליטה התקשה להבין את היקף האירוע, קצב התקיפות הראשוני היה נמוך מהנדרש והחיל התקשה לייצר תמונת מצב מלאה של המתרחש ביישובי הדרום. בר עצמו הודה לאחר מכן שחיל האוויר "לא היה שם עבור האזרחים" בשעות הראשונות של המתקפה.

"חיל האוויר הוא חיל מסייע בהגנת הגבולות", אמר בכיר בחיל האוויר. "בהתאם לזה הלכנו כולל בר עצמו למפקדי האוגדות ושאלנו מה תרחיש הייחוס, איך אתה רואה את סך הפעולות של ההגנה שלך ותוך כמה זמן אתה צריך מטוס או מסוק. על פי זה חיל האוויר תיווך תוכנית וקבע סד"כ כוננות. לא היה תרחיש לפלישה של 4,000 מחבלים וכל כך הרבה פרצות. רק בתחקיר גילינו שעל הקרקע לא עמדו בכוננות שהם קבעו לעצמם".

נכון שלחיל האוויר יש אמצעי ה"חוזי" משלו, אבל המידע נשלח לאוגדת עזה ולאמ"ן, ולא לחיל האוויר. עוד הסביר הבכיר, "חיל האוויר הוא חיל מוכוון בין שמודיעין מטרה ובין שכוח קרקעי. כשזה לא קיים לטייס אין מטרה, ומהאוויר כמעט ואין לו אפשרות להבין מה קורה ואיפה לתקוף".

אותו בכיר הוסיף: "הרבה טענות שיצאו נגד חיל האוויר לא נכונות, וזה מבלי לגרוע מהביקורת המוצדקת וגם מפקד החיל חזר על זה שוב ושוב, לא היינו שם עבור האזרחים וזאת השורה התחתונה".

כמו עוף החול: החיל שהמריא לכל פינה במזרח התיכון

אבל בחודשים שלאחר מכן האלוף בר הוביל תהליך שיקום עמוק, מהיר ואגרסיבי. תחת בר הפך חיל האוויר ל"מכונת מלחמה" שפעלה כמעט ללא הפסקה בזירות עזה, לבנון, סוריה, תימן ואיראן. גורמי צבא בכירים אומרים כי אחת מנקודות החוזקה המרכזיות של בר הייתה היכולת שלו להרים את החיל החבול מהמשבר וגם לאפשר חופש פעולה רחב למפקדים שמתחתיו.

"כשלנו בדיוק כמו כל צה"ל ומידת האחריות תיוודע ביום מן הימים. עכשיו הגיע הזמן להרים את הראש ולעבוד", אמר בר באחת הטייסות. "כל הזמן יש מתח בין הדרישה לביקורתיות לבין מה שאנשים עשו מזה, הקמפיין נגד חיל האוויר. עכשיו עובדים".

בניגוד למפקדים ריכוזיים שאפיינו את החיל בעבר, בר נחשב למפקד שביזר סמכויות בצורה חריגה יחסית. טישלר וקינן קיבלו מרחב פעולה נרחב מאוד בניהול המבצעים, בתכנון התקיפות ובהפעלת הכוח. כך גם "תאי השליטה" והמובילים, שטסו הרחק מגבולות המדינה. התפיסה של בר הייתה שהוא אומר להם מה לעשות ומה המדיניות, והם אחראים לאיך לעשות ואיך להתמודד עם הפתעות.

קצינים בחיל אומרים שבר הצליח לייצר מודל נדיר של "פיקוד מבוזר עם שליטה מרכזית". כלומר חיל שבו המפקדים בשטח ובמטה מרגישים חופשיים לפעול, אך תוך שמירה על קו פיקודי אחיד וברור. "הוא ידע לסמוך על אנשים", אמר השבוע קצין בכיר בחיל. "הוא לא ניהל כל תקיפה מלמעלה ולא ניסה להיות בכל תא. הוא בנה הנהגה חזקה מתחתיו ונתן לה לעבוד, כשהוא מראה כמה הוא סומך עליהם".

הגישה הזאת באה לידי ביטוי לאורך כל המלחמה הרב-זירתית. חיל האוויר נדרש לנהל במקביל מערכה עצימה ברצועת עזה, קרב מתמשך מול חיזבאללה בלבנון, מבצעים חשאיים בסוריה, תקיפות ארוכות טווח בתימן ושתי מערכות ישירות מול איראן. אירועים היסטוריים ששינו את מאזן ההרתעה האזורי.

בצה"ל ובמערכת הביטחון אומרים שחיל האוויר בהובלת בר הצליח להציג שילוב נדיר של עוצמה, דיוק, קצב מבצעי ויכולת הסתגלות, כשהם צומחים ממחדל היסטורי שלא רבים היו מצליחים להתרומם ממנו. החיל ביצע עשרות אלפי גיחות, תקף מטרות בעומק חסר תקדים והרחיב משמעותית את יכולות הסיכול והמודיעין בזמן אמת.

אחד ההישגים הבולטים של התקופה היה היכולת לשמר רציפות תפקוד, למרות העומס האדיר. בעוד שבמערכות קודמות התמקד החיל בזירה אחת עיקרית, במלחמה הנוכחית נדרש החיל להפעיל כוח כמעט בכל המזרח התיכון בו זמנית. היכולת לבצע את זה משמעותה תכנון ובניין כוח בצורה נכונה ומקצועית.

הביקורת על המשימות ש"לא שייכות" לחיל האוויר

לצד המחמאות, כהונתו של בר לוותה גם בביקורת לא מבוטלת. עיקר הביקורת בתוך מערכת הביטחון נוגעת להחלטתו להרחיב מאוד את תחומי האחריות של חיל האוויר אחרי 7 באוקטובר. לטענת מבקריו, בר לקח על החיל משימות שאינן אמורות להיות באחריותו.

הדוגמה הבולטת ביותר היא תחום הגנת הגבולות. לאחר מתקפת חמאס וכחלק מתחקירי חיל האוויר, בר החליט להקים בחיל האוויר מערך ייעודי לנושא הגנת גבולות, בט"ש של ממש ואף מינה קצין בדרגת תא"ל לעסוק בתחום. מבקרים טוענים כי מדובר במשימה שאמורה להישאר באחריות זרוע היבשה, הפיקוד והאוגדות, ולא להפוך לעוד תחום אחריות של חיל האוויר, שכלל לא מיועד למשימה מהסוג הזה מעבר לשת"פ.

לדברי אותם גורמים, התהליך יצר מצב שבו חיל האוויר הפך לגוף שלוקח על עצמו עוד ועוד תחומים מהגנת גבולות ועד משימות מודיעין והגנה מרחבית, באופן שעלול לפגוע באיזון שבין הזרועות בצה"ל. "הוא לא אומר את זה במילים שלו, אבל בעצם מפקד החיל הבין שגם במחדל הבא לא יהיה צה"ל, במיוחד צבא יבשה ומודיעין והאשמה תופנה לחיל האוויר. אז הוא לקח על עצמו משימות, כשבעצם המשמעות של זה היא שמרגע זה הוא נכנס לתחום". אמר גורם בחיל.

החשש של אותו גורם הוא מ"אשמה עתידית במקום שבו לחיל האוויר אין יכולת השפעה, זה לא במשימות ליבה וכמו כל פעולה זה מגיע על חשבון קשב מבצעי אחר".

בתוך החיל היו מי שטענו שבר לעתים הרחיב יתר על המידה את מעורבות החיל במשימות שאינן בליבת העשייה האווירית. עם זאת, תומכיו טוענים שהמציאות הביטחונית שנוצרה אחרי 7 באוקטובר חייבה חשיבה מחודשת וקבלת אחריות רחבה יותר מצד חיל האוויר.

כך או כך, קשה להתווכח עם העובדה שבר מסיים קדנציה יוצאת דופן. מפקד שנכנס לתפקיד בעידן של מב"ם ומבצעים נקודתיים ומסיים אותו אחרי מלחמה אזורית רחבת היקף, עימותים ישירים עם איראן ומשבר פנימי שכמעט פירק את מערך המילואים של החיל.

כעת עובר הפיקוד לאלוף עומר טישלר, שנחשב ממשיך דרכו הישיר של בר, קצין ולוחם אווירי שנחשב בקונצנזוס וזוכה לשבחים רבים. בחיל האוויר מעריכים שטישלר ימשיך את הקו המבצעי האגרסיבי שאפיין את השנים האחרונות, לצד ניסיון להפיק את לקחי המלחמה ולבנות מחדש את אמון הציבור והמערכת.

עבור תומר בר, המורשת כבר כמעט סגורה: מפקד שהחיל שלו נכשל ברגע הפתיחה הקשה ביותר של מדינת ישראל, אבל גם מהמפקדים שהובילו את חיל האוויר לאחת מתקופות הלחימה המרשימות והאינטנסיביות בתולדותיו, עם הצלחות בקנה מידה היסטורי.