הישרדות גרסת טהרן: הברית הבלתי שבירה בין ח'אמנאי למשמרות המהפכה
יחסים "רוחניים", שליטה בחצי מהכלכלה האיראנית ווטו על זהות היורש: אתר "ארם ניוז" חושף את הקשר בין המנהיג העליון עלי ח'אמנאי לזרוע הטרור והדיכוי שלו. "אם אחד מהם ייפול, זה יהיה סופו של השני"
בין המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, לבין משמרות המהפכה, מתקיימת "משוואת הישרדות" הדדית שאינה ניתנת לניתוק. כך עולה מדיווח נרחב של אתר החדשות האמירתי "ארם ניוז", המסתמך על מקורות פוליטיים המעורבים בנעשה במסדרונות השלטון בטהרן. לפי המקורות, מדובר בשילוב בין עוצמה צבאית, שליטה כלכלית חסרת תקדים ו"לגיטימציה דתית", המהווים חומת מגן בפני איומים חיצוניים ופנימיים כאחד.
המקורות הסבירו כי היחסים בין ח'אמנאי לארגון הם מעבר ליחסי מפקד-פקוד; אלו יחסים "רוחניים" המבוססים על מחויבות אידיאולוגית עמוקה לערכי המהפכה. משמרות המהפכה אינם נתפסים רק ככלי להגנת המשטר, אלא כחלק בלתי נפרד ממנו. היציבות של המערכת כולה נשענת על היותם כוח צבאי ודתי השומר על המוסדות, מה שהופך כל ניסיון להפיכה או לשינוי מבני לכמעט בלתי אפשרי.
התמורה לנאמנות: 50% מהכלכלה האיראנית
הנאמנות המוחלטת של משמרות המהפכה למנהיג אינה ניתנת בחינם. לפי הדיווח, הארגון מחזיק בסמכויות כלכליות אדירות ונהנה מעסקאות ענק שהפכו אותו למונופול דומיננטי. הערכות המומחים בכתבה מצביעות על כך שמשמרות המהפכה שולטים כיום בכמחצית מהכלכלה האיראנית. שליטה זו בעורקי הכלכלה הממשלתיים והפרטיים הופכת את הארגון לרשת ביטחון כלכלית עבור המנהיג, ובמקביל מעניקה למפקדיו אינטרס אישי וישיר בהישרדותו של ח'אמנאי בתפקיד.
הדומיננטיות של משמרות המהפכה הגיעה לרמה כזו שהם עוקפים לעיתים קרובות את מוסדות המדינה הרשמיים. מומחים העוקבים אחר איראן מציינים בכתבה כי הארגון הפך למכריע במוקדי קבלת ההחלטות העליונים, עד כדי כך שכל מנהיג עליון עתידי יצטרך לזכות ב"ברכת הדרך" שלהם לפני שיוכל להיכנס לתפקיד.
מכוח ביטחוני קטן לתמנון אזורי
הארגון, שהוקם על ידי חומייני ב-1979 כדי למנוע הפיכות צבאיות, עבר דרך ארוכה. מצבא סדיר במלחמת איראן-עיראק, הוא צמח לאימפריה בעלת זרועות אוויר, ים ויבשה. בתוכו צמח "כוח קודס", האחראי על ייצוא המהפכה והפעלת השלוחות האזוריות, ובראשן חיזבאללה בלבנון והמיליציות בעיראק.
המומחה הילאל אל-עוביידי ציין בכתבה כי למשמרות המהפכה יש אפילו "קווי תקשורת" ישירים עם כוחות בינלאומיים, כולל ערוצים מול ארה"ב, בשל שליטתם בפועל בתיק החוץ והביטחון של המדינה. "כל הפיכה פנימית פוטנציאלית בטהרן תהיה מותנית בהשפעתם של המפקדים בתוך משמרות המהפכה", הדגיש.
"רשת העכביש" של ח'אמנאי
לצד משמרות המהפכה, קיימת באיראן "רשת עכביש" הכוללת את הבסיג', משרד ההגנה ומנגנוני דיכוי שונים, אך המשמרות נותרים תמיד בחזית. המומחה האסטרטגי מוסטפא אל-ח'פאג'י סיכם את המצב: "ח'אמנאי מעניק למשמרות המהפכה את המעטפת הדתית והלגיטימציה הנדרשת לניהול העימות מול ישראל וארה"ב, ובתמורה הם מבצרים את שלטונו ומגנים עליו מפני כל איום".
בשורה התחתונה, המציאות בטהרן פשוטה: המנהיג הוא מקור הסמכות של המשמרות, והמשמרות הם הכוח המבטיח את הישרדות המנהיג. ברית הדמים הזו היא שמעצבת את פניה של איראן כיום – ואת עתידה של המערכת כולה.