הצצה לתחום המסווג: כך נראה מבפנים המאמץ הישראלי נגד איראן

מדינת ישראל שמה לעצמה כמטרת על את המשימה למנוע מאיראן להעצים את שלוחותיה באמצעי לחימה אסטרטגיים, בדגש על חיזבאללה בלבנון והכוחות האיראניים בסוריה.

לאחר שלוש שנים בחטיבת המחקר, בהן זכיתי לקחת חלק במערכה יוצאת דופן זו, אני רוצה לספר בכמה מילים על אחד האירועים הזכורים לי במיוחד. הוא אולי לא היה הגדול או המורכב מכולם, אבל בליבי תמיד יהיה לו מקום מיוחד - כי הוא היה הראשון שיכולתי להגיד שהוא שלי.

הייתי בימי הראשונים בתפקיד והצטרפתי למפקדת דאז לבור המבצעי. לא הבנתי הרבה ממה שקורה באמת מבעד למחשבים היפים והמסכים הגדולים, אבל אני זוכר את עצמי יושב, מביט לצדדים, למפקדת ולזרוע נטולת הדרגות שלי, ומבין שזכיתי להיכנס למשהו גדול.

הייתי צעיר מבולבל, אבל סקרן ורעב לאין שיעור להצטרף למערכה סביבי, בלב ליבה של העשייה המודיעינית הישראלית. כמה שבועות קדימה בין מסמך חפיפה אחד לאחר, עלו מספר פריטים מחדשים על אירוע שונה, שלא היכרנו, ובמקור גם לא הבנו.

"במסגרת הכניסה שלך לתפקיד, אני רוצה שאתה תהיה אחראי על הנושא הזה" אמרה המפקדת. האוזניים מזדקרות למשמע המילה אחריות, ההתרגשות להוכיח ולהצליח ממלאת את הבטן, וכך גם החשש. מהר מאוד הבנתי שהגדרת אחריות כשלעצמה היא ריקה מתוכן, אלא שאחריות אמתית, במיוחד על נושא מודיעני, דורשת מחויבות ארוכה וידע מעמיק. בחודשים שלאחר מכן במסגרת עבודתי נותרה הסוגיה בראש מעייניי.

מספר חודשים עברו, שעות ארוכות של התחבטות ויכוחים ולפעמים גם כמה הצלחות - הגענו להחלטה ולמוכנות לפעול. היום הגדול הגיע: התחלתי אותו בשעות הבוקר המוקדמות מתחת לאדמה, לצד שאר "ברי המזל" שזכו להתחיל את האירוע, שעות רבות לפני שקרה באמת. 12 שעות ו-30 דילמות לאחר מכן, כולם כבר הצטרפו אליי לבור הגדול שכבר היה לא כל כך ריק.

אחד הדברים האהובים עליי בתכנון, הוא דבר שנקרא מקת"גים – מקרים ותגובות. הרעיון מאחורי זה הוא תכנון כל המקרים האפשריים הסבירים שעלולים לקרות לאורך האירוע, והחלטה מה עושים אם יקרה כל אחד מהם. היופי במקת"גים הוא שלא משנה כמה מקרים תריץ, תמיד המקרה האמתי יהיה בסוף שונה - וכך היה.

כולם התלבטו, זזנו באי נוחות בכיסא וניסינו להחליט האם זה מה שחיפשנו, האם המקרה הזה הוא הנכון, האם כדאי לפעול? החלטנו שכן. אמרתי למפקדיי את דעתי, והם אמרו למפקדיהם. על אף שניתן להעריך כי ההחלטה התקבלה בדרגים בכירים, היה לי חשוב להגיד את דעתי.

פה כבר המשחק נגמר, אין דרך חזרה, עכשיו רק לקוות שהערכות המדויקות שלנו צודקות. "מאושר, היכון לפגיעה, בום". האבק מתפזר, האם צדקנו? צדקנו. לחיצות ידיים, טפיחות על השכם, מותח שרירים אחרי 22 שעות ושואל את אחד מראשי המדור הוותיקים, שחווה לא מעט אירועים דומים: "תגיד? מה שם המבצע?" הוא חייך, הסתכל עלי ואמר: "מבצע שלך, תבחר שם".

הכותב משרת בחטיבת המחקר של אגף המודיעין בצה"ל