בעתות לחימה, אין הורה לחייל שלא מוצא את עצמו צמוד לאינטרנט או לרדיו ומתעדכן כדי לוודא את שלומו של הבן. אחרי כל אירוע גדול, המשמעות של הטלפון או ה-SMS שאומר "אני בסדר" היא עצומה בעבור המשפחה. עד שהם מגיעים, עוברות דקות מורטות עצבים.
סנדרה חסן, סטודנטית בלבנון הבינה שלחייל או לאזרח בזירת הפיגוע לא תמיד יש את הפנאי להרים טלפון או לסמס ושאת המסר הוא יצטרך להעביר בכמה שפחות מאמץ ופיתחה את אפליקציית "אני בחיים". הרעיון הוא מאוד פשוט – במגע בודד על מסך הסמארטפון, החייל ישלח ציוץ לטוויטר שלו כשהנוסח הוא קבוע – "I am still alive! #Lebanon #Latestbombing" ("אני עדיין בחיים! #לבנון#ההפצצההאחרונה). המטרה של האפליקציה ברורה מאוד – לאפשר לחיילים להרגיע את המשפחות שלהם גם כשאין להם אפשרות לחייג אליהם.
היא התחילה בהרצת פיילוט של אפליקציה בין חברים מהאוניברסיטה, אבל דווקא הדרדרות המצב הביטחוני בלבנון הביא לה את ההצלחה המסחררת כאשר לא מעט משתמשים הורידו את האפליקציה ובאמת השתמשו בה. "לא באמת ציפיתי שאנשים באמת יתחילו להשתמש בזה", היא מספרת בראיון ל-BBC. המציאות הכתה ובאופן ציני, היא הבינה שרב האנשים שהורידו את התמונה באמת ראו אותה כשימושית. אחרי שתי הפצצות במדינה הבוערת, 4,000 המשתמשים שכבר הורידו את אפליקציה הספיקו לצייץ דרכה, הרגיעו את החברים שלהם והודיעו שהכל בסדר.
>> נושמים צבא? לסיפורים הכי מעניינים, הצטרפו לפייסבוק של פז"ם
כאשר מורידים את האפליקציה, ניתן להגדיר את המדינה שבה נמצא האדם, את מספר הטלפון שניתן להשיג בו את אותו האדם ואת האנשים שיקבלו את העדכון המרגיע. מכאן, כל פעולה מצריכה רק מגע במסך.
הפיתוח הזה הוא דוגמא קלאסית ליצירתיות שצומחת מתוך מצוקה שנובעת מניסיון לקיים חיים אזרחיים תקינים כשהמציאות היא בלתי אפשרית. סביר להניח שאם האפליקציה הזו הייתה מפותחת בימים של האינתיפאדה הראשונה והשנייה, היא הייתה מתחרה הגונה לוואטסאפ שמצליח כל כך בישראל. מטעמי ביטחון מידע, ספק אם בצה"ל היו זורמים עם זה שחיילים היו מצייצים משדה הקרב ומהמוצב מיד אחרי כל פעילות מבצעית.
יהיה ציני להגיד את זה, אבל נראה שהמציאות הביטחונית בלבנון ובסוריה ובמדינות ערב נוספות, צופנת לסנדרה הצלחה מסחררת.