חמש וחצי בבוקר, השמש עוד לא זרחה, הכבישים ריקים – אבל הכניסה לכלא אילון סואנת כמו בוקר תל אביבי. שיירות של משאיות מיוחדות ורכבים של יחידת נחשון מתכוננים לעוד יום של עבודה, הובלה של למעלה מאלף אסירים מסוכנים בכבישי ישראל, כשהם בדרכם לבתי המשפט או לבתי כלא אחרים. מחבלים, רוצחים, אנסים וגנבים, אותם צריך להוביל דרך לב הערים. בראש של לוחמי נחשון רצים התסריטים הכי מסוכנים, הוליוודיים משהו, על תקיפת שיירת ליווי, בריחת מחבל או סתם התנקשות. שם, מחוץ לכותלי בית הכלא המאובטח, הם החומה הראשונה והאחרונה בינינו האזרחים לאותם אסירים מסוכנים.
לפניכם הצצה נדירה לעבודה של יחידת נחשון, אותה אנחנו רגילים לראות על כבישי ישראל או כשהם מלווים עצור במעצר מתוקשר. שב"ס אפשר לנו להצטרף ליום עבודה של לוחמי היחידה, ולאימון של כלבי התקיפה, שהפכו לכלי חשוב ומרכזי בעבודתם.
במהלך אחד מהתרגילים אסיר מסוכן הצליח להשתלט על סוהר ברכב של היחידה. בעולם הסרטים היינו רואים עכשיו עשרות ניידות משטרה, צוותים של משא ומתן וצוותים של יחידת מצדה והימ"מ מתפרסים סביב הרכב. באותו עולם פתרון הבעיה היה נמשך כמה שעות. אבל בתרגיל בו צפיתי, ובקיצור במציאות, ה"בעיה" נפתרה בשניות: כלב התקיפה של היחידה רץ לעבר הרכב, נתן זינוק מדהים דרך החלון ונטרל את החבל. לקח זמן ארוך יותר לשחרר את הכלב מהמחבל המדומה.
1,800 פצצות מתקתקות נעות בכל יום על כבישי ישראל
"יחידת נחשון מונה למעלה מאלף ומאה לוחמים שמחולקים לשלושה גדודים, צפון, מרכז ודרום, כאשר בכל גדוד כזה מספר פלגות שמחולקות לצוותים", מסביר תת גונדר (מקביל לתא"ל בצה"ל) מנשה גניש, שמפקד על היחידה. "בכל יום נעים בממוצע 1,800 אסירים לאורך כ-30 אלף ק"מ בכבישי ישראל. אנחנו מדברים על כל סוגי העבירות, ביטחוני, אונס רצח, סמים וגניבה, כאשר 99.9 אחוזים מהעצורים שמגיעים לבתי המשפט מלווים על ידי יחידת נחשון. יש לנו פה סיכון ביטחוני מאוד גדול. שב"ס השקיע מיליארדים באבטחה של בתי הכלא ואנחנו בעצם מוציאים אותם אל מחוץ לכותלי הכלא המאובטח, קופסת פח שנעה על הכבישים, ומי שנותן את ההגנה זה רק הלוחמים של נחשון".
תת גונדר גניש מציין שכדי לתת את המענה הטוב ביותר הלוחמים שלו עוברים הכשרה ארוכה ואימונים שמדמים שלל תרחישים אפשריים, דמיוניים ככל שיהיו. "יכול מאוד להיות מצב שקבוצה עבריינית יודעת שאדם מגיע לבית משפט, והם ינסו לחלץ אותו. אנחנו מתרגלים את המענה לאותם תרחישים", מסביר גניש. הוא לא מוכן לפרט מה הסבירות שמקרה כזה אכן יתרחש, אך חושף שיש לא מעט מידע מודיעיני בנושא.
אני פוגש את הצוותים של נחשון בשעה חמש וחצי בבוקר, כשהם עוברים תדרוך לפני משמרת. פלגת דן שאחראית על מחוז תל אביב מתכוננת להעביר עשרות אסירים לבתי המשפט, אבל לפני שזה יקרה הם יעברו חיפושים קפדניים, וליתר ביטחון עוד אחד ועוד אחד. לא תאמינו מה האסירים מנסים להבריח, להחביא ולהסתיר. והדרכים יצירתיות במיוחד.
"תזמון העבודה שלנו הוא של דקות, וזה לא שאני לוקחת פה כיתת תלמידים לטיול שנתי", מסבירה רב כלאי (מקביל לרס"ן) אורלי בן הרוש. "אין ליווי לכל אחד בנפרד. יש את הביטחוניים, יש את טעוני ההגנה, קטינים, נשים והפרדות ארציות, כאשר כל אלה לא יכולים לנסוע אחד עם השני. לצד אלה יש את אלה שמסוכסכים אחד עם השני, מספיק שדוד רב עם חיים ואסור להם להיפגש".
ומה קורה אם הם נפגשים?
"זה יכול להסתיים ברצח, חד משמעית".
בן הרוש מציינת שלצד כל הברדק הזה יש גם את הסכסוכים שהם לא מכירים, כאלה שרבו רגע לפני הנסיעה. "מספיק שאחד זרק מילה לא במקום ואתה מעלה אותם לרכב זה מסתיים בחתכים ודקירות. לכן כל תזוזה פה משמעותית". כדי להתגבר על הבעיה יחידת נחשון נעזרת בטכנולוגיה שמסייעת להם בעבודת הסודוקו הזו וכמובן שבנהלים שנכתבו בדם. "זה מתחיל בזה שבצוות יש בן אדם שאחראי לבדוק את הפקודות, מי זה העצור, איזה סכסוכים יש לו וכל הנתונים. אנחנו עובדים עם תוכנה שנמצאת באייפד של הצוות, שם אני רואה מי זה האסיר, מה ההיסטוריה שלו, הכול. אם אני מעלה אותו לרכב שיש בו אסיר שאסור לו לפגוש התוכנה מתריעה לי על זה".
מסייעים לשב"כ למנוע פיגועים
אחרי שלוחמי נחשון זיהו את האסירים הם מעבירים אותם למקום המתנה, משם יעברו לרכבים. כל הזמן הזה הם כבולים, ידיים רגליים, ועוברים חיפוש מדוקדק. מכיוון שבתי הסוהר, שעברו בשנים האחרונות שדרוג משמעותי, קשים לפעילות של האסירים, הם רואים ביציאה כהזדמנות להעביר מסרים וכמובן שגם סמים ונשק. "הם מנסים אותנו כל הזמן", מציינת בן הרוש. "הם מנסים להסליק סמים, סיגריות, דוקרנים, המון כרטיסי סים ואשגרים שזה הודעות שהם מעבירים. לפעמים האשגרים זה מכתבי אהבה או ד"ש למשפחה, אבל הרבה פעמים זה מסרים של העבריינים למי שבחוץ או מסרים של הביטחוניים".
את המסרים או כרטיסי הסים הם תופרים בחגורה, בצווארון ובכל מקום אפשרי. בן הרוש מציינת דוגמה של אסיר ביטחוני שהיה ממש דואר אנושי. "אנחנו מוצאים הרבה מאוד והם מנסים אותנו כל הזמן, אין גבול ליצירתיות שלהם. אשגר משמעותי שהוא לתפוצה משוכפל כמה פעמים, כדי להעביר מסרים לכל בתי הסוהר. היה לנו אסיר שכל החגורה שלו הייתה מלאה באשגרים אותם היה אמור להעביר לאנשים שיפגוש בליווי ובבתי המשפט והם היו אמורים להעביר הלאה. כמעט כל יום אנחנו תופסים הודעות".
לא הרבה יודעים אבל אשגר שכזה מועבר לאנשי המודיעין של שב"ס ולשב"כ. תת גונדר גימשי לא הסכים לפרט, אבל ציין שהיו לא מעט מקרים שתפיסת אשגרים על ידי לוחמי נחשון מנעו פיגועים קשים נגד אזרחי מדינת ישראל. לזה יש להוסיף גם את תפיסות הסים ומכשירי טלפון שנתפסו אפילו בישבנים של האסירים. איך הם תפסו אותם? אתם לא רוצים לדעת. כשישבתי במשרדו של גימשי הוא הראה לי מצגת ובה כמות התפיסות של לוחמי נחשון בכל שנה. אנחנו מדברים על כ-400 כלי נשק מאולתרים, עשרות רבות של כרטיסי סים ולפחות 8 מקרים של מפתחות לאזיקים שנתפסו על אסירים. דמיינו לכם שרכב של נחשון מגיע לבית משפט, בלב העיר כמובן, ואסיר פותח את האזיקים שלו מבלי שלוחמי נחשון יודעים. "צורת העבודה שלנו מכסה את כל התרחישים, גם את זה", מדגיש גניש.
היחידה עובדת צמוד גם ליחידת להב 433 של משטרת ישראל ומול השב"כ. "יש לנו צוותים שעובדים מול להב 433 בשת"פ מלא, וצוותים של נחשון שצמודים לשב"כ. הם עושים שם כל מני ליוויים ותרגילים מסוימים", אמר ולא פרט. "אנחנו אנשי שב"ס, אבל רוב העבודה שלנו היא מחוץ לבתי הכלא".
תרחישי קיצון מטורפים
נחשון עלו לאחרונה לכותרות בזכות שני אירועי פח"ע אותם הצליחו לסכל. באוגוסט האחרון חיסל לוחם של היחידה מחבל שניסה לפגע עם טרקטור, ובחודש שעבר צוות לוחמים שהוביל עצורים לבית המשפט בתל אביב נטרל מחבל שביצע פיגוע דקירה במרכז העיר. "הם לא הרגו אותו, ירו לו ברגל וסיימו את האירוע, מה שמלמד על המקצועיות של הלוחמים", מדגיש תת גונדר גניש. הוא מציין שבעקבות האירוע הזה הוסיפו להכשרה ולאימונים של לוחמי נחשון ירי בשטח בנוי.
העניין זה שמה שנראה מובן מאליו אינו כזה עבור לוחמי נחשון. ריצה לעבר מחבל מלווה בדילמה שאולי אסיר יברח, או שחלילה מישהו ינצל את הסיטואציה לחלץ אסיר. ולא רק זה: כפי שציינו הם נמצאים בכל הארץ, 30,000 ק"מ של נסיעה בכל יום. "הם עדים ללא מעט אירועים, כמו למשל תאונת דרכים", מציין מפקד היחידה. גם פה זה יכול להיות תאונה מבוימת או כזו שאסיר ינצל כדי לברוח. "אבל ברור ללוחמים שהם יעצרו לסייע, רק שהם יעשו זאת בזהירות כאשר הכוח מאובטח. היה לנו צוות שראה תאונה מול העיניים. בחודש שעבר היה לנו מקרה שרכב ליווי היה על כביש 6 והחל לבעור, היה ברור שחייבים להוציא את האסירים, והכול על כביש 6". הם עשו את זה בזהירות מרובה ואחרי שהביאו תגבורת אבל המסר ברור: כל תרחיש יכול להפוך בקלות לסיוט.
לא הרבה יודעים אבל נחשון זה גם כוח התערבות ותגובה מהירה של שב"ס. הם מומחים בפיזור של הפרות סדר, ולא פעם הם פועלים בתחום גם מחוץ לבתי הכלא כשהם מסייעים לצה"ל, אחרי שמתקבל לזה אישור משפטי. "הם כוח שובר שוויון ואם יהיו הפרות סדר, במיוחד בביטחוניים, נחשון יודעים לתת לבנות הפסד איכותי", כך גניש. כאשר ירושלים בערה, לפני מספר חודשים, לוחמי נחשון פעלו כצוותי יס"מ לכל דבר, לצד משטרת ישראל.
פעם אחרונה זה קרה לפני שבוע, בכלא רמון, שם היו הפרות סדר של האסירים. במהלך הסיור שלי ביחידה צפיתי בתרגיל בו דימו הפס"ד ואף השתלטות של אסירים על אגף. צוות של לוחמי נחשון, בליווי כלב תקיפה, הגיע למקום עם ציוד מיגון וסרבלים שחורים. המראה שלהם לבדו היה מרתיע במיוחד. במהלך התרגיל הם נתנו לאסירים הזדמנות להיכנע לפני שהם נכנסים לפעולה, מה שלא קרה כמובן. זה מסתיים מאוד מהר בהסתערות מסודרת שמלווה באמצעי אל-הרג, שלאחריה האסירים המדומים מוצאים אחד אחרי השני. במקרה של כלא רמון, לפני שבוע, זה הסתיים אפילו מהר יותר; המראה של לוחמי נחשון בסרבלים השחורים וההבנה של מה שהולך לקרות גרם לאסירים להיכנע.
"זה מפחיד להיות בדבר כזה. היו מקרים של אלף אסירים שדופקים על הדלתות, שופכים שמן רותח וקופסאות שימורים. אבל הכוח יודע לתת את המענה המהיר והמקצועי, ויותר מזה. בדרך כלל זה יסתיים בלי נפגעים בקרב האסירים. אנחנו באים לנטרל את האירוע ולא משתמשים בכוח שלא לצורך. בכובע הקודם שלי הייתי מפקד כלא עופר והייתה שם התפרעות של ארבעה אגפים, 700 אנשים, ואף אחד לא נפגע. ברגע שהם רואים את כל הכוח זה מוריד את רמת ההתפרעות".
כאילו לא חסרות להם צרות לוחמי נחשון נאלצים להתמודד גם המציאות המיוחדת של מדינת ישראל, הכוללת מבצעים צבאיים תכופים והסלמות. גניש גאה לציין שגם בימי מבצע צוק איתן לוחמי נחשון עבדו כמעט באופן מלא. הם עבדו בצמוד לפיקוד העורף, אבל היו מקרים ששיירות נכנסו לאזורי נפילות וכמעט שספגו פגיעות. "היה לנו מקרה של שיירה עם 80, 90 עצורים שנאלצה לעצור בצד ולתפוס מחסה, הלוחמים ירדו מהרכבים ואבטחו אותם מרחוק. חלילה וחס טיל פוגע ברכב כזה ויש אסון. זה דילמה לא פשוטה בכלל אבל גם את זה עברנו".
להפריד את הרגש ולשמור על השפיות
יום עבודה בנחשון מתחיל בשעת בוקר מוקדמת והם לא ממש יודעים מתי יסתיים. רובם הורים לילדים, גברים ונשים, שנמצאים כל היום עם רוצחים כבדים, מחבלים, אנסים או גנבים. לא פשוט לשמור על השפיות ולהפריד את הרגש, ולזה תוסיפו את העובדה שהם מטרה לביטחוניים או לפריקה של תסכול ועצבים. "היו לנו אנשים מאוימים אבל ביחס לכמות העבודה זה באחוזים מאוד קטנים", מציין גניש.
רב כלאי בן הרוש מוסיפה, "אתה נמצא יחד עם אותם אנשים כל היום, אבל לומד לעשות את ההפרדה. נכון שזה לא פשוט אבל זה המקצועיות של לוחם בנחשון. יש מקרים שאני נמצאת בבית משפט עם עצור כזה ורוצה לקלל ולדבר, אבל אני והלוחמים תמיד זוכרים שאנחנו לובשי מדים, מייצגים ארגון ומדינה".
גניש: "מה שמחזיק את האנשים זה החיבוק של כל האנשים בצוות. יותר מזה, בשנה האחרונה יש לנו ירידה של 27 אחוזים בכמות המתפטרים והאחוז הכי נמוך של ימי מחלה. אנשים באים לעבוד על ארבע כדי לא לפגוע בחברים שלהם".
אולי התפקיד הנוסף של היחידה מסייע להם מעט לשמור על השפיות – ליווי עצורים מחו"ל, משהו שקורה עשרות פעמים בכל שנה. מה שמדהים בכל הסיפור הזה, זה העובדה שמדובר בטיסות מסחריות רגילות. "רוב הנוסעים לא יודעים שיושב לידם עצור עם לוחמים של נחשון", מספיר גניש שלאחרונה הביא בעצמו עצור שכזה מארה"ב. "יש כאלה שרואים משהו מוזר בזה שאדם קם לשירותים ומישהו קם איתו, אבל הרוב לא שמים לב. ואגב, בניגוד לארה"ב למשל, הם טסים בלי אזיקים. כמובן שאנשי הביטחון שעל הטיסה יודעים בדיוק מי נמצא על הטיסה".
לפני שאני עוזב את היחידה אני מתרשם מאימון של יחידת כלבי התקיפה של נחשון. כפי שניתן לראות בסרטון איתו פתחנו כלבי התקיפה פותרים בשניות משברים שהיו יכולים להימשך שעות. הם אפילו יודעים להבדיל בין אסיר ללוחמי נחשון, כפי שראיתי באחד התרחישים, לזנק מעל כלי רכב, דרך חלונות ולנטרל את האיום. אגב, מסיבה לא ברורה הם מרגיעים במיוחד את האסירים הביטחוניים. "אני לא יודעת למה אבל ברגע שהם רואים כלב הם פשוט נצמדים לקיר, מתים מפחד", מציינת בן הרוש. זו גם הסיבה שהיחידה מתכוונת להכפיל בקרוב את כמות כלבי התקיפה שלה ואף להוסיף עוד כלבים לגילוי סמים וטלפונים.