בין מסיימי קורס חובלים היוקרתי של צה"ל שטקס הסיום שלו נערך השבוע היה צוער אחד עם סיפור ייחודי.

רועי כרמל בן ה-22 היה מסוג הנערים שמכונים "מורעל" והסיבה נעוצה לא מעט ברקע המשפחתי. אביו שירת גם הוא כחובל והשתחרר בדרגת סא"ל, לאחר שורת תפקידים משמעותיים בזמן רצועת הבטחון ובמלחמת לבנון השנייה.

"בכיתה ט' מצאתי את ספר המחזור של אבא שלי מהפנימייה הצבאית", הוא נזכר השבוע בראיון ל-mako עם סיום הקורס. "אחרי שקראתי היה לי ברור שאני רוצה להיות שם. בתקופה האחרונה של הפנימייה הייתה לי דילמה קשה איפה אני רוצה לשרת".

ספינות חיל הים
הייתה לו דילמה אבל בחר להתגייס לכאן. חובלים | צילום: דובר צה"ל

הסיבה לדילמה הייתה שכרמל עבר בהצלחה את המיונים לקורס טיס וגם ליחידה מובחרת.

"את האופציה של טיס פסלתי אחרי ביקור בטייסת עליה מפקד אדם קרוב אליי ולגביי היחידה המובחרת אבא שלי הסביר שתמיד אוכל להגיע לשם בהמשך. החלטתי לוותר עליה וללכת לקורס חובלים".

בספטמבר 2017 הוא התגייס והחל את קורס מספר 138 וההתחלה לא הייתה פשוטה לו. "התגייסתי מהר, סיימתי פנימייה בסוף אוגוסט ובספטמבר כבר התגייסתי. בזמן הזה חברים שלי הספיקו לטייל בתאילנד ולראות עולם".

הוא החל את שלב הימ"פ – ימאות ופיקוד – שנחשב הכי קשה מבחינה מנטאלית בקורס, אבל אז הגיע רגע בלתי צפוי: בעיה רפואית הביאה להפסקת השתתפותו בקורס. "אחרי מאבקים כולל מול רופאים, אמרו לי שאני צריך לחכות שנה ולשבת בבית".

איך זה גרם לך להרגיש?
"הייתה לי תקופה מוזרה כשהיה קשה לסביר לחברים מה קרה לי. כולם התקדמו ואני יושב בבית אבל הבנתי שזה הדבר הנכון לעשות וזה רק העלה לי את המוטיבציה שאף עניין רפואי לא יעצור אותי".

כרמל מצא דרך יצירתית להעביר את הזמן ובמהלך אותה שנה עבד על יאכטה. "לא היה לי רקע של ים לפני הקורס, אז התחברתי קצת", הסביר.

במקביל הוא ניהל מאבק ממושך מול הרופאים והצבא להעלות את הפרופיל, עד שאושר לו לחזור לקורס חובלים 140. הוא המשיך בדיוק באותו שלב בו הפסיק בפעם הקודמת, הימ"פ.

קורס חובלים
"אתה מקבל כלי שיט משלך בשלב מוקדם". קורס חובלים | צילום: דובר צה"ל

מדובר בשלב שנחשב לאחד מהקשים ביותר בקורס, פיזית ומנטלית. 12 שבועות של יסודות חיילות בסיסית. מסעות, ריצות, כושר גופני ובמקביל למידת היסודות של עולם הים - רוח, מפרשים ואיך מתפעלים סירה, כשלבסוף כל אחד מהם מוסמך לפקד על סירה משלו.

למסכם ימ"פ הצוערים מגיעים עם פז"ם של ארבעה חודשים. כבר אז הם מפקדים ומנהלים צי קטן, בזמן שהמקבילים שלהם בצבא היבשה עדיין לא חולמים על קורס קצינים ונמצאים באימון המתקדם.

"אלו שלושה חודשים אינטנסיביים", סיפר על השלב המאתגר, "במהלכו לא מובן לך למה אתה עושה אותו ורק בסוף אתה מבין כמה זה מעצב אותך. אתה מקבל כלי שיט משלך בשלב מוקדם והאתגרים מכינים אותך ליום בו תצא לבד מהנמל".

"הייתה לי תקופה מוזרה כשהיה קשה לסביר לחברים מה קרה לי. כולם התקדמו ואני יושב בבית"

צוער רועי כרמל

כשהגיע השיבוץ למגמת שיט בקורס, הוא סגר מעגל עם אביו. "אבא עשה מסלול מקביל לשלי, הוא עבר גם את המיונים לטיס וליחידה מובחרת, חתם ויתור והתגייס לחובלים והיה גם הוא במגמת שיט".

הצוער כרמל מקבל לא מעט טיפים מאביו הסא"ל. "בהתחלה לא דיברנו על צבא למרות שהוא היה בשירות. בהתאם לשלב שהייתי בו בפנימייה ובצבא השיחות שלנו התקדמו". יחד עם זאת הוא מסמן גם גבול ברור לשיחות ביניהם. "הוא ייעץ והמליץ אבל על מבצעים אנחנו לא מדברים".

אחרי שסיים את הקורס צוער רועי כרמל מסתכל קדימה. בסיום השיחה איתו הוא מסכם ואומר שההתרגשות על הסיום כבר מאחוריו. "יש תחושת הקלה והבנה שזהו, אתה בדרך לדבר הבא".