שלב חדש: האיומים האחרונים מאיראן - והמהלכים של ישראל

מבצע "עם כלביא" או "מלחמת 12 הימים" נחשבת לעימות ישיר וחסר תקדים בין ישראל לאיראן. כזה שבו ישראל הצליחה להשיג הצלחות מבצעיות חסות תקדים, ולסיים במאזן שנוטה בברור לטובתה, עד כדי איום על שרידות המשטר באיראן. אבל למרות ההצלחה הישראלית, שהסירה רבים מהאיומים, גם בצבא מתייחסים לאיראן כזירה שלא נסגרה.

ההתמודדות הישראלית עם האיומים האיראניים המתמשכים נכנסה לשלב חדש, מורכב ומאתגר לא פחות. נכון למועד זה, התרחיש של חידוש הלחימה בין המדינות נמוך יחסית. אבל כמו בלא מעט משברים מהסוג הזה, קיים חשש להתדרדרות.

המתקפה הישראלית על מתקני הגרעין האיראניים, על בסיסי הטילים ועל ראשי משמרות המהפכה, הבהירה באופן חד-משמעי שישראל משנה את המשוואה, לא מקבלת את האיום האיראני והבהירה גם את היתרון הצבאי הברור שלה, שאמור היה להיות גם איום משמעותי על האיראנים, במטרה למנוע מהם להמשיך לפעול נגדה.

אבל מאז הפסקת האש האזור כולו מצוי עוד במצב של דריכות שיא. האיומים האיראניים לא נעלמו, הם אולי שינו צורה אבל אפילו התגברו. ההתמודדות של מערכת הביטחון הישראלית עם האיומים והפרסומים מאיראן היא סוגיה מורכבת, ואיראן עדיין נחשבת לאיום האסטרטגי המרכזי על ישראל. בעיקר בגלל המשך התמיכה שלה בארגוני הטרור וגם בגלל שנשארו שם יכולות גרעיניות שניתנות לשיקום.

איראן מכוונת לעם שלה, אבל צה"ל לוקח ברצינות

מערכת הביטחון הישראלית עוקבת בדריכות אחר כל פרסום, איום או התבטאות שמגיעים מהצד האיראני, כאשר הנתונים מנותחים על ידי גורמי מודיעין, מחקר והערכה במטרה להבין את הכוונות האמיתיות שמאחורי הדברים. בישראל אומרים שנכון לשלב זה ההצהרות הלוחמניות נועדו בעיקר לצרכי תעמולה פנימית, כשבטהרן מבינים היטב שהעם, למרות התעמולה הפסיכולוגית שמופעלת נגדו, יודע מה תוצאות המלחמה.

בישראל ממשיכים לעקוב גם אחרי הפעילות של איראן בתימן, בסוריה ובלבנון, מה שהוביל בין השאר לתפיסה של הברחות וסיכול של חוליות טרור, כאשר המטרה העיקרית למנוע התבססות מחודשת של האיראנים על גבולות ישראל.

צה"ל גם לוקח ברצינות את האיומים האיראנים והפרסומים שיוצאים משם על תרגילים צבאיים, ומתכונן לאפשרות של חידוש העימות הצבאי הישיר עם איראן או עימות עקיף. זה אומר רכש של אמל"ח ולמלא את המחסנים בחימושים מהסוג שהוטלו באיראן וגם כאלה שהשתמשו בהם בעזה ולבנון. 

בישראל גם מתחקרים ומנתחים את כל נפילות הטילים שחדרו את מערך ההגנה האווירית, כדי לשפר את יכולות ולהיות מוכנים לחידוש מתקפות טילים מאיראן, כשבטהרן מאיימים גם בפיתוחים חדשים שלטענתם טרם שוגרו לישראל.

אומנם בישראל מתייחסים לרוב האיומים האיראנים כאלה חלק ממערכה פסיכולוגית, כולל כאמור נגד העם שלהם, אבל גם לוקחים את זה ברצינות. מעבר להכנות צבאיות, בישראל גם מגבירים ומשפרים את שיתוף הפעולה עם האמריקאים. המטרה כאן היא גם לשמר ולחזק חזית מאוחדת נגד הפעילות האיראנית, שאולי תתחדש.

מתחקרים ומתחמשים - כולל בהגנה אווירית

על פי בכירים בצבא, המהלכים שמבוצעים נועדו להבטיח שישראל תמשיך להיות מוכנה לכל תרחיש עתידי, החל ממבצעים מוגבלים ועד לעימות רחב היקף. הדריכות הזו אינה רק תגובה לאיומים קיימים אלא גם הרתעה מול איראן, במטרה למנוע מהם אפילו את הרצון לפעול נגד ישראל וגם נגד יהודים בעולם על ידי טרור.

בכירים מדגישים שבישראל לא נחים על זרי הדפנה וצה"ל, בפיקודו של הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, מקיים תהליך מואץ של הפקת לקחים ממלחמת 12 הימים. זה גם עולה מהפרסומים והתדריכים של הצבא וניתן רק לקוות שאכן כך הדבר.

ההתמודדות עם האיומים האיראניים כבר הובילה לדרישה של צה"ל לשדרוג של מערכות ההגנה האווירית. חיל האוויר בשילוב המודיעין האיכותי הוכיחו את היכולת להגיע לעומק השטח האיראני ולפגוע במטרות כולל האסטרטגיות, אבל האיום הגדול ביותר כעת הוא מפני נכסים שהוסתרו, בדגש על טילים וכטב"מים, וכן מפני האפשרות שאיראן תשקם את יכולות טילי הקרקע-קרקע.

צה"ל וגופי המודיעין גם הגבירו את המאמץ מול כוחות הפרוקסי האיראנים. אומנם חיזבאללה, חמאס והג'יהאד נחלשו, המשטר הסורי קרס, אבל גם שם האיום עוד קיים. עדיין מתקיימים תרגילים נרחבים המדמים מלחמה רב-זירתית. המטרה היא גם להבהיר לאיראן שכל תקיפה מצד שלוחיה תיתקל בתגובה חריפה של ישראל, עליה תשלם מחיר כבד.

דריכות היא עדיין השגרה בצה"ל ומערכת הביטחון, כשההבנה היא שאפילו מלחמה מוצלחת כמו "עם כלביא" היא לא פתרון קסם בלי מינוף מדיני. המלחמה קנתה לישראל זמן ארוך ויקר, אבל גם השעון הזה מתקתק הזמן הזה הולך ואוזל. לצד הכנות צבאיות ומעקב מודיעיני הדוק, ישראל צריכה להשקיע במאמץ דיפלומטי אגרסיבי כדי למנף את ההצלחות לשינוי אמיתי של כללי המשחק, כדי להשיג את המטרה הסופית: למנוע מאיראן להפוך למעצמה גרעינית ולהבטיח את ביטחונה של מדינת ישראל לדורות הבאים.