"בגיל 6 וחצי כשעליתי לכיתה א' התחלתי להרגיש לא טוב בחופשת חנוכה. ההורים לקחו אותי לעשות בדיקות דם ושם גילו שאני חולה בלוקמיה". במילים האלו משחזרת חן אליהו, כיום קצינה בחיל הים, את הרגע בו התבשרה משפחתה על המחלה איתה התמודדה בילדותה.
"הדלת של הילדות נסגרת", היא מספרת איך משתנים החיים ברגע. "הדלת של להתמודד על החיים ולהילחם נפתחת בעוצמה. פתאום השיער נעלם, רזון וחיוורון כזה שנראה קצת שונה".
יחד עם הזיכרונות הלא פשוטים, חן מדגישה שלאורך כל הדרך היו סביבה גם מי שדאגו לשפר את מצב רוחה. במשך שמונת החודשים בהם טופלה בבית החולים רמב"ם בחיפה היו מגיעים מפקדים מבסיס ההדרכה של זרוע הים לבקר אותה.
הביקורים התקיימו במסגרת פרויקט שנקרא "ילדי הים". בין היתר הגיעו המפקדים למסיבות פורים וחנוכה בבית החולים כדי לתמוך בילדים ולשפר את מצב רוחם.
הילדה חן המשיכה להתקדם בטיפולים ואפילו טסה לטיולים ביוזמת עמותת ל"ב "להילחם ביחד", המוציאה קבוצות של ילדים המתמודדים עם המחלה בני אותו גיל לטיולים משותפים.
אחרי שהחלימה, היא המשיכה להתנדב בעמותה כמלווה בוגרת, ונסעה כמלווה לטיולים נוספים לחו"ל, כמו אלה שלקחה בהם חלק בילדותה.
כל הדרכים מובילות לים
לאורך כל השנים היא היתה מוקפת באנשי חיל הים מבית ומחוץ: מלבד הקצינים שנהגו לבקר אותה בבית החולים היא גדלה בבית עם אמא אזרחית עובדת צה"ל במספנה, כשגם אחיה ואחותה הגדולים שירתו בזרוע כקציני לוגיסטיקה.
לכן, כשהגיע הגיוס שלה לצה"ל לא היו לחן שום ספקות איפה היא הולכת לשרת. חן יצאה לקצונה ולאחר מכן, שובצה בתפקיד קצינת כוח אדם בזרוע. במקביל היא המשיכה בפעילות ההתנדבותית בעמותה.
באחת הטיסות הכירה את ליאן סבן שחלתה בסרקומה (גידול סרטני) כאשר הייתה בת 8 וחצי ומאז עברה טיפולים כימותרפיים במשך חצי שנה. השתיים ישנו באותו החדר והיו יחד במהלך כל הטיול. "חן הייתה כמו אחות בשבילי ודאגה לי", מספרת הילדה ליאן.
עבור חן המעגל נסגר והיא זכתה לסייע לילדים המתמודדים עם המחלה כקצינת צה"ל, ממש כמו אותם הקצינים שהיו שם בשבילה. "זה כיף להרגיש משמעותי עבור הילדים כמו בקשר שלי עם ליאן, הרגשנו כמו אחיות. זו באמת הייתה זכות ענקית עבורי שנתנה לי תחושת אחריות ושליחות".
הילדה ליאן סיכמה את החוויה מהעיניים שלה ואת ההשראה שהיא שואבת מדמותה של קצינת חיל הים שחנכה אותה: "אני חושבת שזה יפה מאוד מצידה שהיא דואגת גם לילדים אחרים שעברו את המחלה הזאת. כשאהיה גדולה ארצה גם להתנדב ולעזור להם".