"ההווי שם מזכיר מילואים בארץ פלוס הרבה מאוד וודקה", כך מתאר ישראלי שפרטיו שמורים במערכת מסיבות מובנות את מה שראה כשעבד כמה פעמים כמדריך עם לוחמי "קבוצת וגנר".
מדובר בשכירי חרב רוסיים, מן "צבא רפאים" עם כוחות מיוחדים, חי"ר ועוד. גורמי מודיעין בעולם מאמינים שהחברה הפרטית הזו, כביכול, נותנת דין וחשבון לשלטון במוסקבה. היא מאפשרת לקרמלין לפעול בחשאיות מבלי שהיא מזוהה עם רוסיה או הצבא הרוסי.
בעדות נדירה, מספר אותו מדריך ישראלי לו יש עבר בטחוני גם בישראל וגם ברוסיה על הכוח המסתורי שמעט מאוד ידוע עליו.
"רוב המתגייסים הם יוצאי הצבא הרוסי", מעיד אותו גורם, "המון חבר'ה שהיו בנחתים ובצנחנים, יש כמה יוצאי יחידת העילית הספצנאז וגם חבר'ה שהיו בשריון, תותחנים, אפילו ג'ובניקים. הם מקבלים סכום שנע בסביבות ה-4,000 דולר, הרבה כסף במושגים רוסיים".
ההערכה היא שכיום עובדים במסגרת החברה בין 6,000 ל-8,000 אנשים. בתפקידים עורפיים הם יכולים להרוויח אלף דולר לחודש, עדיין לא רע ברוסיה של היום. מאבטחים, למשל כאלו שנשלחו לשמור על שדות הנפט בסוריה, מרוויחים כ-2,600 דולר לחודש לא כולל בונוסים.
סבב שירות נמשך ארבעה חודשים ומי שמצליח לסיים אותו, מקבל בונוס בגובה שלוש משכורות. שכיר חרב בתפקיד פיקודי יכול לקבל משכורת כפולה מזו של לוחם רגיל.
"כל מי שמתגייס עובר אימון קצר של שלושה שבועות-חודש כדי ליישר קו ולהכין אותם למשימה", מתאר הישראלי את ההכשרה. "לפני שהם ייצאו יהיה עוד אימון קצר". כל ניסיון לברר איתו לאן יצאו הלוחמים אותם אימן נתקל בסירוב מוחלט, כשהוא הסכים רק לומר ש"הרבה מהם נהרגו בכל מני נקודות, כי השתמשו בהם כבשר תותחים".
קבוצת וגנר פועלת בשטח בתיאום מלא עם מפקדי הצבא הבכירים באזור היעד. לפעמים יחידות הצבא הרשמי יהיו אלה שיעבירו להם אספקה ויגבו אותם אבל יהיו גם מקרים שהצבא הרשמי לא ידע שבשטח הפעולה שלו יש לוחמים שלהם.
אם קורה משהו שלא מתיישב עם האינטרס הרוסי ומביך את הממשל, אז הקרמלין יכחיש כל קשר לאותו הכוח ולאנשים שלו. אין להם שום בעיה לנטוש אותם וזה קרה לא מעט פעמים.
"האנשים האלה עושים את כל העבודה השחורה של רוסיה", מעיד המדריך הישראלי, "אלה חבר'ה צעירים שדווקא אוהבים את החיים. אנשים אמיצים שחלק גדול מהם חשב שיעשה כסף קל וחלק אחר חיפש את החוויה והאתגר. לצערי הרבה מהם חזרו בארון ואחרים בטראומה. הם לוחמים טובים אבל סובלים מפיקוד באיכות נמוכה".
שימוש של הרוסים בכוחות חשאיים כדי להילחם בזירות בהן יש להם אינטרס הוא לא סיפור חדש, ממלחת וייטנאם ועד הסיוע לצבאות ערב בקרבות מלחמת ההתשה.
בזמן כהונתו של ולדימיר פוטין כנשיא רוסיה סיפור המלחמות החשאיות צבר תאוצה. ברוסיה הוקמו חברות קבלן צבאיות, כמו בארה"ב, רק שהן פחות פרטיות ויותר ממשלתיות. גופי ביון במערב העריכו בעבר שברוסיה הוקמו חמש או שש חברות כאלה והטענה היא שלכולן יש קשרים למודיעין הרוסי.
החברה המובילה היא קבוצת וגנר שהפכה לזרוע ביצועית של הצבא הרוסי. הערכה היא שלפני הפלישה הרשמית של רוסיה לחצי האי קרים, נשלחו לפחות 2,000 לוחמים של וגנר בסיוע קבוצות אחרות לאזור.
פתאום צצו במקום אותם לוחמים כשהם לבושים במדים בלי סימני זיהוי ועם מסכות על הפנים, מה שנתן להם את הכינוי "אנשים ירוקים קטנים" שנחתו פתאום על החוף. החיילים הירוקים האלו המשיכו לאחר מכן למזרח אוקראינה, ומאז מתנהלת שם מלחמה שקטה, שקטה ואכזרית.
"באימון שהיינו מעבירים להם היו ללוחמים כל מיני כלי נשק שאין מצב שמישהו קנה באופן פרטי, לא משנה כמה הוא מקושר", בטוח המדריך הישראלי. "ברור שמי שמחזיק אמל"ח כזה, קנה אותו באישור של הממשלה כדי לעבוד עבורה. רוסיה זה לא ארה"ב שכל אחד יכול לקנות איזה נשק שהוא רוצה".
לוחמי הרפאים של הקרמלין פעלו בסוריה במשך שנתיים לפחות באופן מאוד לא רשמי, עד לשנת 2015 אז המעורבות הרוסית הפכה לרשמית. גם היום משרתים בסוריה בין מאות לאלפי שכירי חרב ממקבוצת וגנר.
בשנת 2016 הם סייעו לסורים לכבוש את חלב ובאותה שנה חשפו שני לוחמים שהתראינו בעילום שם לרשת סקאי ניוז הבריטית איך נראתה התקופה שלהם בסוריה. היו עוד 564 חיילים איתי בבסיס", סיפר אחד מהם. "היו לנו שתי מחלקות מודיעין, מחלקת הגנה אווירית, שתי קבוצות תקיפה וכוחות רגליים, לצד ארטילריה כבדה, טנקים ועוד".
"במהלך ההסתערות על תדמור השתמשו בנו כבשר תותחים", העיד השני. "רוב אלו שהגיעו לסוריה תמורת כסף נהרגו. רק ממחלקת התקיפה שלי נהרגו 18 לוחמים והיו עוד. אחרינו הגיעו הפחדנים מצבא אסד וסיימו את העבודה, אבל אנחנו עשינו את רובה".
האירוע הקטלני ביותר בו ככל הנראה היו מעורבים לוחמי קבוצת וגנר התרחש בפברואר 2018. הם השתתפו בתקיפה בסוריה יחד עם צבא אסד נגד ארגונים פרו אמריקאים בהם היו גם יועצים מהכוחות המיוחדים של ארה"ב.
שכירי החרב הרוסים הובילו את הכוח היבשתי. כ-40 לוחמי קומנדו אמריקאים איתרו את השיירה הרוסית שנעה לכיוון שדות הנפט באזור. הם תקפו אותה ובעיקר הכווינו את חיל האוויר האמריקאי שיצא לתקיפת נגד. מטוסי קרב וכטב"מים אמריקניים וכנראה שגם כוחות מיוחדים על הקרקע, תקפו את השיירה הרוסית והרגו על פי הערכות בין 200 ל-300 מהם.
מרחץ הדמים דלף רק אחרי מספר ימים בסרטונים ועדויות קשות שהחלו להגיע מהלוחמים שחזרו משם. תחילה משרד החוץ הרוסי ניסה לטייח וטען שרק חמישה "אזרחים" רוסים נהרגו, אבל אחרי שלא נותרה לדוברת המשרד ברירה היא אישרה שעשרות נהרגו במתקפה.
בכל זאת, לטענת הדוברת, "לא הייתה כל מעורבות של אנשי כוחות הביטחון של רוסיה ולא נעשה שימוש בציוד צבאי רוסי". את זה היא יכולה הייתה לומר בזכות אותם שכירי חרב. מאות נהרגו אבל משרד ההגנה התנער מהם.
מבצע בולט שיוחס לאחרונה ללוחמי קבוצת וגנר הוא חיסולו בברלין של המפקד הצ'צ'ני זלימחאן חנגושווילי. מתנקש רכוב על אופניים ירה בו עם אקח עליו הותקן משתיק קול. גרמניה קבעה שהרוסים אחראים להתנקשות וגירשה כמה דיפלומטים משטחה.
בימים אלו נמצאים על פי דיווחים שונים לוחמי קבוצת ואגנר במרכז עוד סכסוך מדמם במזרח התיכון. נטען שהם נשלחו ללוב לסייע לכוחות המורדים שם במלחמתם נגד המשטר. את המדריך הישראלי שאימן אותם זה לא מפתיע. "אם לרוסיה יש אינטרס בלוב", הוא אומר על כך, "אז אין שום ספק שהם נמצאים שם".