"אתם נדרשים שלא להתערב", קראו אנשי משמרות המהפכה לספינת מלחמה בריטית שפעלה באזורם, בהקלטה שפרסמו השבוע.

"זאת ספינת הקרב הבריטית F236", השיב צוות חיל הים הבריטי מהצד השני. "אני נמצא בסמוך למייצרים בינלאומיים עם ספינת סוחר בסמוך אליי".

"אל תסכנו את חייכם", ענה איש משמרות המהפכה בזמן שהקולגות שלו השתלטו על הספינה, תוך שהם גולשים ממסוקים ומסתערים במקביל מספינות מהירות, משהו שהזכיר לנו הישראלים כמה מבצעים של השייטת, שהשתיקה יפה להם.

אין דרך עדינה לומר זאת, האיראנים, ולא בפעם הראשונה, פשוט השפילו את הבריטים שיכולים להאשים בעיקר את עצמם.

נראה שלא סתם בחרו האיראנים להתעמת דווקא עם הצי הבריטי ולא עם זה האמריקאי, למשל. הם החליטו לנצל את החולשה של הצי המלכותי, שבעבר היה "שליט הימים", אחד מהגדולים בעולם וידע לצאת למלחמות אלפי קילומטרים מהבית ולסייע בכיבוש איים, שהזכור מכולם הוא פוקלנד.

הצי שפעם היה מוקד כוח שידע להגן על האינטרסים הבריטים בכל העולם, הפך למטרה רכה. בשלושת העשורים האחרונים, הבריטים נטשו במידה מסוימת את מה שהיה פעם מקור לגאווה לאומית והפכו את הצי שלהם לגוף מוגבל, שמתאים למדינה קטנה במקרה הטוב.

הצי הבריטי הודיע השבוע שישלח עוד ספינת מלחמה למפרץ הפרסי ואף נטען כי יוקם כוח משימה. אבל ספק אם יש להם היכולת להגן על האינטרס הימי ב"שכונה" המטורפת שלנו. בטח כשהם לבד.

בימי המלחמה הקרה היה הצי הבריטי אחד מהגדולים בעולם, כיאה למדינת אי בעלת אינטרסים גלובליים עם מורשת אדירה, בין השאר בקרבות מלחמת העולם השנייה.

עד סוף שנות ה-80 היו לצי הבריטי שלוש נושאות מטוסים, מהן פעלו עשרות מטוסי קרב ומסוקים. עוד היו להם לא פחות מ-64 ספינות טילים ושטח, עם יכולות לחימה קטלניות. לבריטים גם היו אז כמעט 20 צוללות ועוד עשרות כלים שונים לסיור או איסוף מודיעין.

30 שנים אחר כך והצי הבריטי נראה ביחס לעברו הלא רחוק כעלה נידף ברוח, או שאולי בים. כיום יש להם רק נושאת מטוסים אחת, גם זה כרגע רק על הנייר.

נושאת המטוסים (צילום: LPhot Kyle Heller/Ministry of Defence via Getty Images)
נושאת המטוסים קווין אליזבת | צילום: LPhot Kyle Heller/Ministry of Defence via Getty Images

"המלכה אליזבת" הוא כינויה של נושאת מטוסים חדישה שמסוגלת לשאת כ-60 כלי טיס ועליה יציבו הבריטים את מטוסי החמקן שלהם מסוג F-35B. היא אחת מספינות המלחמה הכי גדולות שנבנו בבריטניה. למעשה נושאת המטוסים השנייה בגודלה בעולם אחרי אלו של ארה"ב, שאורכה 280 מטרים ומשקלה כ-65 אלף טון.

הבעיה שהיא עדיין בשלב הבנייה ותיכנס לשרות רק ב-2020. נושאת מטוסים בריטית נוספת "הנסיך מוויילס", נמצאת גם היא בבניה והערכה היא שלא תספיק להיכנס לשירות לפניה.

איומים גדולים, מספרים קטנים

נכון להיום ובשנים האחרונות, לזרוע האווירית של הצי אין מטוסי קרב. עד לפני כשש שנים היו בזרוע כמה עשרות מטוסי קרב מסוג הרייר ימי, שהאחרונים שבהם יצאו משרות בשנת 2011.

המחליף שלהם יהיה מטוס ה-F-35B החמקן מתוצרת חברת "לוקהיד מרטין", אולם אלו יתחילו להיכנס לשרות מבצעי רק בעוד כשנתיים.

תפקידם של אותם מטוסי קרב להגן על הצי כשהוא פועל רחוק מהבית, וכמובן לבצע תקיפות אוויריות ביעדים רחוקים. יכולת שכאמור נעלמה ושלהחזיר אותה ייקח זמן.

גם צי ספינות השטח כבר לא מה שהיה, ולמעשה בשלושת העשורים האחרונים כ-60 אחוזים ממנו נמחק משיקולי תקציב שאחרי המלחמה הקרה. מסך של 64 ספינות שהיו אז, יש להם כיום רק 19 ספינות טילים ופריגטות.

אמנם מדובר בצי ספינות מתקדם וחדיש יחסית, שיש לו יכולות שיגור טילים מדויקים לטווחים ארוכים, אולם המספרים ביחס לאיום והמשימות קטנים מדי.

צוללת HMS (צילום: GettyImages)
בצוללות המצב עוד יותר גרוע | צילום: GettyImages

המצב של הצי הבריטי גרוע ממש בתחום הצוללות. מתוך כמעט 20 צוללות בעלות יכולת לשגר טילי שיוט שחלקם בעלי ראש נפץ גרעיני, יש להם כיום רק 10. מהן רק 5 פעילות כאשר השאר מושבתות לצרכי תחזוקה. מספרית, כמות הצוללות הפעילה של הבריטים לא רחוקה מזו של ישראל הקטנה.

לצי הבריטי יש גם כוח מארינס איכותי ומאומן היטב. מדובר בכוח חי"ר מיוחד בעל יכולות פשיטה מהים כולל על כלי שיט. אבל גם כאן מבחינה מספרית ביחס למשימות, מדובר בכוח קטן המונה כ-8,500 חיילים וקצינים מקצה לקצה.

התוצאה של כל זה ברורה מאוד. לבריטים (כמו שאר מדינות אירופה) אין כמעט יכולת להגן על האינטרסים שלהם בזירה הימית. אין להם את היכולת להרתיע מדינות כמו איראן שיושבות על ציר האספקה והחמצן שלהם דרכו זורם הנפט, אבל גם לא מעט סחורות חיוניות.

לא צריך להיות מומחה לענייני ביטחון כדי להבין שהמהלך האיראני במפרץ הפרסי לא היה מפתיע. לאיראנים יש היסטוריה של נקמה ותקיפת מכליות נפט בכל פעם שהרגישו עם הגב לקיר והבריטים צריכים להיות מודעים לדבר הזה.

במלחמת איראן-עיראק, תקפו הראשונים מכליות נפט, בעיקר מכווית וסעודיה, מה שהוביל להתערבות של ארה"ב כשהחלה ללוות את שיירות ספינות הנפט. בדיוק ההחלטה שקיבלו עכשיו בבריטניה.

ההתנגשות אז בין הצדדים הייתה מהירה. מצד אחד מכליות נפט שנפגעו ממוקשים ימיים של איראן, מטילים ששוגרו מהחוף וגם מלהקות של סירות מהירות, שהאיראנים ציידו במשגרי רקטות, טילי נ"ט או כמה חיילים חמושים ב-RPG.

בסך הכל תקפו האיראנים 160 ספינות במהלך אותו עימות שזכה לכינוי "מלחמת המכליות". רק שלארה"ב יש את מה שלבריטים אין, וזה צבא גדול. והיא שלחה לשם צוותים מיחידית העילית אריות הים, מסוקים מהחטיבה האווירית המיוחדת 160 ולא מעט ספינות מלחמה, שסיכלו תקיפות איראניות והסבו להם אבדות בנפש.

מבט מהאוויר של המכלית שעולה באש (צילום: סוכנות הידיעות ISNA)
מבט מהאוויר על מכלית שעולה באש במפרץ | צילום: סוכנות הידיעות ISNA

בכל פעם שאיראן מסתבכת עם העולם הגדול, היא מנסה לפגוע איפה שכואב וזה כמובן בנפט ובכיס. משהו שהצי הבריטי וגם האמריקאי כבר הרגישו בעבר ולכן אמורים להיות מודעים לו.

אם אפשר, האיראנים אוהבים גם להשפיל כדי להשיג את מבוקשם. בחודש יוני 2004, האיראנים חטפו שישה נחתים ושני מלחים בריטים בנהר השאט אל-ערב שבגבול איראן עיראק. אלו שוחררו אחרי שלושה ימים אבל לא לפני שהודו בטלוויזיה האיראנית כי נכנסו ללא אישור למים טריטוריאליים של איראן.

במרץ 2007 פשטו לוחמי קומנדו איראנים על כוח בריטי שפעל כדי להגן על ספינות סחר בדרום עיראק. 15 חיילים בריטים נלכדו על ידי האיראנים ואלה דאגו לשדר את התמונות שלהם לכל העולם, באקט מוחצן של השפלה. זה קרה, נזכיר, רק יממה לפני הטלת סנקציות חדשות בגלל תוכנית הגרעין.

גורמים לטראמפ להרגיש פראייר

על רקע כל זה הצי הבריטי שולח ספינה שנייה להגן על המכליות, וכבר הודיע שגם שלישית תצא לדרך. אבל ברור שהכוח הזה קטן מדי כדי להגן על האינטרסים שם.

הדבר מתחבר לדרישה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממדינות אירופה להגדיל את תקציב ההגנה שלהם ל-2 אחוז מהתל"ג ולהפסיק לסמוך בכל פעם על הכוח האמריקאי.

בשפתו של טראמפ, הסיבה היא פשוט כי 'נמאס להם להיות פראיירים'. רק שהבריטים לא ממהרים להגדיל את הצבא שלהם ולהשקיע את הכסף. ככה הם הגיעו למצב הזה מול איראן. באזור שלנו, סביר להניח שיש עוד מי שמסתכל ולומד.

טראמפ וטייס 35-F (צילום: Alex Wong, GettyImages)
רוצה שישקיעו כמוהו בתקציב בטחון. טראמפ | צילום: Alex Wong, GettyImages

בינתיים האיראנים מבינים את מגבלות הכוח שלהם, אבל גם של המערב כולל ארה"ב. הם ממשיכים להזרים נשק בכמויות לחיזבאללה. מעורבים גם בלחימה בעיראק, מסייעים לאסד תוך התנחלות בסוריה והפרת המאזן האזורי מול ישראל ומובילים את הצד שלהם גם במלחמה האכזרית בתימן. משמרות המהפכה שולחות זרועות תמנון גם מחוץ לגבולות המזרח התיכון.

שום דבר לא מרשים אותם באמת והם מנהלים סיכונים בצורה מאוד מחושבת ולא רק מול הבריטים. ארה"ב מעורבת גם היא בסיפור המכליות, שלחה לאזור כוחות ואיימה שאם איראן תעשה טעות היא תשלם ושארה"ב לא תסבול שום פרובוקציה.

התשובה האיראנית? הם הפילו כטב"מ אמריקאי, ניסו להשתלט על מכלית בריטית ללא הצלחה ולאחר מכן, השתלטו בהצלחה על שתיים אחרות. הייקום, נגיד זאת בעדינות, לא קרס עליהם.

ישראל מצדה מסתכלת על חולשת צבאות המערב, הצי הבריטי, התגובה האמריקאית ונותר רק לקוות שהיא את הלקחים שלה מפיקה.