52 שנים אחרי מותו בטרם עת של קצין המשטרה מפקח-משנה יצחק בלאו ז"ל, נסגר מעגל מרגש של צדק ושמו צורף לרשימת החללים של משטרת ישראל. בלאו ז"ל נפטר במפתיע רק 20 ימים אחרי שמונה לראש משרד סיור וניהול בתחנת אייל ומסיבה שאינה ברורה, שמו נעדר מרשימת החללים. המעגל הזה נסגר בזכות נכדו שקרוי על שמו, איציק (יצחק) קרבר והתגייסות של שוטרי בית המורשת של המשטרה.
יצחק בלאו התגייס למשטרת ישראל מיד עם קום המדינה. למשפחתו כמעט ולא היה מידע על שירותו לפני הקמת המדינה ואחריה, כשהתגייס למשטרה. למרות שידעו כי נפטר במהלך שירותו כקצין במשטרת ישראל, "לא היה ברור לי למה הוא לא קבור בחלקה הצבאית בה קבורים אנשי כוחות הביטחון ולמה שמו לא מוזכר באתר היזכור של משטרת ישראל", סיפר הנכד בשיחה עם mako.
הסיפור הזה תמיד היה שם ברקע המשפחתי. לפני כשלוש שנים הנכד החליט "לעסוק בעניין ולפנות לגורמים שונים על מנת לקבל מידע אודות חייו ופועלו של סבי. בגיל 96, אשתו לא ידעה לענות לי על דברים רבים, גם אמא שלי ואחותה שהיו נערות צעירות כשנפטר, לא ידעו לענות על השאלות".
"זה סיפור שמתנהל משהו כמו שנה וחצי", הוסיף הנכד איציק. "שחר לוי, החוקר מבית המורשת, עשה מאמצים רבים כדי למצוא את התיק. הוא כל הזמן היה קשוב אלינו". הוא פנה לאגף משאבי אנוש במשטרה ואלה העבירו את הטיפול לשוטרי בית המורשת של משטרת ישראל. אולם באותה בדיקה ראשונית לא נמצא כל מידע על הסב.
"התיק אותר באורח פלא"
חשוב לציין שאנחנו מדברים על עידן טרום המחשבים. למרות זאת הם לא אמרו נואש. איציק מספר שאנשי המשטרה כולם, "התייחסו ברצינות ובצורה מכובדת לפנייה שלנו. כעבור מספר חודשים ובאורח פלא, אותר התיק האישי של סבי. 52 שנה אחרי מותו השירות שלו נחשף בפנינו". ממה שנאמר לבני המשפחה טעות בירוקרטית היא שגרמה לכך שהשם לא הופיע ברשימות.
בתיק נמצאו כלל הפרטים שהעלו כי הוא זכאי ששמו יתנוסס ברשימת חללי המשטרה וכוחות הביטחון. בהמשך לזה אף נעשה טקס מרגש להנצחת שמו, כפי שסיפר שחר לוי מבית המורשת של המשטרה. "סגירת מעגל מרגשת", אמר לוי. "ערכנו בבית המורשת של משטרת ישראל טקס להנצחת זכרו של מפקח משנה יצחק בלאו, קצין משטרה שנפל בילוי תפקידו".
לוי הוסיף כי "מעיון בתיק עולה כי על אף שהקצין נפל בעת מילוי תפקידו, שמו לא מונצח באתר חללי משטרת ישראל". הוא הוסיף כי "פנייה למדור נפגעים במשטרה נענתה בצורה מהירה, ייצרנו קשר עם המשפחה והטעות תוקנה".
מיד לאחר מכן נערך טקס הזיכרון בבית המורשת לשם הגיעו אלמנתו, ילדיו, נכדיו וניניו של בלאו ז"ל. אלה גם סיירו בבית המורשת בליווי סרפיקו חסון, מהמדריכים המוכרים והוותיקים במקום. הנכד איציק סיפר בהתרגשות שאחרי גילוי תיק השרות של סבו ז"ל "מפקד מחוז מרכז, ניצב אבי ביטון, הגיע לבית של סבתא שלי ודיבר איתה. וכשהגענו לטקס הזיכרון לחללי המשטרה בבית שמש, ראינו שהם הוסיפו את השם של סבא. אנחנו בתהליך שבו אני מנסה להביא את השם של סבא שלי לקדמת הבמה".
התיק שנמצא אחרי שנים חשף שירות משמעותי של בלאו ז"ל. הוא נולד בפתח-תקווה בנובמבר 1923, דור חמישי בארץ ונצר למשפחת רבנים בצפת. המורשת המשטרתית זורמת בדם המשפחתי. אביו של בלאו נלחם במלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן השתקע בפתח-תקווה, אז התגייס כשוטר למשטרה הבריטית.
היחידה שלפני השב"כ
מהתיק שנמצא עולה כי בשנת 1937 יצחק הצטרף לתנועת "הנוער העובד" ובשנת 1939 גויס עם יתר חברי קבוצתו לארגון "ההגנה". שנתיים לאחר מכן, בשנת 1941, זומן יצחק למטה ההגנה ושם קיבל פקודה להתגייס למשטרת היישובים והוצב כנוטר במושב "בית- הלל" שבגליל העליון, שם עבר טירונות ובהמשך קורס מ"כים.
בתקופת שירותו במשטרת הישובים, גויס לתפקידים שונים במושב ומחוצה לו כמו גם ב"שירות הידיעות", גוף המודיעין הצבאי של אז, מה שלימים יהפוך לשב"כ. שם שירת בתחום הקשר, הרכש ואף עסק בהברחת בני נוער יהודים מסוריה לארץ ישראל. בהמשך השתחרר, אולם לבקשת ההגנה חזר לשירות הידיעות, בין השאר בזכות הערבית הטובה שהייתה לו, כולל שליטה בניבים שונים של השפה.
"במאי 1948 התבקש יצחק להתגייס למשטרת ישראל. נוכח ניסיונו הרב בתחום הקשר והצטרף לקורס הקשר הראשון בארגון. במשטרה המשיך לעסוק בתפקידים שונים, כולל הדרכה ופיקוד", סיפר נכדו. "בשנת 1970 סיים בהצלחה קורס קצינים והוצב כראש משרד סיור וניהול בתחנת אייל. באותה שנה הכין ויישם את התכנית המשטרתית לצעדת ארבעת הימים שהתקיימה בכל שנה בירושלים לפני חג הפסח, צעדה ממנה לא שב".
הוא נפטר ב-15 באפריל 1970, לאחר שנודע לו כי גיסו נפטר. בלאו ז"ל יצא לכיוון נתניה שם הייתה הלוויה. וכאשר הגיע לתחנה המרכזית בתל אביב צנח לפתע ומת. "יצחק היה נשוי למרים לבית ספקטור, לימים מורה מיתולוגית בעיר פתח-תקווה, ונולדו לו שתי בנות: דגנית וטלי. יצחק הנחיל לבנותיו את אהבת הספר, אהבת התנ"ך ואהבת הארץ. הוא הרבה לטייל עם המשפחה ברחבי הארץ ובעיקר בגליל, אותו הכיר ואהב עוד מימי שירותו במשטרת הישובים", סיפר נכדו.
עוד סיפר כי "לאחר שאותר התיק האישי הוזמנו אני ומשפחתי לערוך טקס לזכרו בבית מורשת המשטרה, שלאחריו נעשו מספר אירועים נוספים להנצחת זכרו. התקיימה אזכרה משטרתית ראשונה במעמד מפקד תחנת פתח תקווה, לוח זיכרון בתחנת המשטרה בה שירת בפ"ת והן באנדרטה לזכר חללי המשטרה בבית שמש, לשם נוסף שמו על לוח הזיכרון הכללי והמקרה אף צוין לאחרונה בנאום המפכ"ל".