אם נכונים הפרסומים על תקיפה ישראלית בסוריה, הרי שמדובר בתקיפה שנייה לפחות בתוך 48 שעות, להן ניתן לצרף תקיפה נוספת מסוף חודש ינואר. בפעם הראשונה גורמים סוריים רשמיים אישרו את דבר התקיפה, האשימו את ישראל בגלוי והכריזו שישראל פתחה במלחמה נגד סוריה. למעשה, מאז 1973 המצב לא היה מתוח כל כך. המומחים מסכימים שמדובר בשינוי של ממש, ושבשלב כזה או אחר לסורים לא תהיה ברירה והם יאלצו להגיב.
שלמה ברום, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, שירת שנים ארוכות במודיעין חיל האוויר וכיהן בין השאר כראש מחלקת המחקר בלהק מודיעין של חיל האוויר. בתפקידו האחרון בצה"ל שימש ברום כראש החטיבה לתכנון אסטרטגי בדרגת תא"ל. לאור ההכרזות וההתפתחויות באזור ניתח ברום עבור פז"ם את תרחישי התגובה הסורית ואת התגובה הישראלית הצפויה – אם כי הדגיש שהסבירות למהלך סורי עדיין נמוכה. הסבירות למהלך של חיזבאללה, לעומת זאת, גבוהה הרבה יותר.
ירי מאסיבי של טילים על העורף הישראלי
"חשוב לעשות הפרדה בין היכולות הטכניות של הצבא הסורי לבין השאלה האם השיקולים האסטרטגיים שלו יובילו לכך שיגיב", מסביר ברום. "טכנית יש להם יכולת להגיב בירי טילי קרקע-קרקע שנמצאים בכמויות גדולות יותר מאשר בחיזבאללה. המספר הכולל של הרקטות לא כל כך חשוב, מה שכן חשוב זה הנתון שלסורים יש יכולת הרבה יותר גבוהה מאשר לחיזבאללה לירות כמות גדולה של טילים לאורך זמן והיכולת לשגר אותן במקביל. יש להכניס למשוואה את יכולת יירוט הטילים של ישראל, אבל היכולת של הסורים לשגר יותר טילים ביום יכולה לגרום לרווייה במערכות ההגנה ואז יהיו יותר רקטות לא מיורטות".
ברום מציין כי יש לסורים רקטות רבות לטווחים של למעלה ממאה קילומטר ומעבר ל-200 ק"מ, "אבל הם מבינים שהמשמעות זה מלחמה עם ישראל. הנזקים הגדולים והחלק הפגיע שלנו זה לאוכלוסייה האזרחית, כך שניתן לקחת את מה שהיה במלחמת לבנון השנייה ולהכפיל את הכמות".
במקרה ותרחיש זה יצא לפועל התגובה הישראלית תהיה, סביר להניח, דומה למה שהיה בלבנון -2006: השמדה של מקורות הטילים, כולל כניסה קרקעית. "זה מאוד תלוי כי אם התגובה תהיה סמלית, כלומר ירי קטן וללא אבדות בכדי להעביר נקודה, אז יהיה נבון מהצד הישראלי, ואני יודע שככה חושבים, לתת למגיבים לבוא על סיפוקם ביחוד אם אין נפגעים ובכך נגמר הסיפור", אומר ברום. "ירי טילים מאסיבי זה כבר סיפור אחר שיגרור תגובה ישראלית רצינית, כמו ב-2006".
חיל האוויר הסורי נכנס לפעולה
תרחיש נוסף מתייחס לחיל האוויר הסורי. במקרה זה נראה את מטוסי המיג 23, אולי גם מיג 29, מנסים לחדור מתחת לרדאר בגובה נמוך בכדי לתקוף כל מטרה צבאית בעלת ערך ברמת הגולן, אולי גם מפקדות או ערים בגליל. "יש להם מטוסי תקיפה שיכולים לנסות ליצור איזה סימטריה – אנחנו תוקפים אצלם והם אצלנו. אבל מצבו של חיל האוויר הסורי היה גרוע עוד לפני המלחמה. זה חיל פעיל שמשתתף בלחימה בסוריה, פה תקיפה של זוג מטוסים שם תקיפה של זוג אחר, אבל זה לא אומר דבר על היכולות שלו. בקריטריונים שלנו זה חיל די עלוב כי המטוסים שלהם ישנים והאימון די גרוע, אבל יש להם יכולת להמריא עם איקס מטוסים ואם ינסו לחדור לישראל ישנו סיכוי שיצליחו, כי אין הגנה של מאה אחוז. גם אם זה יקרה הדבר יהיה מאוד נקודתי. חשוב להגיד שגם הסבירות לזה מאוד נמוכה והם מבינים את החולשה שלהם, ולכן יעדיפו שיגור מרחוק".
לגבי תגובה ישראלית במקרה הזה, גם כאן מעריך ברום שמבחן התוצאה יהיה הקובע. "זה מאוד תלוי בנזק שיגרום המטוס. הכל תלוי בתוצאות וכבר למדנו שבדרך כלל התוצאה היא זו שתקבע".
מלחמה קרקעית כוללת
תרחיש נוסף שהיה קיים עוד לפני האירועים האחרונים מתייחס למלחמה כוללת, או למחטף קרקעי מוגבל ברמת הגולן. במקרה כזה נראה יחידות איכותיות, פוג'י קומנדו, חי"ר ממוכן ושריון מנסים לכבוש מוצב צה"לי צמוד לגבול. "הבעיה של הסורים היא שהצבא שלהם שקוע במלחמה מעל הראש. הסבירות למלחמה כוללת מאוד נמוכה וכך גם מחטפים. הצבא הסורי לא שולט בחלק מהשטחים שבגבול הגולן. צריך להבין שצבא סוריה בנוי כמו צה"ל על גיוסי חובה, ואלה לא היו בסוריה מאז פרצה המלחמה, מה שפגע ביכולת שלהם. צבא סוריה מיושן, פגוע והיכולת שלו לבצע תמרונים גדולים מאוד מוגבלת ולקויה. הם שקועים מאוד במלחמה שם וסובלים מנפגעים ועריקות. נזקי המלחמה פגעו קשות ביכולת הזו של הצבא הסורי".
לדברי ברום התגובה הישראלית הברורה למחטף קרקעי זה מה שהופך את התרחיש הזה להכי פחות סביר. "זה תרחיש לא סביר כי הסורים יודעים שבמקרה כזה המהלך יגרור מלחמה כוללת".
התרחיש הסביר: תקיפה באמצעות חיזבאללה
התרחיש הסביר ביותר לתגובה סורית, להערכת רבים בעידוד איראני, זה באמצעות חיזבאללה – בין אם על ידי שיגורים מלבנון ובין אם באמצעות פיגועים בחו"ל כפי שהיה בבולגריה. "זה לא תרחיש קיצוני כלל והוא יותר סביר, כי מי שבאמת הותקף זה חיזבאללה", מסביר ברום. "כבודם של הסורים נפגע כי עשינו במרחב האווירי שלהם כבשלנו, אבל לחיזבאללה יש את המוטיבציה הגבוה להגיב על התקיפה. אבל גם להם תהיה בעיה להגיב בדרך הפעולה המסורתית של ירי רקטות מלבנון לישראל – הסיבה שבגללה נפרסו מערכות ההגנה בצפון – כי לאור מה שקרה במלחמת לבנון השנייה הם מבינים שזה יכול להתפתח למלחמה גדולה. גם להם אין אינטרס למלחמה כזו כי זה קורה במצב בעייתי עבורם לאור המעורבות שלהם והמצב בסוריה. חיזבאללה כבר למדו שהמחיר שלבנון תשלם יהיה יקר מדי. לכן הם יחפשו דרכי תגובה אחרים כמו פיגועים בחו"ל, למשל הפיגוע שעשו בבולגריה".
ומה תהיה התגובה הישראלית במקרה הזה? "אם יהיה ירי טילים סמלי, סביר להניח שישראל תכיל את הירי", אומר ברום. "אם ירו טילים בצורה מאסיבית, אז התגובה של ישראל תהיה כמו בלבנון השנייה. לגבי פיגוע של חיזבאללה בחו"ל, נזכור שאחרי בולגריה לא הייתה תגובה ישראלית וזה מה שלדעתי הופך את התרחיש הזה להרבה יותר סביר. חיזבאללה לא ירצה לעשות פעולה שתגרום לו נזק רב לראייתו".
למרות כל האמור והחישובים בסופו של דבר מספיק ניצוץ קטן ותגובה לא נכונה, כדי שכל האזור יבער. "יש בעיה מכיוון שגם אם החישובים שיש מגבלות גם על סוריה וחיזבאללה להגיב הם נכונים, ואני חושב שהם נכונים, בסופו של דבר הם באים לכדי מצב מצטבר. אז בפעם הראשונה בסדר, הם עוברים בשתיקה וכך גם בפעם השנייה והשלישית. אבל אם הדברים האלה יחזרו על עצמם אז באמת יכול להגיע מצב שהלחץ על מקבלי ההחלטות בסוריה ובחיזבאללה יהיה כזה שהם ירגישו שהם חייבים להגיב, מה שיכול ליצור את ההסלמה".