ביום ראשון, 5 באוגוסט 2012, נשמע פיצוץ מחריש אוזניים במעבר כרם שלום. המידע המודיעיני הועבר לכוחות הפרוסים בגזרה, וכשהמשוריין המצרי פרץ את המחסום והחל לנוע לעבר הקיבוץ במטרה לפגוע באזרחים ובחיילים, הוא נתקל בירי הכוחות הרגליים, בפגזים שנורו על ידי כוח השריון ובירי מהאוויר.
גם לאחר שנוטרלו הכוחות העוינים, הטיפול באירוע לא תם. עכשיו הגיע התור של לוחמי פלוגת הס"פ (סילוק פצצות) של יהל"ם להיכנס לזירה, לנטרל את האיומים האפשריים ולדלות מידע חיוני מהממצאים מהשטח. במידה והיה מדובר באירוע מורכב יותר, היה מגיע גם צוות מהמכון לפירוק תחמושת לסייע בתפעול.
מסתבר שלא די בלעצור פיגוע בשביל להציל חיים ושהמלאכה נמשכת שבועות וחודשים לאחר מכן. הממצאים מזירת האירוע הם הכרחיים ללמידה על אמצעי הלחימה, אופן הפעולה והקשרים של ארגון הטרור שביצע את הלחימה.
הזירה מספרת על האויב שלחם בה
"הדבר הראשון שאנחנו עושים הוא לבודד את הזירה מחיילים, אזרחים וכל מי שנמצא באזור הסיכון", כך מסביר סרן ע', מפקד המכון לפירוק וחקר תחמושת. המכון המהווה את הסמכות המקצועית הבלעדית לפירוק וחקר מטענים מאולתרים. "השלב השני הוא לערוך סיור כדי להבין מול מה אנחנו מתמודדים – האם יש מטען חבלני פעיל שעלול לסכן את הכוחות גם אחרי שאיום המחבלים הוסר. אחר כך אנחנו שוקלים סדרי עדיפויות ומחליטים מה דורש טיפול – כשהמטרה העיקרית היא לנטרל את כל האיומים הנפיצים ולמנוע את סיכון הכוחות. אם אנחנו רואים שיש מטען שאינו מהווה איום מיידי – אנחנו מעדיפים לנטרל אותו ולהשתמש בו עבור מחקר".
>> נושמים צבא? לסיפורים הכי מעניינים, הצטרפו לפייסבוק של פז"ם
המכון לפירוק וחקר תחמושת הוקם בשנות ה-70 ומשמש מקור משמעותי הן למחקר והן להיכרות מעמיקה עם האויב. "המקום הזה הוא בעצם מזקקה", מסביר סרן ע'. "אנחנו מפרקים, בודקים, חוקרים, מצליבים נתונים ובסוף מזקקים את הכל לידע". חיילי המכון עובדים מסביב לשעון, מדריכים יחידות צבאיות על הימנעות מסכנות המטענים וכיצד לאתרם, עובדים עם גופים אזרחיים מסווגים, מפרקים ולומדים על מבנה המטען ומנסים להבין איזה גוף השפיע על המחבלים ביצירתו".
הממצאים מהפיגוע בכרם שלום נחשפים
"אני אראה לכם את ההממצאים מהפיגוע האחרון", אומר רס"ל א', נגד המשרת במכון, בעוד הוא פורס שמיכת הסוואה שבתוכה מתגלים אמצעי הלחימה. "קלצ'ניקוב ומא"ג מצרי בשימוש המחבלים", הוא מוסיף וממשיך לעבר החדר הפנימי. מאחורי דלת פלדה כבדה נחשף שולחן קטן, ומסביבו מכשור משוכלל. על השולחן נמצאת חגורת נפץ ירוקה, עדיין מעט מאיימת בחזותה. "החגורה הייתה מחוברת למחבל מהפיגוע האחרון בעזרת רצועות כתף. החגורה הינה חגורת נפץ שמורכבת מכמות לא מבוטלת של חומר נפץ וכדוריות רסס, את כל העסק הזה אמורה להפעיל מערכת הפעלה מאולתרת".
ההתעסקות בפיגוע הזה דרך ניתוח הממצאים, למידת המטענים ואופן הכנתם, מעיד בצורה הטובה ביותר על התפקיד החשוב-מאין-כמוהו של המכון. "אנחנו שולחים דגימות לגופים רלוונטיים והם מנתחים איפה ראו דברים דומים אותו סוג חומר נפץ, כדוריות רסס באותה צורה וכו'. המטרה של המחקר היא לעזור לכוחות בשטח לדעת מול מה הם מתמודדים ואיך למנוע פגיעה ממנו, ובכך, מאוחר יותר להציל חיי אדם", מסכם סרן ע'.