שיטת השבטים: מערך הטילים החות'י לא בנוי כמו צבא - וזו הבעיה
ישראל צמצמה את הפער המודיעיני כפי שהוכח בחיסול ראש ממשלת הטרור בצנעא, אך בכל הקשור למערך הטילים, המבנה השבטי, המסתורים הטבעיים הרבים בשטח תימן והסיוע מאיראן הופכים את הפגיעה בו למאתגרת במיוחד. זו חלק מהסיבה שהם עדיין ממשיכים לשגר: "קשה מאוד לתת התרעה מודיעינית על שיגורים מתימן"

מאז שחיל האוויר הישראלי תקף את כינוס הבכירים במבצע "טיפת מזל" וחיסל את ראש הממשלה שלהם ורוב השרים, החות'ים הגבירו את שיגור הטילים והכטב"מים לעבר ישראל. משיגור של טיל מדי כמה ימים ואף יותר, הם עברו לכמה שיגורים ביום. מרבית הטילים האלה נפלו בדרך בגלל תקלות או שיורטו על ידי מערך ההגנה האווירית.
בכירים בצה"ל אומרים שבשלב זה המטרה העיקרית של החות'ים היא לייצר טרור טילים ולשבש את חיי האזרחים בישראל כמו גם לגרום לפגיעה כלכלית. ההבנה של מערכת הביטחון היא שהם מעוניינים בנקמה משמעותית יותר וזה ככל הנראה שלב ביניים בדרכם לכך. עוד מודים בצה"ל שלמרות התגברות היכולת המודיעינית הישראלית בתימן, מערך הטילים של החות'ים נשאר "מאתגר", כפי שהגדיר זאת קצין מודיעין, שבשל לחץ המערכת ממעיט מעצם ההגדרה בחשיבות הכישלון הישראלי בנושא.
בכיר מודה: לא הערכנו נכון את החות'ים
מאז 31 באוקטובר 2023, אז החות'ים שיגרו את הטיל הראשון לישראל, בוצעו מתימן מאות שיגורים של כטב"מים וטילים. בישראל הופתעו מהתערבות החות'ים במלחמה ולמעשה, המודיעין של צה"ל והמוסד היה "עיוור" לכל מה שקורה בתימן. "הם לא עניינו אותנו מהרבה מאוד סיבות כמו מרחק, איום וגם יכולות שלא הערכנו נכון", אמר ל-mako בכיר בצה"ל. "עד שיגור הטיל הראשון, אף אחד לא חשב שיש לנו משהו עם תימן", הוסיף ואמר גם ש"במכלול האיומים מול ישראל יש שמיכה מוגבלת ומבצעים תיעדוף".
החות'ים עברו שינוי גלובלי והם "הפכו משבט מקומי לשחקן במגרש האזורי", הסביר גורם באמ"ן. הוא חשף שאמ"ן ומערכת הביטחון ידעו שהאיראנים מסייעים לתימן דרך מפקד כוח קודס מאז שנת 2014. "לא תפסנו את הפעולה הזאת כאיום עלינו וההערכות המאוד מעטות שנעשו בהקשר הזה, היו שהאיום הזה מופנה לסעודיה ומדינות המפרץ".

האיראנים הבריחו לתימן טילים וכטב"מים שרובם שלחו מפורקים והחות'ים הרכיבו אותם בארצם. עם השנים הם צברו יכולות ייצור מקומית מוגבלת לצד יכולת תכנון וביצוע שינויים טכניים בטילים שהאיראנים סיפקו להם. "הארסנל הזה המתפתח ומשתכלל בקצב מהיר ומסוכן. האריכו את הטווח לטילים הבליסטיים, לטילי השיוט ולמערכות נוספות. לרוב על ידי הפחתת המשקל של הראש הקרבי או החלפתו בראש קרב מתפצל, שהחימושים בו קטנים יותר", הסביר הגורם באמ"ן.
"זה הפחית את פוטנציאל הנזק שהטילים והכלי הטיס הלא מאוישים יכולים לגרום", המשיך להסביר והוסיף שזה "נתן להם אמל"ח שיכול להגיע לישראל ובכמויות גדולות".
אלו הטילים שהחות'ים משגרים לישראל
בישראל מכירים היטב את כל סוגי הטילים האיראניים וגם את הגרסאות שבידי החות'ים. מדובר בטילי קרקע-קרקע מסוג טופאן להם טווח של 1,500-2,000 ק"מ, שיכולים להגיע לישראל. מדובר בגרסה ארוכת טווח של ה"שאהאב 3" המוכר שהחות'ים מכנים "פלסטין 1". גם הטיל שהחות'ים מציגים כ"פלסטין 2" מבוסס על טיל איראני, ככל הנראה "ח'ייבר שכן".
כאמור, טילים מוכרים שקצב השיגור שלהם לא מאתגר את מערך ההגנה האווירית של ישראל, למרות שכבר למדנו שלעולם לא תהייה הגנה של מאה אחוז. אם בשלב הראשון של המלחמה עד קיץ 2024 החות'ים ביצעו שיגורים בקצב מאוד נמוך, שרובו הופנה לאזור הנגב, בשלבים הבאים הקצב גבר והטווח התרחב כמעט לכל שטחה של ישראל. בשלב הנוכחי שאחרי החיסול של צמרת המממשל החות'י זה כבר הגיע לממוצע של יותר מטיל וכטב"ם ביום.

הבעיה הגדולה של ישראל הייתה ונשארה שאין לה הרבה מודיעין על תימן. הכיסוי כמעט ולא היה קיים והתבסס הרבה מאוד על מה שמכנים באמ"ן כ"שותפים", כלומר מודיעין של מדינות זרות. מהר מאוד הצטמצם הפער וזה אפשר את החיסול המוצלח של ראש הממשלה החות'י ורוב השרים שלו. בנוסף, בישראל חשבו לגבות מחיר כלכלי מהחות'ים, אבל כרגע זה עדיין לא עובד.
הפער המודיעיני בנושא מערך הטילים שפועל בתימן. דבר שמאוד בולט, על רקע הפגיעה שחיל האוויר גרם בתקיפות שלו נגד מערך הטילים האיראני. "זה דיבור אצלנו ולא מעט פעמים עלתה השאלה למה אנחנו לא משמידים את המערך הזה", אמר לנו טייס קרב שהשתתף בתקיפות בתימן ובאיראן. חלק מהתשובה יש לציין נפסלה לפרסום ולא בטוח שזה מעניינים של ביטחון מידע, כמו מהסתרת מחדלים.
פיקוד זו מילה גדולה: התנאים המורכבים בתימן
בכל מקרה הקושי של המודיעין הישראלי להתמודד עם מערך הטילים של החות'ים בתימן נובע ממספר סיבות כמו הגאוגרפיה של תימן, ניידות של המשגרים ואפילו סיבות תרבותיות שנוגעות למבנה השבטי ואופן הפיזור של הטילים והמשגרים.
תימן היא מדינה גדולה והררית, עם כמות עצומה של מנהרות ומסתורים טבעיים. החות'ים מנצלים את תוואי השטח להסתיר שם את המשגרים והטילים שלהם, וגם שם כמו בלבנון ובעזה, הם מוסתרים גם בתוך הכפרים הרבים והנידחים, מאחורי אזרחים המשמשים כמגן אנושי. תוואי השטח הזה, הכפרים הרבים והניידות של המשגרים שיוצאים זמן קצר מאוד לפני השיגור, מקשים על יכולות האיסוף השונות, כולל הטכנולוגיות המתקדמות ביותר.

בעיה מרכזית נוספת היא אופן הפעלת מערך הטילים בתימן, ששונה מאוד מזה שישראל התמודדה מולו באיראן ולבנון. בניגוד למערך האיראני וזה של חיזבאללה, שנבנה כמו כוח של צבא סדיר, מפקדות, מערכות קשר, יחידות ועוד, החות'ים פועלים בין שבטים ומשפחות, מה שמייצר קושי לחדור לשבט ולמשפחה.
גם מערך הפיקוד ממנו יוצאת ההוראה לבצע שיגור ולאן, פועל בהתאם לאקלים השבטי כמו בימי הביניים. גם פיקוד זו מילה גדולה למערך הזה. "אין כאן דיביזיות ואוגדות", הסביר גורם מודיעיני בצה"ל. "נתנו לקבוצה של אנשים מאיזה שבט או משפחה לדאוג לכמה משגרים". עוד אמר "קשה מאוד לתת התרעה מודיעינית על שיגורים מתימן. על זה אנחנו מתגברים עם הטכנולוגיה, שמאפשרת לנו לאתר שיגורים שניות בודדות אחרי שבוצעו".
איראן מגיעה לשם, חיל האוויר פחות
לחות'ים יש עצמאות רבה בכל הקשור למערך הטילים שלהם, אבל הם גם מקבלים סיוע מהאיראנים. מעבר לאספקת הטילים, בהתאם לשיטה האיראנית, אנשי משמרות המהפכה שנמצאים בתימן מדריכים את החות'ים על אופן הפעלת הטילים. בנוסף, העובדה שחלק מהטילים שהגיעו מאיראן עברו שדרוג מקומי הביאה לכך שלא קיים דפוס פעולה קבוע שקל לחשוף.
לכל זה יש להוסיף גם את המרחק הגיאוגרפי ממוקדי האיסוף הישראליים, שמצמצם את אפשרויות ההאזנה, הצילום והסיכול הישיר, ביחס לזירות הקרובות יותר. באיראן, נזכיר, התנהל מבצע אווירי מורכב שבו חיל האוויר החזיק בשמיים עשרות כלי טיס באופן קבוע, מה שלא קורה בתימן. לישראל יש את מערך הלוויינים המתקדם אבל אלה נותנים תמונה חלקית.

גורמי המודיעין הצבאי שדיברו עם mako סיפרו שבנוסף לכל המורכבות הזאת, החות'ים מרכיבים את חלקי הטילים שמוסתרים במנהרות טבעיות רבות ומפוזרות, כך שגם "אין מחסני ענק של טילים שאפשר להשמיד בתקיפה".
בישראל לא אמורים את זה באופן רשמי או בכלל, אבל מגבלות המודיעין אילצו את אמ"ן ומערכת הביטחון להסתייע בשותפים כמו ארה"ב ואחרים כדי לקבל מודיעין מתימן. לשותף יש את האינטרס וסדר העדיפויות שלו, שלא תמיד מתיישב עם זה של ישראל, שמצידה לא תמיד רוצה לחשוף את הנכסים שלה לכל אותם שותפים.
מארגון שולי ל"מגיני הפלסטינים" מים סוף
בסופו של דבר, בעוד שלישראל יש מערכי הגנה מתקדמים ואיכותיים להגנה מפני טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים וגם המודיעין השתפר והצליח להשיג כיסוי לא רע בכלל בתימן, מערכת הביטחון וצה"ל מתקשים בהתמודדות מול מערך הטילים של החות'ים, שפועל בשטח הררי גדול על בסיס נאמנות שבטית וגם נהנה מתמיכה איראנית.
מול כל זה צריך לומר שצה"ל והמוסד עדיין פועלים בזירות רבות ומאיימות הרבה יותר, וכל זה הופך את האיום החות'י למתמשך וקשה לסיכול באופן מלא. החשש העיקרי שלמרות יכולות ההגנה האווירית המרשימות של ישראל, הכוללות טילי חץ 2, חץ 3 ומערכות THAAD שפרסו פה האמריקאים, יגיע המקרה שיטרוף את הקלפים ויאלץ את ישראל לפעול באופן שהיא לא רוצה. כפי שקרה במאי 2025 אז החות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה בן גוריון.

הבעיה של החות'ים שהם לא מאיימים רק על ישראל. הם נהנים מאפקט הפחד שהטרור שלהם מייצר מול ישראל ומדינות נוספות בעלות אינטרס בים סוף. כך מארגון חסר משמעות של מדינה בחוסר תפקוד מוחלט, הם זוכים למעמד אסטרטגי ולתמיכה מקומית ואזורית, בין השאר כ"מגני הפלסטינים". אפילו התקיפות העוצמתיות של ישראל מעניקות להם ערך תעמולתי, שמחזק את מעמדם.
המערכה מול החות'ים אינה רק אירוע צבאי. מדובר בעיקר באירוע פוליטי מדיני מסובך, שדורש גישה רב תחומית שברובה נמצאת תחת האחריות של הדרג המדיני בישראל, כדי להשיג פתרון שורש לכאב הראש הזה.
