אמון הציבור בצה"ל נמצא ברמה הכי נמוכה מאז שנת 2008 - כך עולה ממדד של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהוגש ביום חמישי השבוע לנשיא המדינה יצחק הרצוג. סביר מאוד להניח שאם המכון היה בודק את צה"ל בחלוקה לזרועות וגופים הנתון היה נמוך עוד יותר. צה"ל סובל בלא מעט מהשנים האחרונות מבעיות הנוגעות להתערבות פוליטית חיצונית. אולם הצבא יכול להאשים בעיקר את עצמו לאור ההתנהלות של מפקדים, תגובות רשמיות לאירועים ושלל גורמים נוספים.

צה"ל נשאר הגוף הממלכתי שנהנה מהאמון הכי גבוה בקרב הציבור הישראלי. לא מפתיע בהתחשב בכך שמדובר בצבא עם, שבו משרתים הבנים והבנות של רבים, כמו גם העובדה שבסוף זהו גוף שמגן על גבולות ישראל. ועדיין, הנתון על פי המכון עומד על 78%. מדובר בירידה משמעותית מ-90% שהביעו אמון בצה"ל במדד הקודם, ביוני 2020, כאשר זה הנתון הנמוך ביותר מאז שנת 2008.

מה הוביל לצלילה באמון הציבור הישראלי בצה"ל? ישנם גורמים חיצוניים, בעיקר התערבות באירועים צבאיים לצרכים פוליטיים. למשל ניגוח בין צדדי המפה הפוליטית באירועי נפילת חיילים. לא ניתן להתעלם כמובן מפרשת אלאור אזריה, שם ההתערבות הפוליטית הייתה איום ממשי על הצבא. אולם את עיקר הנזק צה"ל עשה לעצמו ובעצמו.

כך למשל ניתן למנות בין הסיבות את נושא הפנסיות וזה מבלי להתייחס האם מדובר באירוע מוצדק או לא. עצם זה שצה"ל נלחם על העלאת הפנסיות בזמן שאחוז ניכר מהציבור, למעלה ממיליון אזרחים, נמצא בחל"ת ונפגע ממשבר הקורונה, גם אופן ניהול המשבר הזה מבחינת תקשורתית על ידי דובר צה"ל, הציגה את הצבא כמנותק מהעם עליו הוא מגן. בתגובה גם החיילים יצאו למחאה על העלאת שכרם, מה שהזיק עוד יותר לתדמית ועורר מתח בתוך הצבא.

מה שעוד קרה בשנה האחרונה, הוא פרשת קצין המודיעין שמת בכלא, שעד היום לא ברור מה היה שם. לפחות מבחינה תקשורתית צה"ל עשה כל טעות אפשרית שהביאה לחוסר אמון עד כדי טענות קונספירטיביות על הנסיבות שהביאו למותו של קצין המודיעין.

ואם זה לא מספיק, בתחקיר שפורסם ב"מקום הכי חם בגיהינום" וב"הארץ" נחשף כי צה"ל מפעיל באופן חשאי בלוגר בטלגרם דרך התקשרות חיצונית. דרכו הפיץ מידע מודיעיני, רק שאותו הבלוגר ידוע כבעל קו פוליטי וככזה שהתנגח בקצינים בכירים ודמויות פוליטיות, כמו גם נגד עיתונאים. העובדה שהאיש הזה, כפי שנחשף בתחקיר, נמצא בפיי-רול של צה"ל היא שערורייה של ממש.

לכך יש להוסיף פוסטים רבים של חיילים שהציגו את תנאי המזון והתברואה בבסיסים השונים של צה"ל. נכון שבחלק מהמקרים תמונות התגלו כזיוף או הגזמה, אולם בלא מעט מקרים המחדלים זעקו לשמיים, ובכל פרסום שכזה דאגו לציין כי מדובר בצבא עם תקציב של 70 מיליארד שקלים.

עיקר הבעיה של הצבא הייתה הפעמים הרבות בהן מפקדים ודוברים נתפסו כשהם לא אומרים את האמת ובטיוח של אירועים. מאז שרשרת האירועים של זיוף נתוני מספר החרדים המתגייסים, שינוי נתוני פיילוט לוחמות הטנקים ואירוע ההצפה בבסיס חיל האוויר בחצור, המצב רק הלך והידרדר.

זה ממשיך בזה שאחרי ההצפה בבסיס חצור, שעלתה למשלם המיסים מיליוני דולרים, המחדל הוסתר ואף התברר כי דיווחים של חיל האוויר בדבר פעולות למניעת הצפות טרם המקרה היו לא נכונים. לזה יש להוסיף את העובדה שמפקד בסיס חצור שכביכול לקח אחריות והתפטר מתפקידו, בכלל שובץ לתפקיד נספח זר בו הוא נמצא עד היום.

במקרה של בסיס חצור מה שהיה מקומם זה הניסיון להטעות את הציבור דרך התקשורת, יומיים אחרי ההצפות דובר צה"ל פרסם שהבסיס חזרה לשגרה והם גם צרפו סרטון של מטוסי הקרב, רק שכחו לציין שהמטוסים שנראים בו הם לא אלו שנפגעו בשיטפון. כלומר חזרה לשגרה, עם מטוסים שלא יצאו משגרה. לכאורה פרט שולי, אבל כזה שעולה ממנו תחושה של זלזול באינטליגנציה של הציבור, שצורך את המידע דרך התקשורת.

לסיפורים האלה ניתן להוסיף את התחקיר הפנים צה"לי שנחשף ב-mako, שבו גורמים מתוך הצבא אומרים כי צה"ל הפיץ תמונת מצב מנותקת מהמציאות במהלך מבצע "שומר החומות". בתגובה אמרו בדובר צה"ל כי התחקיר המדובר לא מוכר להם.

כל סיפור הפגיעה במטרו של חמאס שהוצג כהצלחה גדולה שהתבררה בהמשך כרחוקה מהמציאות, כפי שנחשף בין היתר במעריב פגע גם הוא באמון. לאחרונה צוטט קצין בכיר שטען כי במבצע לחיסול המטרו בעזה לא הייתה כוונה להרוג מחבלים. זאת למרות שבאתר הרשמי של צה"ל, מופיעה כתבה שהתפרסמה בזמן המבצע עצמו ובה קצין אחר מספר איך הם פעלו בתחכום כדי לגרום למאות מחבלים להיכנס למנהרות טרם התקיפה.

לרשימת הטיוחים וההסתרות של צה"ל ניתן להוסיף מקרים רבים שנחשפו השנה בתקשורת, כמו קידום קצינים מקורבים או כאלה שבעברם מחדלים ועדיין מונו, הסא"ל שצילם בסתר חיילות, טיוח של מקרי הטרדות מיניות, התאבדויות ועוד. מדובר בלא פחות מפגיעה בביטחון הלאומי וטוב יעשה הרמטכ"ל אם יפעל לטיפול בבעיה, ממש כמו שנהוג לעשות תחקיר מעמיק בכל הצבא אחרי מלחמה או מבצע.

הכתוב הינו טור דעה.