החתול צוקי נולד ברצועת עזה למציאות לא קלה של קולות נפץ, הדי פיצוצים והרס. זו היתה מציאות חייו עד שפגש את ערן, שריונר שנכנס לפני כמה ימים לרצועה וגם חובב חתולים בנשמתו. באחת מההפוגות בלחימה, הוא יצא עם חבריו לנשום אוויר צח ולקחת כמה רגעים של מנוחה כשלפתע עיניו הבחינו בחתול לבן וקטן, יוצא מאחד השיחים כשהוא מבוהל למדי ומתרוצץ בחוסר מנוחה.
ערן וחבריו הבחינו שהוא רעב על פי בטנו התפוחה, התקרבו אליו בזהירות ונתנו לו לאכול ממנות הקרב שלהם. "זה היה מראה מרגש לראות בשום מקום, בתוך עזה חתול קטן ומסכן שחיפש קצת שקט ואוכל", סיפר ערן לגיני ואיימי המטפלות בהתנדבות בבעלי חיים נטושים או כאלה שנמצאים במצוקה.
ערן והלוחמים רכשו לאט-לאט את אמונו של החתול העזתי והבינו שאם יישאר ברצועה הוא עלול להרג. לכן, החליטו להוציאו בכל מחיר לכיוון ישראל. הם אספו אותו לטנק ובדרכם חזרה לגדר הגבול מסרו אותו למתנדבות, נטלי, איימי וגיני שהמתינו לו בסמוך לכפר עזה לאחר שערן יצר איתם קשר וביקש שיסייעו לו בעניין.המתנדבות העבירו במהירות את החתול שזכה באופן קלישאתי לשם 'צוקי', למרפאה הווטרינרית של ד"ר רפי קישון שם המתין לו כל הצוות כדי לטפל בה במסירות.
"בתחילה הוא היה מבוהל למדי, תוקפני, אפילו קצת שרט והתחבא במרפאה. היו לו פרעושים ותולעים, טיפלו בו במסירות רבה ונתנו לו טיפול מניעתי", סיפר ד"ר קישון בהתרגשות. "הוא הפך להיות יותר ידידותי, נחמד וחביב, התאקלם מהר מאוד במרפאה והתחיל להתפנק עלינו". הצוות הרפואי במרפאה נתן לצוקי ויטמינים וכמה זריקות כדי לחזק את מערכת החיסון שלו. "אנחנו מחכים לערן שיגיע לקחת אותו, הבנתי שהוא החליט לאמץ את החתול צוקי ונקשר אליו, במקרה שהוא אולי יתחרט, נמצא לו בית חם ונדאג שיקבל המון אהבה", ציין ד"ר קישון.