לא פחות מאזרחי ישראל, גם בקומה ה-14 בקריה שם ממוקמת לשכת הרמטכ"ל, יש מי שמצפה במתח להקמת ממשלה. כבר שנתיים שאין לצה"ל תקציב ביטחון מסודר וחמור מכך, אין מדיניות ארוכת טווח של הממשלה, שאמורה להציב יעדים ברורים. בנוסף יש גם רכש תקוע ובשל המצב, צה"ל צריך את אישור החשב הכללי במשרד האוצר אפילו לרכישת ציוד בסיסי.

הדבר הכי חשוב שצה"ל זקוק לו מממשלה חדשה, זו אסטרטגיה ומדיניות. דרישות ויעדים ברורים. בהיעדר כאלו, צה"ל בנה לעצמו תרחישים באופן עצמאי, על פי זה ניהל את הרכש, בנה את הכוחות והתאמן. לא תמיד זה התאים למציאות שנוצרה בפועל בשטח בסופו של דבר.

גורמים בצבא איתם שוחחנו, הסבירו כי צה"ל מעוניין שממשלת ישראל תציב יעדים ארוכי טווח וסדרי עדיפויות שיאפשרו ליישם תוכנית רב שנתית. איך הצבא יתאמן, על מה, נושא הרכש וכיצד רוצים לראות את צה"ל בעוד 20-10 שנה.

נכון להיום, צה"ל מגיב למצבים קיימים. למשל תוקף בסוריה, כך על פי פרסומים זרים, כדי למנוע יכולות מחיזבאללה. לא מעט גורמים סבורים שהמערכה שבין המלחמות, המב"מ, במסגרתה מיוחסות לישראל אותן תקיפות - קרובה מאוד לכדי מיצוי.

ההערכות בנושא הן כי בעוד עשור ומעלה יגיעו ארגוני הטרור בחזית הצפון ליכולות אותן הצבא מנסה לעכב בעזרת אותן תקיפות המיוחסות לו, ולכן נדרשת הכנה ברמה הלאומית להתמודדות עם האיומים.

ברגע שממשלת ישראל תעביר לצה"ל את המדיניות והאסטרטגיה שלה, הצבא ידע לנהל ולייעל את תוכניות הרכש שלו, מבנה הזרועות והיחידות כמו גם המשקל של כל אחת מהן וכמובן גם את האימונים.

ישראל יכולה לשפוך עוד ים של מיליארדים על הצבא, אבל כל עוד לא תהיה מדיניות שכוללת תפיסה ביטחונית ואסטרטגיה ארוכת טווח, תוך שיתוף הדרג המדיני במטרות, צה"ל לא יהיה מוכן לגמרי למשימות שלו ולאיומי עתיד.

יש תר"ש, אין תקציב

הבעיה השנייה מבחינת צה"ל שעומדת לפתחה של ממשלה חדשה כשתקום ותחל לפעול היא תקציב הביטחון כחלק מתקציב המדינה. הפעם האחרונה שממשלת ישראל אישרה תקציב ביטחון הייתה במרץ 2018 (כ-70 מיליארד שקלים) כאשר תקציב שנת 2021 המשכי לתקציב הביטחון לשנת 2020, שהוא המשכי לתקציב המשכי לשנת 2019 עם כמה תוספות.

מדובר בתקציב של 1 חלקי 12 (כלומר חישוב חודשי ולא שנתי על בסיס התקציב הקודם) ולצבא אסור לרכוש כלום בלי אישור של החשב הכללי באוצר, אפילו לא נייר טואלט.

התוכנית הרב שנתית (תר"ש) "תנופה" של הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי, כוללת הרבה מאוד שינויים בצבא אך כל עוד היא אינה מגובה בתקציב צה"ל פועל עם תכנית שהיא רק על הנייר מלבד כמה נקודות קטנות ולא משמעותיות במיוחד שנעשו על ידי הסטת תקציבים פנימיים.

אימון היחידה של צה"ל (צילום: דובר צה"ל)
הרמטכ"ל ויחידת "רפאים" שהוקמה במסגרת התר"ש | צילום: דובר צה"ל

בלי תקציב ובלי היכולת לרכש מסודר, צה"ל אפילו נאלץ לבקשת תוספת תקציב חריגה בסך 3 מיליארד שקלים ב-2019 ועוד 2.5 מיליארד ב-2020 "כדי לתת מענה לצרכים הביטחוניים השוטפים" ולמה שהוגדר כ"צרכים פנימיים".

ישנם מומחים וגורמים בתוך הצבא, שסבורים כי המצב הוביל לכך שיש כבר צורך בתוכנית רב-שנתית מעודכנת במקום תר"ש תנופה, שתתאים גם לאיומים הנוכחיים וגם למצב הכלכלי במדינה.

העובדה שאין תקציב ביטחון, מונעת מצה"ל לייצר רפורמות בתחומים שונים החל מהתייעלות, דרך רכש וסוגיות כוח אדם. תקציב מסודר יאפשר לדרג המדיני לאשר לרמטכ"ל את סדר העדיפויות הביטחוני, כולל ניהול סיכונים עד כדי ויתור על משימות מסוימות. דבר שרק דרג מדיני שיודע מה התוכניות שלו לעתיד, ידע לאשר.

הרכש תקוע

בעיה חמורה שדורשת ממשלה ו-ועדות בכנסת, היא כל נושא הרכש שתקוע כבר כמה שנים. לאחרונה ועדת הרכש אישרה את המלצת משרד הביטחון לרכוש מסוקי CH-53K כתחליף לצי מסוקי היסעור המזדקן.

אולם אישור זה אינו מספיק ונדרש אישור נוסף של ממשלת ישראל ושל ועדת ההצטיידות, לגבי כמות המסוקים והמחיר של כל יחידה. זה עדיין לא קרה ומעכב את הרכש, שגם ככה מתבצע באיחור של כמה שנים.

מסוק ה- CH-53K  (צילום: סיקורסקי)
אושרה רכישת דגם המסוק אבל לא מספר היחידות | צילום: סיקורסקי

לפני מספר חודשים אנשי משרד הביטחון ניסו לסגור את העסקה בלי אותו אישור, תוך הבטחה לאמריקאים שאישור הרכש יתקבל בדיעבד. אבל האמריקאים שפועלים על פי הספר סרבו בתוקף והשיבו שעל הישראלים לחזור אליהם עם אישור מסודר.

לא מדובר רק במסוקים. בשל היעדר תקציב, מדיניות, אישורי ממשלה ותר"ש בלי תקציב, רוב תוכניות הרכש של צה"ל תקועות. זה כולל גם החלטה על רכש מטוסי F-15X חדשים, חימושים ומערכות מהתעשיות המקומיות. בשל המצב כל נושא ההתעצמות, מחקר ופיתוח ועוד, תקוע ומחכה לממשלה חדשה.

רפורמה? בינתיים רק על הנייר

לסיום נזכיר שלאחרונה הושגו הסכמות לטיפול בנכי צה"ל בדגש על הלומי קרב. אומנם הוחלט על תקציב מידי של 300 מיליון שקלים ושורה של רפורמות בשם "נפש אחת".

מנכ"ל משרד הביטחון דוחף בכל הכוח ליישום הרפורמות. רק שלרוב ההחלטות שהתקבלו נדרשת חקיקה ותקציב קבוע. לכך נדרשת ממשלה ו-ועדות בכנסת. עד שזה לא יקרה, הרפורמה הגדולה של משרד הביטחון תראה יותר כמו פלסטר ולא מעבר לזה.

הפגנת נכי צה"ל מול משרד הביטחון בנתיבי איילון (צילום: החדשות12)
ההפגנות מול משרד הביטחון. הדרך עוד ארוכה | צילום: החדשות12

כפי שניתן להבין, לממשלה החדשה מחכים לא מעט אתגרים ביטחוניים שידרשו ממנה לבנות תכנית ארוכת שנים עבור הצבא. לא פחות חשוב מזה, לנהל את הסיכונים ולדאוג שהכסף גם יגיע למקומות הנכונים.

ממשלת ישראל צריכה להחליט מה יהיה הגודל של צה"ל לאור האתגרים העתידיים ותפיסת הביטחון שתבנה. בשני העשרים האחרונים הכיוון היה לצבא קטן וחכם. רק שמבצע שומר החומות לימד שהסכנה למלחמה בשתיים ואפילו שלוש חזיתות במקביל, קיימת.

כל זה ועוד לא דיברנו על הזנחה ארוכת שנים של צבא המילואים, מודל הפנסיות ובקיצור, אתגרים רבים ולא פשוטים שמחכים כבר זמן רב לממשלת ישראל קבועה ויציבה.