"הגענו כדי לקחת להם את זה": המבצע החשאי של סיירת גולני בקו הליטני

במבצע חשאי ומורכב, תחת מזג אוויר קיצוני ובסבך של דרום לבנון, לוחמי סיירת גולני יחד עם כוחות הנדסה, שריון וחיל האוויר השלימו לאחרונה את השתלטותם המבצעית על מרחב ה'ברך' של נהר הליטני.

מפקד הסיירת, סא"ל ב', מספר בשיחה עם mako על הסתננות הכוחות, הקרבות פנים אל פנים במרחק מטרים בודדים מהמחבלים ושיתוף פעולה עם שאר כוחות הקרקע וחיל האוויר - ששינה את התמונה. "האויב הרגיש שם בנוח יותר מדי שנים והגענו כדי לקחת לו את זה", אמר סא"ל ב'.

מדובר במבצע טקטי מורכב לביצוע, אשר שלל יכולות מבצעיות מחיזבאללה במרחק של כ-10 ק"מ מהגבול. אבל חשוב לציין שלא מדובר בשליטה מבצעית בליטני, אלא רק בברך הנהר שקרובה לגבול.

המילים "נהר הליטני" היו במשך שנים הרבה יותר מסתם שם של נהר. מבחינת דורות של לוחמים בצה"ל זה "שם קוד" למרחב מאתגר, טופוגרפיה בלתי אפשרית ואויב שביסס את אחיזתו בסבך באין מפריע במרחב היסטורי.

השבוע השם הזה הפך למציאות מבצעית בשטח. כוחות צוות הקרב החטיבתי של גולני, בפיקוד אוגדה 36, השלימו מבצע מיוחד לשליטה מבצעית באזור המזרחי של נהר הליטני, אחרי שנכנסו בחשאי למרחב המוגן ממנו מחבלי חיזבאללה שיגרו רקטות ופצמ"רים. צה"ל דיווח על חיסול מחבלים בקרבות מטווח קצר והשמדת תשתיות טרור שנבנו במשך עשורים.

"כשאתה מקבל את הפקודה ומתחיל לתכנן, ההתרגשות בבטן הולכת וגוברת", מספר סא"ל ב', מפקד סיירת גולני, בשיחה שקיימנו איתו זמן קצר אחרי שחזר מהליטני. המבצע, שנמשך כעשרה ימים התמקד במרחק של כ-10 קילומטרים מגבול ישראל, בתוך מה שמכונה "הקו הצהוב".

חשוב להבהיר: צה"ל לא פועל כרגע לשליטה לכל אורך הנהר, אלא התמקד במרחב הספציפי הזה, שחולש על אצבע הגליל ומהווה מפרק משמעותי בין דרום לצפון לבנון.

ההסתננות: שקט וסבך שמסתיר מחבלים בתת-קרקע

המבצע החל בתנועה רגלית שעליה התאמנו לוחמי הסיירת לאורך ההכשרה שלהם, בתנאי מזג אוויר מורכבים ובשטח הררי תלול. לוחמי הסיירת חדרו למרחב בצורה חשאית. הסבך של דרום לבנון שמוכר ללוחמי גולני היטב, הפך בלילות המבצע לאתגר פיזי ומנטלי. "ללכת בסבך בלילה זה מורכב מאוד. גם פיזית וגם ביכולת לראות את הדברים", מסביר סא"ל ב'.

המודיעין האיכותי שהיה בידי הכוחות אפשר להם להגיע ליעדים מדויקים בתוך השטח הסבוך ולמצוא שם את הפירים, עמדות הלחימה של חיזבאללה ומשגרים שהיו מכוונים ליישובי הצפון. המודיעין המדויק היה חלק משמעותי ממה ששלל ממחבלי חיזבאללה את יתרון ההגנה מול לוחמי צה"ל.

ההגעה השקטה הפתיעה את מחבלי חיזבאללה במקום שבו הרגישו בטוחים ביותר. "במשך הרבה מאוד שנים האויב בנה שם תשתיות. ולא תמיד התצפיות שלנו הצליחו לראות שם הכל", אומר סא"ל ב'. "כשאתה מגיע למקום שבו האויב מרגיש בנוח, משמיד לו את האמל"ח והורג את המחבלים, זה דבר שפוגע לו משמעותית ברוח ובמוטיבציה".

בכיר בחטיבת גולני סיפר על סדרה של היתקלויות מטווח קרוב. " במשך שלושה ימים רצופים נרשמו היתקלויות עצימות שחוסלו בהן 15 מחבלים, כאשר לנו היו שני פצועים קל", אמר הבכיר. "מה שהלוחמים עשו שם היה לרשום עוד פרק היסטורי בספר של חטיבת גולני".

לצד לוחמי הסיירת פעלו גם לוחמי יחידת שלדג שביצעו משימות מיוחדות. למרות ההתחלה החשאית, המבצע הפך במהרה לגלוי, עם כוחות הנדסה ממילואים (גדוד 8170) ושריונרים מגדוד 77 של חטיבה 7. לראשונה צה"ל הוריד כלים כבדים, טנקים ונמ"רים אל תוך ערוץ הנהר עצמו, יחד עם כלים הנדסיים וכלים רובוטיים שסייעו בפירוק תשתיות הטרור של חיזבאללה במרחב הליטני שנתפס.

"צוות קרב גדודי בהתקפה זה משהו שאי אפשר לעצור אותו", קובע סא"ל ב' בביטחון. שיתוף הפעולה עם חיל האוויר גם היה הדוק במיוחד. מעל 100 מטרות הותקפו מהאוויר בסיוע לכוחות הקרקעיים. "הפצצות חיל האוויר היו צמודות אלינו בטווחי בטיחות מינימליים תוך כדי שאנחנו מטהרים את המרחב", שיתף סא"ל ב'.

כוחות ההנדסה ביצעו פעולות מורכבות כדי להכשיר את התוואי למעבר הרכבים המשוריינים בשטח התלול, דבר שאפשר שליטה מבצעית טובה יותר והכנת תשתית להרחבת הפעולה בעתיד במידת הצורך. השילוב בין החי"ר, לוחמי יחידה מיוחדת, כוח האש של השריון והיכולות ההנדסיות, יצר מעטפת שלא נתנה למחבלים המבוצרים סיכוי.

ככל שהמבצע התקדם ההיתקלויות הפכו לישירות וקטלניות. לוחמי הסיירת נתקלו במחבלים שהתבצרו בתוך תשתיות תת-קרקעיות ובתוך עמדות מסתור, כולל באזורים התלולים של נהר הליטני. "ההיתקלויות היו פנים אל פנים כשמדובר על מטרים בודדים", מספר סא"ל ב'. "האויב לא יזם התקפה, הוא פשוט התבצר וניסה לנהל לחימה משם כשהגענו אליו בסריקות".

במהלך המבצע חוסלו כ-70 מחבלים על ידי צוות הקרב החטיבתי בעיקר באש מהאוויר, כאשר לפחות 15 מהם חוסלו בקרבות מטווח קצר בתוך מרחב הליטני עצמו על ידי לוחמי הסיירת. למרות עוצמת הלחימה, הכוחות סיימו את המשימה עם מספר קטן של פצועים קל בלבד. "ההכשרה שלנו בסיירת מדמה בדיוק את הפעולה במרחב הזה. הלוחמים מגיעים מאוד מוכנים לאתגר של הלוחמה בסבך והניווט בשטח המורכב", אמר מפקד הסיירת.

מהפכת הרחפנים: "פתרונות בוטיק" מהשטח

חלק בלתי נפרד מהלחימה בלבנון כולל את איום רחפני הנפץ. סא"ל ב' מאשר שמדובר באתגר משמעותי ש"התעצם בשבועות האחרונים. האויב משתמש ברחפנים כדי לפגוע בכוחות", אבל לדבריו, "משמעת מבצעית ולחימה מתחת לסבך מנטרלות את רוב האיום".

עם זאת, סיירת גולני לא נשארת מאחור. "קפצנו כמה כיתות במלחמה הזו", הוא אומר בגאווה כשגם הסיירת הפעילה רחפנים לאיסוף ותקיפה. לסיירת "יש כיום צוות רחפנים ייעודי המצויד באמצעי איסוף ותקיפה מתקדמים, כולל רחפנים תוקפים, רחפני הטלה ורחפני איסוף". פיתוחים טכנולוגיים שנוצרו כ"פתרונות בוטיק", כפי שהגדיר, על ידי הלוחמים בשטח ייצרו מענה גם בהגנה וגם בהתקפה.

זאת לא הפעם הראשונה שלוחמי גולני פוגשים את הנהר במלחמה הנוכחית. כפי שפורסם בעבר, כבר בנובמבר 2024 הגיעו כוחות צה"ל, ובהם גם לוחמי סיירת גולני, אל נהר הליטני. הפעולה אז כללה פשיטות מיוחדות שבהן לוחמים ירדו אל המדרונות בעזרת חבלי סנפלינג.

סא"ל ב' מזכיר את ההיסטוריה הזו בגאווה: "סיירת גולני הייתה היחידה הראשונה שהגיעה לשם ב-2024, והיא הראשונה שהגיעה לשם גם עכשיו. וזה עוד דף במורשת המדהימה של היחידה". אבל בעוד שב-2024 הפעולה הייתה נקודתית יותר, המבצע הנוכחי ב-2026 סימן עליית מדרגה בשליטה המבצעית וביכולת להכניס כוחות משוריינים למרחב.

"ההגעה למקום הזה מאותתת לאויב שאנחנו מוכנים להתקדם גם צפונה מהליטני אם צריך", מסכם סא"ל ב'. "השמדת קני המרגמות והמשגרים בצלע ההר מסירה איום ישיר על יישובי קו העימות". בנוסף לזה כפי שאמר בכיר בחטיבה, צה"ל השמיד מתחם טרור שחיזבאללה בנה במשך שנים רבות ויהיה להם קשה לשקם. זה חלק מהסרת האיום על תושבי הצפון, המשימה העיקרית של צה"ל בדרום לבנון.

כשסא"ל ב' נשאל מה עובר בראשו כמפקד ברגעים שאחרי המשימה, הוא משיב: "תחושת של גאווה עצומה. הלוחמים והמפקדים אולי לא תמיד מבינים את המשמעות ההיסטורית של המקומות שבהם הם דורכים, אבל בשבילנו זה הגבול המטורף שעבדנו עליו שנים. אנחנו כאן כדי להגן על תושבי הצפון ולאפשר להם ביטחון, בכל מקום שנרצה ובכל דרך שנבחר".

המשימה בלבנון רחוקה מלהסתיים ובצה"ל מבהירים שהכוחות אינם סטטיים וימשיכו בפעולות הטיהור ככל שיידרש. האמת היא שלא ברור לאן החזית הלבנונית הולכת, אם בדרך להקמת רצועת ביטחון שבה הצבא עלול לשקוע ב'בוץ הלבנוני', או שמא לנסיגה שתשאיר חלל ריק. עבור לוחמי גולני זה לא משנה. אם יקבלו את הפקודה הם יחזרו אל הליטני שוב.

בין הישג טקטי מרשים למבוי סתום אסטרטגי

למרות ההצלחות לא ניתן להתעלם מהשאלות האסטרטגיות המורכבות שמרחפות מעל המבצע כולו. סא"ל ב' הודה שלאורך השנים האויב הרגיש במרחב זה "בנוח מדי", מה שאפשר לו לבנות תשתיות תת-קרקעיות ומשגרים באין מפריע. עובדה זו מעלה ביקורת נוקבת על מדיניות ההכלה ארוכת השנים שאפשרה לחיזבאללה להתבצר בקרבה כזו ליישובי הצפון.

בנוסף, ההיסטוריה הצבאית מלמדת על דפוס חוזר שבו צה"ל ממהר להשלים משימות בטרם תיכנס הפסקת אש לתוקפה, מה שמעלה תהיות לגבי המשכיות השליטה המבצעית בטווח הארוך.

למרות העובדה שצה"ל כבר הגיע לנקודות אלו בנובמבר 2024, העובדה שנדרש מבצע רחב היקף נוסף ב-2026 כדי להשיג "שליטה מבצעית" בעזרת כלים כבדים, מעידה על כך שהאחיזה במרחב הליטני עדיין אינה מוחלטת ומושפעת מאילוצים מדיניים וצבאיים המונעים הכרעה סופית.

בסופו של דבר, ההתמקדות ב"ברך" הליטני בלבד ובמרחב ה"קו הצהוב" (כ-10 ק"מ מהגבול) מדגישה את הפער שבין המיתוס הצבאי של "הגעה לליטני" לבין המציאות המוגבלת בשטח.